כנפי יונה פרשת אמור תשפ"ו
| 29/4/2026
*פרשת אמור*
היום שבעה ועשרים יום לעומר שהם שלושה שבועות וששה ימים.
יום שני בשבוע הבא
הילולת התנא *רבי שמעון בר יוחאי זכותו תעמוד לחיילי ישראל ואחדות עם ישראל אמן*
ביום שישי בשבוע הבא יום ירושלים, יום שעשה בו ה' יתברך ניסים גדולים לישראל
לכן לא אומרים תחנון וביום ירושלים
*"בר יוחאי, נמשחת אשריך שמן ששון מחבריך"*
(תהילים מ"ה, ח')
וכן ביום ל״ג הוכתרו חמישה תלמידיו של רבי עקיבה לסמיכה והוראה, רבי שמעון בר יוחאי ורבי מאיר בעל הנס וכו
וגם ביום ל״ד נעצרה המגפה אחרי שהרגה 24,000 תלמידיו של רבי עקיבה והותר להסתפר ולשאת אשה.
אמר רבי שמעון בר יוחאי:
"יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין כפי שנאמר מיום שנבראתי עד עכשיו, וכו. (סוכה מה ע"ב)
ולמה זכה לכך? *"משחך אלהים אלהיך שמן ששון מחבריך"*(,תהילים מה פסוק ח)
מפני שלא פסק פומיה מגירסא, וגילה רזין דאורייתא, רזי עולם.
ובערב ל"ג בעומר זוכים שהוא בעצמו מתפלל על כל ישראל.
יום שישי בשבוע הבא יום שחרור ירושלים כעין יום שחוברה לה יחדיו בגוף ובנפש.
פרשת אמור
*"וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה: אֱמֹר אֶל-הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם"*
(ויקרא כ"א, א')
רש"י: "אמור ואמרת – להזהיר גדולים על הקטנים".
*מקשה הרמב"ן*: למה לשון כפולה *"אמור ואמרת"?*
ומבאר – כפל לשון *בא להורות על זהירות יתרה בקדושת הכהנים*.
הרי גם בפסוק נאמר:
*"כִּי אִישׁ זָרוּעַ בַּקֹּדֶשׁ בְּעֵת יֹסִיף יִשָּׁמַר*
(קהלת א', ט"ז)
היינו הגדילה בקדושה מחייבת זהירות כפולה.
קדושת הכהן כי קודש הוא לאלהיו
*"קָדוֹשׁ יִהְיֶה לֵאלֹהָיו כִּי אֶת-לֶחֶם אֱלֹהָיו הוּא מַקְרִיב"*
(ויקרא כ"א, ו')
דיוק: *מדוע הכפל פעמיים* עניין הקדושה "קדוש יהיה" וגם "כי את לחם אלוהיו"?
עונה רש"י: שכהן אף שיש בו פיסול עדיין קידושתו עומדת מצד הקריאה העליונה.
ומפרש הזוהר (ויקרא צ"ג) *שהכהן הוא "מזבח חי", וכל פעולה שלו משפיעה בעולמות העליונים*.
שנאמר
*"כָּהֲנֶיךָ יִלְבְּשׁוּ-צֶדֶק, וַחֲסִידֶיךָ יְרַנֵּנוּ."*
(תהילים קל"ב, ט')
מכאן שבקדושה אמיתית יש צידוק וגם רננה.
חג השבועות ממשמש ובא, חירות של תורה
*"וּסְפַרְתֶּם לָכֶם... שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת תִּהְיֶינָה."*
(ויקרא כ"ג, ט"ו)
רש"י: "תהיינה תמימות שלא תפסיק הספירה".
ומבאר רמב"ן: תמימות שייכות גם *לשלמות הנפש*, לא רק למניין.
שואל המהר"ל: *למה התורה לא כותבת את שם החג שבועות
*"בפרוש מתן תורה"?*
משיב על כך כי התורה עצמה היא למעלה משם, *היא עצם הקשר לא רק יום שקבלנו תורה
שהנה אמר החכם באדם
*"כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם – תּוֹרָתִי אַל-תַּעֲזֹבוּ."*
(משלי ד', ב')
התורה היא לקח ומהו לקח ?
כמו *"יערוף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי"* (האזינו לב, ב)
רש"י מסביר שם, *לקחי* , הכוונה תורתי שלמדתי אתכם, כלומר, תורה היא לקח טוב *שאין הפסד למקבלו*
עוד בפרשה
*"וְשׁוֹר אוֹ שֶׂה, אֹתוֹ וְאֶת-בְּנוֹ לֹא-תִשְׁחֲטוּ בְּיוֹם אֶחָד."*
(ויקרא כ"ב, כ"ח)
רש"י: כתב אפילו שחיטת האם תחילה אסור, עד כאן.
שלא תאמר אם הציווי הזה נכתב כדי לא לצער את האם ? בא רש״י ואומר שלא תקדים את האם לפני הוולד כדי לשחוט את הבן והאמא כבר מתה, אם כך אין צער לאמא
*שואל האבן עזרא: מה טעם במצווה ?*
ומתרץ ללמד רחמים גם על בהמות, קל וחומר על אדם.
כך רמז דוד המלך
*"טוֹב ה' לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל-מַעֲשָׂיו."*
(תהילים קמ"ה, ט')
ומקביל לכך דברי בנו שלמה המלך.
*"יוֹדְעֵי חֵן יִנְחָלוּ כָבוֹד וּכְסִילִים מֵרִים קָלוֹן."*
(משלי ג', ל"ה)
רשב"י והזוהר הקדוש
מעשה במערה:
*רשב"י ובנו ר' אלעזר הסתתרו י"ב שנה. אכלו חרובים, שתו מי מעיין, ולמדו תורה*
בצאתם כל מקום שהביטו – נשרף.
יצאה בת קול ואמרה: "להחריב את העולם יצאתם חזרו למערתכם".
בזוהר (הקדמה י"א):
*כל מילין דאתגליין ברשב"י* איתגלפו בלוחות עלאין."
כל דבריו ככתב שמיים, לא סברות בעלמא*
שכך אמר שלמה
*"רֵיחַ אַפֵּךְ כַּתַּפּוּחִים, וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב."*
(שיר השירים ז', ט')
כמו יין ישן כך דברי רשב"י.
יום ירושלים ביום שישי בשבוע הבא
יום ירושלים ושחרורה
*"יְרוּשָׁלַ͏ִם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה-לָּהּ יַחְדָּו."*
(תהילים קכ"ב, ג')
יום שחרור ירושלים – לא רק נס גשמי אלא רוחני.
כוחות צה"ל עלו לעיר העתיקה בת קול נשמעה בלב כל חייל:
*"שְׁאֵלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלָ͏ִם יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ"*
ומאחר שיום זה נעשו ניסים גדולים לישראל *לא אומרים בו תחנון* !
כך פסק מרן הרב *עובדיה יוסף* זצ"ל, כך פסק הרב *מרדכי אליהו* זצ"ל כך פסק רבי *מאיר מאזוז* זצ"ל ועוד
על כן אסור לומר תחנון ומי שמתחכם אין לו על מה לסמוך.
*"בר יוחאי נמשחת אשריך שמן ששון מחבריך"*
כשם שהיית ריח ניחוח בעולמות העליונים
כך גם בימינו אנו נושמים מאורך.
ולירושלים תיכף תיבנה נזכה לשוב בשמחה
*שבת שלום* מבקשים *לשתף* כמה שיותר, וזכות הרבים יהיה שלכם בשפע טוב וחיים טובים.
דברי התורה לעילוי נשמת אמא צדיקה *שושנה זוריה* בת שמחה
ת.נ.צ.ב.ה
לע"נ אבא יקר חיים ברבי בן חביבה ת.נ.צ.ב.ה.
לע"נ יהודה קרעי בן נג'ימה, חביבה בת פלילה, דוד סבן בן סולטנא, שמחה בת פלילה.
חתאתו יעקוטה כאיו בן שמחה. ג'רייה בת מסעדה.
היקר בנימין קרעי בן חביבה
.
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
