פרשת וירא אנשי סדום ועמורה מה פשעם ועונשם?

מאת: אהובה קליין .

בפרשה זו  אנחנו לומדים להכיר  את אנשי סדום - עד היכן הגיעה רשעותם.

אך לפני כן  כדאי  לזכור כי אחרי שלוט ואברהם  זכו למרעה רב  בשובם – ממצרים - היו  עשירים במיוחד.

נוצר ריב בין רועי לוט לרועי  אברהם על  שטח המרעה , שניהם ולא היו יכולים להיות זה לצד זה, אברהם החליט לעשות הפרדה ביניהם כפי שנאמר:

"וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל לוֹט, אַל נָא תְהִי מְרִיבָה בֵּינִי וּבֵינֶךָ, וּבֵין רֹעַי, וּבֵין רֹעֶיךָ:  כִּי אֲנָשִׁים אַחִים, אֲנָחְנוּ.  הֲלֹא כָל הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ, הִפָּרֶד נָא מֵעָלָי:  אִם הַשְּׂמֹאל וְאֵימִנָה, וְאִם הַיָּמִין וְאַשְׂמְאִילָה.  וַיִּשָּׂא לוֹט אֶת עֵינָיו, וַיַּרְא אֶת כָּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן, כִּי כֻלָּהּ, מַשְׁקֶה--לִפְנֵי שַׁחֵת יְהוָה, אֶת סְדֹם וְאֶת עֲמֹרָה, כְּגַן יְהוָה כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, בֹּאֲכָה צֹעַר. וַיִּבְחַר לוֹ לוֹט, אֵת כָּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן, וַיִּסַּע לוֹט, מִקֶּדֶם; וַיִּפָּרְדוּ, אִישׁ מֵעַל אָחִיו.  אַבְרָם, יָשַׁב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן; וְלוֹט, יָשַׁב בְּעָרֵי הַכִּכָּר, וַיֶּאֱהַל, עַד סְדֹם.  וְאַנְשֵׁי סְדֹם, רָעִים וְחַטָּאִים, לַיהוָה, מְאֹד". [בראשית  י"ג, ח'- י"ד]

בהמשך לאותו נושא, בפרשה  נאמר:

"וַיֹּאמֶר יְהוָה, זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי רָבָּה; וְחַטָּאתָם--כִּי כָבְדָה, מְאֹד.   אֵרְדָה נָּא וְאֶרְאֶה, הַכְּצַעֲקָתָהּ הַבָּאָה אֵלַי עָשׂוּ כָּלָה; וְאִם לֹא, אֵדָעָה".[להלן:  י"ח, כ'- כ"ב]

אברהם מתפלל על אנשי סדום ומנסה לבטל את  העונש עליהם.

השאלות הן:

א] עד כמה היו אנשי סדום  ועמורה רעים?

ב] מדוע אברהם התפלל על רשעים אלה?

תשובות

אנשי  סדום רעים וחטאים.

  ציורי תנ"ך/ לוט ואנשי סדום בפתח ביתו/ ציירה: אהובה קליין (c) שמן  על בד]

* כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

רבינו בחיי אומר: כי עצם העניין שלוט בחר לשבת באזור סדום, מלמד על גנותו של לוט- כי בחר בחברת רשעים ונטה  אוהלו בתוכם  לפיכך הדבר מדגיש את זכותו  של אברהם ,שלא נפל בחלקו להיות בסביבת הרשע ,אלא בארץ הקדושה.

רש"י מבאר: כי למרות שאנשי סדום היו רעים וחטאים - לוט לא  נמנע לשבת עמהם ומכאן רבותינו למדו:

"וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב" [משלי פרק: ע', ז'] [הכוונה  ששמו של רשע.

יאבד זכרו ולא יזכר לטובה אלא לקללה ולרעה.

רבינו בחיי מבאר את חטאיהם של אנשי סדום ועמורה:

א] היו רעים בממונם, שהרי כתוב בתורה:

"...וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן, וְלֹא תִתֵּן לוֹ ? וְקָרָא עָלֶיךָ אֶל יְהוָה, וְהָיָה בְךָ חֵטְא" [דברים ט"ו, ט'].

כדברי יחזקאל הנביא:

"הִנֵּה זה הָיָ֔ה עֲוֺ֖ן סְדֹ֣ם אֲחוֹתֵ֑ךְ גָּא֨וֹן שִׂבְעַת־ לֶ֜חֶם  וְשַׁלְוַ֣ת הַשְׁקֵ֗ט הָ֤יָה לָהּ֙ וְלִבְנוֹתֶ֔יהָ וְיַד־עָנִ֥י וְאֶבְי֖וֹן לֹ֥א הֶֽחֱזִֽיקָה" [יחזקאל  ט"ז, מ"ט]

ב] חטאו בגופם -   לעומתם מוזכר יוסף לטובה שלא חטא בגופו  בזמן שאשת פוטיפר רצתה לפתותו, אמר יוסף:

"וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה הָרָעָה הַגְּדֹלָה, הַזֹּאת, וְחָטָאתִי, לֵאלֹהִים". [בראשית ל"ט, ט']

ג] אנשי סדום כפרו באלוקים  בדומה לדור הפלגה שבנו את המגדל ולכן נאמר:" אֵרְדָה נָּא וְאֶרְאֶה"  כי רצה ה' להראות להם את כוחו.

על פי אגדת חז"ל: סדום הייתה  עיר של עשירים , אדמתה הייתה מצמיחה יבול ופרחים ובאדמתה היו אוצרות של זהב טמונים בעפר וכשהיה איש מסדום קוטף  ירק בגנו - היה מגלה זהב רב הדבר גרם להם לגאווה ומתוך כך שכחו את אלוקים אשר העניק להם את כל השפע הזה. הם שקעו בחטאים : חמדו אוצרות,  גזלו וחמסו את חבריהם ומרוב שחמדו את כל העושר הזה- החליטו לאסור לעירם כניסת זרים. "בדרך שאדם רוצה  לילך מוליכין אותו". מעתה הם החליטו להשתמש במיני תחבולות כדי לעצור את כניסת האורחים לסדום.

הם הציפו את  הדרכים בזרמי מים כדי שלא יזהו את הדרכים  לעריהם- הם הציקו גם לבעלי  חיים, הם קיצצו את ראשי האילנות כדי שעופות השמים - לא ימצאו את הפירות וייהנו מהם..

 גרשו את העניים  ושמו עליהם שופטים - שלא ידעו מהו משפט וצדקה!

כשהיה מגיע עובר אורח לעיר - אנשי המקום התנפלו עליו  גנבו ממנו מה שהיה ברשותו והשליכוהו לרחוב והשוטרים היו מכריזים ברחובות - כי אין להושיט עזרה לעניים ומי שינסה  לרחם עליהם, דינו מוות! העניים נשארו ברחובות נטושים עד  שגוועו ברעב וכל  אנשי העיר באו לגזול מהם  את הנותר אשר נשאר ברשותם.

אם היה מגיע סוחר עם סחורה לעיר - מיד התנפלו עליו אנשי המקום וגזלו וחמסו ממנו הכול - הוא נאלץ לצאת משם ואנשי הרשע הלכו אחריו וליוו אותו בצעקות וגידופים.

לא היה שם משפט צדק כלל- כי דוברי השקר ורודפי הבצע היו מתמנים לשופטים על הארץ והחוקים שלהם היו רעים מאד.

ה' ראה את מעשיהם והביא עליהם רוחות עזות מאד שהרעישו את כל סדום ,רצה לרמוז להם- כי הם חוטאים ולהוכיח אותם  על מעשיהם הרעים, אך הם המשיכו בחטאים.

לכן אין זה פלא שכאשר באו המלאכים אל לוט  כדי להודיעו על מהפכת סדום ועמורה.  אנשי המקום באו להפריע: כמו שנאמר:

"וְאַנְשֵׁי הָעִיר אַנְשֵׁי סְדֹם נָסַבּוּ עַל הַבַּיִת, מִנַּעַר וְעַד זָקֵן:  כָּל־הָעָם, מִקָּצֶה.  וַיִּקְרְאוּ אֶל לוֹט וַיֹּאמְרוּ לוֹ, אַיֵּה הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר בָּאוּ אֵלֶיךָ הַלָּיְלָה; הוֹצִיאֵם אֵלֵינוּ, וְנֵדְעָה אֹתָם.  וַיֵּצֵא אֲלֵהֶם לוֹט, הַפֶּתְחָה; וְהַדֶּלֶת, סָגַר אַחֲרָיו.  וַיֹּאמַר:  אַל נָא אַחַי, תָּרֵעוּ".[בראשית י"ט, ד'- ח']

בהמשך אמרו בחוצפתם: "... הָאֶחָד בָּא לָגוּר וַיִּשְׁפֹּט שָׁפוֹט--עַתָּה, נָרַע לְךָ מֵהֶם; וַיִּפְצְרוּ בָאִישׁ בְּלוֹט מְאֹד, וַיִּגְּשׁוּ לִשְׁבֹּר הַדָּלֶת".

אברהם מתפלל על אנשי סדום.

אלוקים מחליט לגלות לאברהם - כי הוא עומד להעניש את סדום ועמורה כנאמר:

"וַיהוָה, אָמָר:  הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם, אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה?  וְאַבְרָהָם--הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל, וְעָצוּם; וְנִבְרְכוּ בוֹ--כֹּל, גּוֹיֵי הָאָרֶץ.  כִּי יְדַעְתִּיו, לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו, וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ יְהוָה, לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט--לְמַעַן, הָבִיא יְהוָה עַל אַבְרָהָם, אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר, עָלָיו". [להלן י"ח, י"ז- כ']

הסבר- על פי בראשית רבה,[ מ"ט, ה'] "אמר רבי יהודה בר סימון: משל למלך שהיו לו שלושה  אוהבים ולא היה עושה חוץ מדעתם [מתחשב תמיד בדעתם] פעם ביקש המלך לעשות דבר חוץ מדעתם" [לא לשתף אותם] את הראשון הוציא מחוץ לבית המלך . את השני הכניס לבית האסורים ואילו על השלישי   החליט שאינו עושה דבר חוץ מדעתו[מתחשב בדעתו]. הנמשל: לגבי האדם הראשון  נאמר: "וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם.." [מגן עדן]

ולגבי נח: "וַיִּסְגֹּ֥ר יְהֹוָ֖ה בַּֽעֲדֽוֹ"- ה' סגר אותו בתיבה. ואילו על אברהם אמר ה': "הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם, אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה"?

מדרש חז"ל מתאר לנו את רחמיו של אברהם על אנשי סדום באומרו לה': כי ה' ברא את האדם בשני יצרים: יצר הרע ויצר הטוב והרי יצר האדם רע מנעוריו ומפתהו לחטוא. לכן ביקש מה'  להפוך את לבבות האנשים להתנהג  בטוב. שיתנהגו כמלאכי שמים, ואם זה לא יקרה ה' יאבד את כל מה שברא ,לכן העדיף  שכדאי רק לייסר את החוטאים אך לא להמיתם. אך ה' השיב לאברהם כי הוא מכיר את לב הרחמים שלו, אלא שגדלה צעקתם מאד, ואם יישארו בחיים תימלא כל הארץ חמס[גזל ומרמה]. לכן אברהם התפלל על אנשי סדום ועמורה.

אלוקים הציל את לוט ממהפכת סדום ועמורה,

על פי רש"י : היות בהיותו  עם אברהם במצרים  בעבור סיבת הרעב בארץ . אברהם הגן על אשתו וחשש שיפגעו בה אנשי המקום, לפיכך שיקר לפרעה וטען כי שרי היא אחותו, לוט שתק באותו זמן למרות שידע את האמת.- לפיכך קיבל על כך שכר מבורא עולם  וניצל  הוא ובנותיו מהעונש הכבד- על סדום ועמורה,

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: כי אדם חייב  להקפיד לדור בסביבה טובה – חברה בעלת יראת שמים  ולימוד תורה-למען חינוך ילדיו ואל  יתלהב מסביבה עשירה בממון  ואוצרות כדברי ה':

"וְעַתָּה֙ יִשְׂרָאֵ֔ל מָ֚ה יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ שֹׁאֵ֖ל מֵעִמָּ֑ךְ כִּ֣י אִם לְ֠יִרְאָ֠ה אֶת יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ לָלֶ֤כֶת בְּכׇל דְּרָכָיו֙ וּלְאַהֲבָ֣ה אֹת֔וֹ וְלַֽעֲבֹד֙ אֶת יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכׇל לְבָבְךָ֖ וּבְכׇל נַפְשֶֽׁךָ" [דברים י'  י"ב]