גילגולה של מילה : אברך
נכתב על ידי משה אהרון, 26/12/2025
בס"ד.
גילגולה של מילה : "אברך"
------------------------------------------
וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ, וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל יַד יוֹסֵף, וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי שֵׁשׁ וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל צַוָּארוֹ: וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר לוֹ, וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו אַבְרֵךְ, וְנָתוֹן אֹתוֹ עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם:
על פניו לכאורה משמעות המילה "אברך" הוא :
הבן הרך , בן המחמדים של האב שיגדל להיות כמותו - מלך.
פרעה לא היה מכנה את יוסף כך אם היה לו בן - יורש עצר.
ומכאן לעוד דברים :
הרעיון מאחורי המילה "אברך כשם תואר, המופיעה פעם אחת במקרא - בפרשתינו הוא.
שפרעה סמך את ידיו למנות את יוסף כממשיכו לעתיד.
שימו לב לכל גינוני הטקס של ההכתרה:
מתן הטבעת, הלבוש שפרעה עצמו מלביש את יוסף והרכבתו של יוסף שוב על די פרעה על מרכבת המשנה.
משל הוא השני במלכות עתה וגם לימים הבאים.
רק אז הצטרף כל הקהל להכריז ולאשר את יוסף כ"אברך" כאמור.
כאמור הבן הרך לפי שעה שיהפוך לבסוף לפרעה מלך מצרים
פירוש זה נתמך במילותיו שלו של יוסף שאמר לאחיו :
" וישימני לאב לפרעה ולאדון לכל ביתו ומושל בכל ארץ מצרים"
"לאב לפרעה" = להיותו "אב" אחריו . או להיות ממשיכו כאב.
לכן גם כל הפירוט שבהמשך :
אדון לביתו ומושל בכל ארץ מצרים.
אפשרות נוספת : הביטוי "אב לפרעה" שפרעה שהיה "אבוד" בדרכו מצא אוטוריטה סמכותית ומוכשרת להדריכו ולהרגיעו.
ולכן הכינוי : "אברך", בא לבטא "אבא" המדבר רכות לעודד ולהרגיע .
משל יוסף הפך כמנטור או כפסיכולוג של פרעה כאמור :
ללוותו ולדבר אליו דברים רכים ומרגיעים.
מכל ה"מבע" הלזה של זו המילה .
גילגל מי שגילגל את המילה להיותה תואר של תלמידי תורה שלמעשה מתכחש לעולם ולהוויתו. וכל כולו נתון אך בבועה של תלמוד מבלי לפחות להותיר מחצית מיומו לקיום התלמוד ותרגומו גם במעשה.
וכך להוותינו,סופה של זו המילה ה"תנחל" במקום בעייתי ומופרך.
משל תלמיד קטן ורך בשנים שבהתמסרות אך לתלמוד שואף להגיע לכלל דעת "אב" או דעת אב שבשמיים.......
הכשרה זו של להרבות אך בלימוד ובדעת במנותק מהווית המעשה של העולם סופה חורבן..... ניתוק התלמוד ממרחב המחייה של המעשה יביא לבסוף לחורבן לאומי נורא .
כבר עתה מהות הזו של "אברכים" בלבד ניתקה את אלה מהעם עד כי משתמטים הם אפילו מלהיחלץ למלחמת קיום עם אחיהם .
על חלל אחד הקפיצה התורה זקנים לרחוץ ידיהם על עגלה ערופה בנחל.
אתם יודעים כמה חיילים תשושים התאבדו או מרוב תשישות עשו עשו שגיאות ועד למוות מיותר.......
זה לא הסוף :השתרשה הווית חיים של שנור על חשבון קצבאות של חלכאים ונידכאים ומימלא בתוצאה נוראה של ביזוי של התורה וחילול שם שמיים.
אחיי בכאב נורא ייאמרו הדברים :
הסוף יהא מר ונמהר יותר :
מלחמת אחים מרה וכואבת בפתח ......
בבקשה תתעוררו
מותר לשוטה וקטן כמוני להתנבא ולהתריע :
שטוב לא יצמח מתרבות זו שגם מכחישה את הגאולה מואסת ביישות ה"אתחלתא"
מתבדלת ומתרחקת מהעם.
לדעתי לימים בבית דין של מעלה :
יוטח בפני אלה לאמור :
למה תלמודך לא "הבשיל אותך להיות :"אב".הרי זו הייתה היומרה.
אב אחראי ובוגר המתכלל את הכל .
נותרת אך"רך" - כמין דרדק הספון כל חייו אך על תלמודו......
אלה לבסוף גם כנראה יחזרו בגילגול : להיותם עובדי הפרך של העולם
לחונן את הארץ ואבניה בעבודת פרך כל חייהם.
ולבסוף לכל חורקי השיניים הגועשים .....
ניגנתי כאן
את רוחו של הרמב"ם. ולא רק.....
משה אהרון.
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
