אבדה לבעליה. ברשות ר' ישי ]דוגמה[ הרב שלנו המתוק, ]ברשות[ ר' כפיר

.1 ]ברשות[

פרטוש המתוק, איזה פיוטים קדושים עם ר' שילה ]כראדי[ המתוק שלנו

הציבור הקדוש שבאו כל-כך, ]ברשות[ האברכים היקרים, ]ברשות[ ר' אפי - המזוזה

.2 ]ברשות[ הנשים הצדקניות כל-כך

של ]מושב[ בן זכאי ור' משה בעל האכסניה

שבעזרה. ]ברשות הציבור[ שבאו מאשדוד, מגן יבנה, מנתיבות ומכל המקומות, ה'

ישמח את כולם לדורי דורות, אמן.

ה' זיכה אותנו בכמה ימים שרצתה ההשגחה ככה.. דברים... איך שר עכשיו ר' כפיר

,3 אבל ב"ה, הקב"ה אוהב אותנו ושמח בכולם.

"יש דברים נסתרים לא נבין לא נדע"

תדעו לכם רבותי הצדיקים, אני מודה לה' יתברך ומודה לכם ואני אגיד לכם למה,

כי אתם כולכם עברתם את זה איתי ביחד ממש, אני הייתי שם במקומות חשובים,

אבל לבי כל שניה איתכם, ידעתי שכולם עוברים את זה איתי ביחד, ולכן המעלה

שלכם גדלה מאוד מאוד בשבועיים האלה, הפלא ופלא, כל הציבור הקדוש שה'

יתברך ישמח אתכם ויברך אתכם ואת הנשים הצדקניות כ"כ שבעזרה ואת אלה

ּ ָָחִיִל )משלי לא,

,4 יתקיים בהן בע"ה יתברך ַַר ּּבֹוֹת ָּבּנֹוֹת ָָע ׂׂשּו

ששומעים אותנו בטלפון

כט( בקדושה ובשמחה, בברכה ונחת, אושר ועושר וכבוד – וכל הברכות בשובע

שמחות, אמן כן יהי רצון.

אין לי מילים מה לומר. אם עכשיו היתה לי איזו עשירות, היה ראוי להביא לכל אחד

איזה בלוק קטן של מיליון ₪ ככה ל'דמי כיס' שיהיה לכל אחד וכל אחת מבנינו

היקרים ובנותינו היקרות, אבל ככה רצתה ההשגחה הפרטית. שה' יתברך יתן לכם

ישירות מאוצרו במיליארדים, אמן כן יהי רצון.

רבותי הצדיקים, הכל זו רק ההשגחה הפרטית, הכל זו רק ההשגחה של ה' יתברך.

ההליכה לשם זו ההשגחה של ה', ההימצאות שם זו ההשגחה של ה', היציאה

משם זו ההשגחה של ה' – כל דבר זו ההשגחה של ה'. היינו בבן זכאי אצל ר'

משה ור' אפי, התחזקנו ובאנו לאשדוד ב"ה והתמלאנו בתוספת שמחה על שמחה.

אשריכם ואשרי חלקכם, כל עם ישראל כולם נזכה למשיח צדקנו באהבה וברוב

חיבה, בשמחה וששון ונחת, אמן כן יהי רצון.

כל מה שאומר, אפילו אם אני אדבר מעכשיו רצוף עד 'יום העצמאות', בלי להפסיק

יומם ולילה, זה עוד לא יכסה אפילו גרגר אחד מהטוב שמגיע לכם. הקב"ה רק הוא

יכול להשפיע טוב בלי גבולות והוא ישפיע עליכם טוב בלי גבולות, גם בעולם הזה,

גם לאורך ימים ושנים וגם בביאת משיח צדקנו בקרוב ממש ממש, אמן כן יהי רצון.

יום הולדת

א. אחים אהובים ויקרים, אנחנו נמצאים עכשיו 12 יום לפני ראש השנה. תראו את

ההשגחה מתי נתן לנו ה' את השמחה הגדולה הזאת – �ֶׁשֶׁבֶ ת ַַאִח ִ ים ַּגּם ָָיַחַ ד )תהלים

קלג, א(, באור ל-י"ח בחודש אלול. אתם יודעים שהיום זה יום ההולדת של הבעל

שם טוב הקדוש - רבי ישראל בעל שם טוב נולד כמו היום הזה. וג"כ בעל התניא

.5 יש שמחה גדולה בשמים

הקדוש - רבי שניאור זלמן מלאדי נולד כמו היום הזה

ְ ְְמ�ַׁשֵּׁלּם ָׂשָׂכָר טֹוֹב ִלִ יֵֵרָאָ יו.

ְּך

ובארץ, והקב"ה נאמן לתת לכם שכר טוב בלי גבול, ָּבּרּו

כל ההנאות שבעולם!

ב. פעם שמעתי מאבא עט"ר הרב יורם שאם הקב"ה יתן לבן אדם אחד את כל

1 שקיבלו את פניו של מורנו החיד“א בשירה וריקודים סוחפים יחד עם הציבור הקדוש.

2 בביתו מורנו החיד“א שכן בימים אלו.

3 שיר שנכתב לכבוד מורנו החיד“א ע“י המשורר הדגול ר‘ עופר סופר הי“ו.

4 בקו לשמיעת השיעור שמספרו מופיע בגב העלון.

5 היום הייתי באיזו חופה ואמרתי להם שהיום זה יום הולדת של בעל התניא ושל בעל שם

טוב, אז אמרה לי הכלה )בחופה( ”זה גם יום ההולדת שלי“... שמחתי, עוד זכות גדולה ב“ה.

אשריכם ישראל.

השיעור נמסר אור ליום חמישי יח‘ אלול פרשת כי תבוא ה‘תשפ“ה

בבית הכנסת אהבת ה‘ רחוב רבי דוד בוזגלו - אשדוד בשעה 21:00

פרשת השבוע: נצבים עלון מס‘ 19

כדור הארץ, את הבתים, את המכוניות, את האוכל והשתיה, את בני האדם ואת כל

ההנאות שבעולם – מה שמותר ומה שאסור, הכל, הכל, הכל, הכל, אם ככה יהיה

לו תענוג במשך 70 שנה, זה עוד לא יכסה שעה אחת בגן עדן, מהמעלה שיש לאדם

בגן עדן, ואפילו במדרגה הנמוכה בגן עדן. לכן, כל אחד מחכה לו שכר גדול מאוד

מאוד אצל ה' יתברך, יזכנו ה' לשמח אותו על דבר כבוד שמו, אמן.

אפילו 'קריסטל' ירוק..

ג. כשהייתי שם כמה ימים, בניי ה' ישמרם הביאו לי כמה ספרים וקראתי שם בספר

"פרי צדיק" של רבי צדוק הכהן מלובלין זיע"א על ראש השנה. כתוב בראש השנה

ָ ִּכּי ְְכָבָ ר

ּ � ֲׁׁשֵתֵ ה ְְבֶלֶ ב טֹוֹב ֵיֵיֶֶנָך

ָ ּו

ְ ֱֱאֹכֹל ְּבִּׂשְׂמ ְ ְּבִּׂשְׂמָחָ ה ַַל ְְח ֶֶמָך

)ככה אומרים במוצאי כיפור(: ֵֵלְך

ָ )קהלת ט, ז(.

ָָרָצָה ָָהֱֱאֹלִֹה ִ ים ֶאֶ ת ַַמֲעֲֶׂשׂ יָך

יש את חג הסוכות, יש את שמחת תורה, יש את פסח, יש את שבועות ויש את

כיפור, אבל יש חג אחד שכתוב עליו מפורש בתנ"ך שמצוה לאכול בשר טוב,

'אסאדו' עם מלא שומן )למי שאוהב שומן(, ולשתות 'קוקה קולה', או 'פריגת', או אפילו

'טמפו' ואפילו 'קריסטל' ירוק.. לא משנה – מה שאדם אוהב. כתוב בפסוק )נחמיה ח,

ּ ַַמ�ְׁש ַ ַׁמִּנּים – בשר שמן, לא חייב שהפרוסה תהיה עבה, אלא שיש בו שומן וזה

י( ִִאְכְלּו

ּ ָמָ נֹוֹת ְְלֵאֵ ין ָנָכֹוֹן לֹוֹ

ּ ַַמ ְְמ ַַתִּקּים – שתיה מתוקה. ְְו�ִׁש ְׁלְ חּו

ּ � ְׁׁשתּו

עושה שמחה לבן אדם. ּו

– זה החג היחיד שכתוב בו לשלוח מנות )חוץ מפורים שהוא מדברי קבלה( 'לאין נכון לו',

ּ ִּכּי ֶֶחְְדַוַת ה'

לעזור ולסייע אחד לשני מבחינה כלכלית, לתת אחד לשני. ְְוַאַ ל ֵּתָּעָ ֵּתָּעֵצֵ בּו

ִה ִ יא ָָמֻֻעְּזֶּכֶם – זו השמחה של ה' להשפיע טוב כל אחד לשני. כשאדם ב"ה לא קמצן,

כי הקמצנות היא מידה לא טובה, אבל 'נדיבות לב', כשאדם ב"ה יש לו לב טוב, יש

לו נדיבות לב, אשריו ואשרי חלקו.

לרענן את הזיכרון

6 ה' זיכה אותנו שדיברנו קצת ביחד על כמה

ד. אחים אהובים, בשיעור הקודם

סימנים טובים שמצוה לאכול בראש השנה. בשלחן ערוך כתוב 5 דברים, רבינו

הרמ"א הוסיף עוד 3 דברים ויש לפי המנהגים הוסיפו עוד כמה דברים, אז לפני

שנמשיך את זה אי"ה, נחזור בקצרה רק לרענן את הזיכרון על זה.

הגמרא הקדושה )הוריות, י"ב עמוד א'( אמרה חמשה דברים והם מוזכרים בשלחן ערוך

)אורח חיים, סימן תקפ"ג, סעיף א'(:

תמרים – אומרים "יהי רצון מלפניך ה' א-להינו וא-להי אבותינו, שיתמו אויבינו

7 ושונאינו וכל מבקשי רעתינו".

סילקא – סלק עלים ירוק. יש חמין מיוחד של הטריפוליטאים שנקרא "טבחה בסלק"

,8 ועל העלים

שזה כמו 'חמין ירוק'. איך הוא נהיה ירוק, שמים בו את ה'עלי תרד'

הירוקים האלה 'סילקא', אומרים "שיסתלקו אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתינו".

9 שבעברית נקרא 'לוף'.10 מבקשים מה' על זה "שיכרתו

כרתי – כמו בצל ירוק עבה

6 היה לנו קצת ’חופש הגדול‘ שלא מתוכנן.

7 טבחא בסלקא – היו אומרים את זה בטריפולי אם אדם היה עושה שטויות ”אתה כמו תפוח

אדמה מעוך“.

8 כמו שיש כמה תבלינים ירוקים שהם חזקים, יש תבלין שנקרא ’בזיליקום‘ – תבלין חזק, ירוק

כמו נענע. בעיקר הפרסיים היו אוהבים שהכל ירוק, זה עושה להם שמחה, הירוק.

9 בערבית מרוקאית אומרים אותו ”פור‘ו“ )עם ’רי“ש מתגלגלת‘(. בערבית תוניסאית

וטריפוליטאית אומרים אותו ’כראץ‘‘ ויש עוד גרסה של מרוקאים שאומרים ’קרט‘.

10 היום אנחנו קוראים ’לוף‘ לבשר שבקופסאות שימורים. פעם בצבא מי שאוכל בחדר אוכל,

אוכל בשר מבושל של עכשיו, אבל יש כמה חיילים צדיקים שנמצאים בשטחים רחוקים, אז

מביאים להם ’מנת קרב‘ ארוזה בקופסת שימורים עם בשר והחיילים היו מכנים אותו בשם

’לוף‘, אבל באמת ה‘לוף‘ הרגיל שבעברית זה הירק הזה שנקרא ’כרתי‘. היום כל השנה בקושי

אוכלים אותו, למרות שהוא מאוד בריא, כי הוא לא מצוי כ“כ. שאלתי את החקלאים למה

הוא לא מצוי והם אמרו שאת כל העלים האלה מגדלים בין חודשיים לשלושה חודשים, אבל

ה‘כרתי‘ לוקח ששה חודשים, הוא תופס את השטח הרבה זמן, אז כלכלית לא משתלם להם,

כי בזמן שהוא גדל אפשר לגדל שני מחזורים, לכן החקלאים פחות מעדיפים להשקיע בו.

אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתינו".

רוביא – שעועית ירוקה. מבקשים מה' "שירבו זכויותינו ותלבבנו", שיהיו לנו

זכויות ולב טוב.

קרא - דלעת.11 מבקשים מה' יתברך "יהי רצון מלפניך ה' א-להינו וא-להי

אבותינו שתקרע רוע גזר דיננו ויקראו לפניך זכיותינו".

"8,000 ₪ לצדקה"

ה. אלו חמשה דברים שכתוב בשלחן ערוך. רבינו הרמ"א הוסיף עוד שלושה:

רימון מתוק – מבקשים מה' "שנהיה מלאים מצוות כרימון". שמעתי מאבא

עט"ר הרב יורם שאמר בשם רבינו עובדיה זכותם תגן עלינו, אמן: מה המעלה

הכל-כך גדולה ב'רימון' שדווקא הרימון?12 רימון, כשאתה פותח אותו אתה

רואה גרגרים אדומים ואת הלבן שהוא פסולת. אומר אבא הרב יורם, גם ילד

בן שנתיים יודע לאכול את הגרגרים ולא לאכול את הפסולת, הוא יודע להפריד

את הפרי מהפסולת, אז ככה שהמצוות שלנו תהיינה מצוות נקיות מפסולת,

אדם שעושה 'צדקה', לא יעשה צדקה מה'גזל' שלא יגזול בשביל לתת צדקה.

אדם הולך לעשות איזה חסד, שלא יהא חסד שיש בו חילול שבת, וכן על זה

ּ ְְמִח ִ יר ֶּכֶּלֶ ב ֵּבּית ה'

הדרך. איך התורה אמרה )דברים כג, יט(: ֹלֹא ָָתִב ִ יא ֶֶא ְְתַנַן זֹֹוָנָה ּו

ָ ְְלָכָל ֶֶנֶדֶ ר, בנות ישראל כולן צדקניות, כולן קדושות, כולן טהורות וכולן

ֱאֱ ֹ-לֶֹהֶ יָך

משמחות את הקב"ה, אבל יש מסכנה אשה אחת )לא מישראל אלא מחו"ל( שטעתה

ועשתה כמה שטויות ונותנים לה על השטויות האלה כסף, כמה תצלומים לא

מתאימים וקיבלה על זה כסף והיא אומרת "אני אתן מזה חצי לצדקה. קיבלתי על

הצילומים האלה 15,000 ₪ - 8,000 ₪ לצדקה", אומר ה' "אני לא רוצה את זה,

אני רוצה דברים שבאו מנקיות", אומר ה' "כל בת ישראל היא בת שלי, חשוב לי

הכבוד של כל בת ישראל כמו הכבוד שלי" ַַהָּבּנֹוֹת ְּבֹּנ ֹ ְּבֹּנַתַ י ְְו ַַה ָּבִּנִים ָּבַּנַי )בראשית לא,

מג( אז כל דבר שהוא בא בתור דבר שהוא לא נקי, אומר ה' "אני לא רוצה את זה",

אז כמה 'אשרינו', אם המצוות שה' מזכה אותנו, הן מצוות נקיות, שאנחנו לא

עושים כל מיני שטויות כדי להרוויח את המצוות, אלא עושים את המצוות בטוב.

ראית פעם בן אדם שהוא 'זנב'?!

ו. ראש כבש – ]מבקשים[ "שנהיה לראש ולא לזנב". מה זה 'לראש'? אומר אבא

עט"ר, ראית פעם בן אדם שהוא 'זנב'?! מה זה "נהיה לראש"? הכוונה שבהכל

נזכה לפעול מהראש – בשכל ישר, כי כשבן אדם עושה דברים בשכל ישר, הוא

ממילא מתרחק מדברים לא טובים, כי הוא יודע שבסוף, למסקנה, הוא לא ירוויח

מזה, וכיון שלא ירוויח מזה, מההתחלה הוא נמנע מלעשות שטויות, וזה נקרא

בלשון חז"ל הקדושים סֹוֹף ַַמֲעֲֶׂשֶ ה ְְּב ַַמ ְְח� ָָׁשָבָ ה ְְּת ִִחָּלָה, אדם שחושב מההתחלה,

ממילא בע"ה הכל מצוין איתו.

אם אחד לא מצא 'ראש כבש', מה יעשה? יביא 'ראש דג', אבל אומר הבן איש חי

הקדוש זיע"א שאם אדם מביא 'ראש כבש', הוא מוסיף עוד משפט, גם "שנהיה

לראש ולא לזנב" וגם מזכיר את הזכות של עקידת יצחק "ותזכור לנו עקידתו של

יצחק אבינו בן אברהם אבינו ע"ה", אבל אם האדם הביא 'ראש דג' מה יגיד, רק

"יהי רצון מלפניך ה' א-להינו, שנהיה לראש ולא לזנב", אבל לא יוכל לומר על

.

הדג הזה "שתזכור לנו עקידתו של יצחק אבינו"13

'על האש של ענוותנים'

ז. יש כמה מהפוסקים ששואלים לפי זה שאלה מאוד נפלאה: יש כאלה שעושים

'על האש של ענוותנים' – 'המבורגר' עם קצת 'כנפיים', אבל יש כאלה שיש להם

'נשמה יתירה' והם עושים 'על האש' ככה.. כבד.14 אחד הדברים שנחשבים, יש

השבוע ביקר אותי ב‘בן זכאי‘ הרב של ’חסלט‘, ר‘ אליעזר ברט הי“ו, איש צדיק וירא ה‘

גדול. הוא היה גר בגוש קטיף )כשגרשו את אחינו הצדיקים מגוש קטיף, אשתו הצדקת

נפגעה שם מאיזה טיל, יתן לה ה‘ רפואה וחיים, איש צדיק(. התעניינתי בירק ושאלתי אותו

על ’כרתי‘, אז הוא אמר לי שהשנה יש ’כרתי‘ בשוק, אבל לא של ’חסלט‘, הם גידלו אותו

6 חודשים, אבל בבידוק המדוקדק זה לא עבר, אז אין של ’חסלט‘, אבל יש כרתי בשוק,

ּ ִּכְּדְ ִּכְּדַבַ ר ה‘ )מלכים-ב ד, מד(, אדרבא ואדרבא, יש ’כרתי‘,

ּ ַַוּיּ ֹֹוִת ִ רּו

אדם יקח מהשוק ַַו ֹּיּאְכְ לּו

ּ )תהלים כב, כז(, שוטפים ומנקים את זה וזו ברכה, ב“ה שהקב“ה

ּ ֲָעֲָנִוִ ים ְְוִִיְׂשָּׂבּעּו

יקנו ֹיֹאְכְ לּו

מזכה את האדם.

11 יש אומרים ’קרא‘ ויש אומרים )בערבית( ’קרע‘ או ’גרע‘, ’גרע‘ זה גם קרחת וגם דלעת,

כי הרמב“ם כותב שמי שעושה קרחת - ’ברעיון‘ זה כמו דלעת.

12 יש קצת מרוקאים שאוכלים ’שומשום‘ ואומרים ”יהי רצון מלפניך ה‘ א-להינו, שירבו

זכויותינו‘, זה טוב, אבל אומרים את זה ב‘רימון‘!

13 בניי היקרים הי“ו למדו בישיבה קדושה בעיר רחובות של אחינו האשכנזים, אז שאלתי

את בני ”מה בראש השנה הביאו ’ראש כבש‘ או ’ראש דג‘?“, אמר לי ”לא זה ולא זה –

רק ’ראש גזר‘“. מה זה ’ראש גזר‘? הביאו מהשוק, קנו איזה 500-1,000 גזרים, חתכו את

הראש של הגזר ושמו ’ראש גזר‘ וזה גם טוב ”שנהיה לראש ולא לזנב“ וכיון שזה גזר,

הוסיפו ”ותגזור עלינו גזירות טובות“ וזה יהיה לסימן טוב. העיקר שמחלוקת לא יעשה

על זה.

יום אחד בא אצלי אברך ירא שמים )לפני 20 שנה( ואמר לי ”חמי הזמין אותי אצלו לראש

השנה. באתי אצלו ואמרתי לו שאני אביא ’ראש כבש‘ ואמר לי לא אל תביא, אני קונה פה

אצלי ’ראש כבש‘ בעיר שלי“, הוא אומר לי ”באתי אצלו והביא ’ראש דג‘. שאלתי אותו,

חמי למה הבאת ראש דג ולא ראש כבש? אמר לי, מה אני אגיד לך זה יקר..“, מה זה יקר,

בקושי מה.. ’ראש כבש‘ כזה קטן ,₪100 אמרתי לו ”למה?“, אמר לי ”מה אני אעשה?!“.

עוד לא נכנס החג והוא בא אצלי )לרבינו( לערבית של החג, אז אמרתי לו ”תהיה שמח,

זה נסיון מהשמים, תאכל ’ראש דג‘ ותהיה לך שנה הכי יפה בחיים, ולמה? ]בעבור[ שלא

כעסת“. וזו מעלה גדולה מאוד – שנהיה לראש ולא לזנב.

14 הגברים כולם אוהבים את זה, והנשים שני שליש ושליש – שני שליש אוהבות בשר,

ושליש לא אוהבות בשר, הן אוהבות רק ’מוקרם‘ או איזה ’טורטיה‘ עם איזה ’בשר דל‘ –

יקר במחיר ודל במילוי, מלא בחסה וקצת בשר ככה... נשים צדקניות בנות ישראל יש להן

בכבש קילו וחצי שומן לבן מתחת לזנב והוא נקרא בלשון המקצועית " ִִל �ָּיָה".

בגמרא הקדושה )פסחים, ג' עמוד ב'( הבשר הזה )השומן( נקרא "אליה" "מאליה ְס ְ פּוּ

לי", 'אליה' זה בשר משובח, בבית המקדש שיבנה במהרה בימינו אמן, את

ה'אליה', בקרבן של החג היו מביאים אותו ומקריבים אותו במזבח, כי זה חלק

חשוב. היום אנשים הורידו את ה-אל"ף מה-'אליה' וזה נהיה "ליה" וה'ליה' הזו

.15 אם אדם רוצה לאכול את

חותכים אותה קוביות-קוביות ושמים אותה בשיפוד

ה'ליה' בראש השנה, יש כמה אחרונים שהזכירו את זה ואמרו אנחנו אוכלים

'ראש כבש' או 'ראש דג' או 'ראש גזר' ומבקשים "שנהיה לראש ולא לזנב", וזה מה

עכשיו הביא? הביא 'ליה', 'ליה' זה טוב, אבל זה זנב?! על ה'ליה' תגיד זה לא זנב,

אלא זה רק נמצא במקום הזנב, אבל יש זנב אמיתי! יש קצת אנשים שאוכלים את

הזנב של הפרה.16 מצד אחד יש מצוה בראש השנה לאכול בשר עם שומן, מה

ָּמָ נֹוֹת

 ְְו�ִׁש ְׁלְ חּו

17

ּ ַַמ ְְמ ַַתִּקּים מיני מתיקה

ּ � ְׁׁשתּו

ּ ַַמ�ְׁש ַ ַׁמִּנּים בשר שמן ּו

כתוב בפסוק ִִאְכְלּו

ְְלֵאֵ ין ָנָכֹוֹן לֹו,ֹ לכן, מי שרוצה לאכול 'ליה', מצד ההלכה הוא יכול. יש מדקדקים

שלא לאכול אותו בראש השנה, יאכלו אותו בסוכות.

שומרים על כובד ראש

ח. סתם ככה 'על האש', אם אדם רוצה לדעת האם מותר בראש השנה או לא?

אז זה מותר, כי מעבירים מאש לאש ואין בזה בעיה. אבל יותר טוב בתור עצה

טובה לשמור את זה לסוכות, כי ראש השנה זה יום מאוד מאוד שמח, אבל בסוף

זה יום הדין, אז יותר שומרים על כובד ראש, אבל אם אדם זו השמחה שלו בחג,

ּ ָמָ נֹוֹת

ּ ַַמ ְְמ ַַתִּקּים ְְו�ִׁש ְׁלְ חּו

ּ � ְׁׁשתּו

ּ ַַמ�ְׁש ַ ַׁמִּנּים ּו

יעשה על האש גם בראש השנה. ִִאְכְ לּו

ְְלֵאֵ ין ָנָכֹוֹן לֹו.ֹ

אולי נגיד "ביסקוויט בדבש"

ט. תפוח בדבש – הנכדה שלי, ה' ישמור אותה, באה עם שיר מהגן "תפוח בדבש,

תפוח בדבש, תפוח בדבש נשים על המגש", זה ככה ה'פיוט'... אני כשהייתי בגן

לא היה את ה'פיוטים' האלה, זה 'פיוט' חדש של הדור שלנו – 3 פעמים: תפוח

בדבש, תפוח בדבש, תפוח בדבש - נשים על המגש.

את ה'תפוח בדבש' אוכלים בשמחה בראש השנה וזו מצוה גדולה.

הבן איש חי שואל, מה פה ה'חשוב', התפוח או הדבש? כי זה נשמע שהדבש

]הוא החשוב[, הרי מה אומרים, לא אומרים "תחדש עלינו שנה טובה כתפוח"

אלא אומרים כדבש שזה דבר מתוק - "תחדש עלינו שנה טובה ומתוקה", אז

למה תפוח? אולי נגיד "ביסקוויט בדבש", או אחד רוצה 'אפרסק', אחד רוצה

'נקטרינה', אחד רוצה 'שזיף' ואחד רוצה 'משמש', תגיד "פרי בדבש", למה אמר

דווקא "תפוח בדבש"?18 הבן איש חי הקדוש כותב שלקחו דווקא את ה'תפוח',

כי הוא פרי שיש בו שלוש הנאות: .1 טעם טוב. .2 מראה טוב. .3 ריח טוב, וככה

מבקשים מה' שלושה דברים: בני, חיי ומזוני - .1 ילדים טובים וצדיקים. .2 חיים

טובים וארוכים. .3 מזונות ופרנסה טובה, מבקשים מה' יתברך את שלושת

הדברים האלו בראש השנה. אם אנחנו נזהרים בשלושת הדברים האלו, זו

ברכה, ולכן תפוח – תפוח בדבש.

"אני דורש 5,000 ₪!!"

י. יש כמה ברכונים של ראש השנה שכתוב "יהי רצון מלפניך ה' א-להינו וא-להי

אבותינו, שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה כדבש". הביא אבא עט"ר הרב יורם

בשם הבן איש חי הקדוש שהכי טוב לא לומר "כדבש" אלא "שתחדש עלינו

שנה טובה ומתוקה". אומר אבא הרב יורם, אם ה' רוצה לתת לך יותר מהדבש,

זה דבר גדול, תאר לך שאתה הולך לעבוד באיזה מקום ואומרים לך "תשמע,

אתה אדם מאוד מוערך ואנחנו רוצים לתת לך משכורת יפה" קודם לכן היית

עובד בשביל משכורת של 3,000 ₪ ואתה אומר "אני עכשיו אבקש 5,000 ₪", בא

המעסיק ואומר לך "אני רוצה לתת לך 20,000 ₪", אומר לו "תשמע, אני דורש

5,000 ₪!!", "אני אתן לך 20,000!", "5,000!!", "אתה מדבר שטויות, אני אומר לך

20,000 ואתה אומר 5,000?!". הקב"ה רוצה לתת לנו שנה מתוקה יותר מהדבש,

אז למה נגיד "כדבש" – שנה טובה ומתוקה.

ישתדל שיהיה ' ָָחָלָק'

יא. אלו שלושה דברים שהוסיף רבינו הרמ"א: .1 תפוח בדבש. .2 רימון מתוק

)ואם הוא לא מתוק, תפזר עליו קצת סוכר19(. .3 ראש כבש )ואם לא אז 'ראש דג'(.

ראש כבש כל אחד ישתדל שיהיה ' ָָחָלָק', זה עולה לפעמים כמה שקלים יותר,

מלא ענווה, אבל הגברים שהם גברים מ‘סטרא דדכורא‘, איך אומרים הגרוזינים ”ביז‘ו,

ביז‘ו“ – גבר, גבר, הם אוהבים בשר שמן.

15 יש כאלה שעושים את כולו רק ’ליה‘ ויש שעושים כמו ’מעבר חציה‘ – קוביה אחת בשר

אדום וקוביה אחת ’ליה‘.

16 יש כאלה שבכלל לא מכירים את זה, אבל יש קצת מהמרוקאים ובעיקר אחינו

הטריפוליטאים היקרים שאוהבים את הזנב והוא נקרא בערבית ”ד‘נב“, הוא נראה כמו

גרונות, חוליות חוליות. אני פחות מתמצא בזה, אבל אלה שבקיאים בזה, יש איזה מרוקאי

אחד בנתיבות, יקר וצדיק שבקיא בכל החלקים המיוחדים של הפרה, הוא אמר לי שאם

מניחים זנב בתוך צלחת עם רוטב 10 דקות, הוא נהיה כמו ’דבק מגע‘.

17 תאכל בשר עם ’טנזיה‘, טנזיה זה משמשים ושזיפים מבושלים וקצת אגוזים )יש כאלה

שלא אוכלים אגוזים בראש השנה(, אבל דבר מתוקים.

18 יש כמה מרוקאים שעושים ריבות מיוחדות בשמחות או בפורים, כמו גזר בתוך דבש,

או חצילים קטנים בתוך דבש, כמו ריבות מיוחדות שעושים אותן, אז נעשה ככה, למה

דווקא תפוח?!

19 ככה המנהג של אמא ה‘ ישמרה ואבא עט“ר זיע“א.

 ”על המחיה“, אכלת לחם, תברך ברכת המזון. אבל כל זה צריך

שיאכל כזית. אבל אם אוכל טיפה, זה לא כלום. כזית כמו 27 גרם. אבל

כמה השיעור כדי לברך ברכה ראשונה לפני האוכל? אומר שלחן ערוך

- הביא אבא עטרת ראשנו - ברכה ראשונה מברכים בכל שהוא. מה זה

רבותי האהובים בכל שהוא? אפילו אתה אוכל פירור קטן. למשל בא

אחד, רואה גרעינים, אחד מקלף גרעינים, בא אצלו, אומר לו תביא לי

רק גרעין אחד, תברך! מה תברך? מה אכלתי? אחד! זה לא כלום. אבל

גם האחד הזה צריך לברך עליו. למה? כי הוא נהנה. אומרת הגמרא

ברכה ראשונה אין לה שיעור. יברך בורא פרי האדמה.

אני לוקח איזה דוגמה קיצונית רבותי: אחד ישב בבית הכנסת. בשעה

טובה היה שם הילולה של צדיק. היה אחד הביא בורקסים, מאפים.

יש אחד עושה דיאטה, לא אכל מאפים. אבל מה? הוא ראה פה גרגיר

אחד של שומשום. אמר בוא נזכה לברך על הגרגיר. ברך עליו ”בורא

פרי האדמה“, נשך אותו בשיניים, טיפה מרגיש את הטעם שלו. אפילו

זה, רבותי, מברך על זה. לברך על זה? תראה איזה פצפון! נכון. אבל

זה הכלל רבותי, ברכה ראשונה, אין לה שיעור. אתה שותה לגימה

קטנה של מים, של מיץ, כל דבר שאדם נהנה ממנו, מברך על זה. וזה,

רבותי הצדיקים והאהובים, ברכה ראשונה. אבל ברכה אחרונה, צריך

שיאכל כשיעור, ואז יש לברך ברכה אחרונה.

דיני ברכת פירות וירקות

המשנה אומרת במסכת ברכות פרק ששי: כיצד מברכין על הפירות?

אדם עכשיו אוכל דוגמא למשל, תפוח, אוכל אגס, אוכל תמרים, אוכל

רימונים, אוכל זיתים. אומרת הגמרא על פירות האילן מה מברכים?

”בורא פרי העץ“. על כל הפירות של העץ. אתה אוכל קלמנטינה –

”בורא פרי העץ“, אתה אוכל אגס – ”בורא פרי העץ“, אתה אוכל

סברס, אומר החיד“א הקדוש: על הפרי הנקרא בלשון ערבי ”סברס“,

מה מברכים עליו? ”בורא פרי העץ“.

אתה אוכל דוגמה למשל ארטישוק מברך ”בורא פרי האדמה“ אתה

אוכל בננה זה ”בורא פרי האדמה“ מלפפון, עגבניות, צנון, גזר, בצל,

דלורית, קולורבי, סלק, כל זה אדמה למה? זה ירקות. על הירקות

מברך בורא פרי האדמה ועל פירות האילן מברך בורא פרי העץ.

ברכות הנהנין – השמחה של ה‘!

וזה רבותי הצדיקים והאהובים השמחה של ה‘ שהאדם מברך לה‘

על הפירות, על כל פרי ופרי, כי זה עושה כזה נחת רוח לה‘ יתברך,

הברכות הנפלאות שמברכים לה‘, כל פעם שאוכלים ושותים, זה פשוט

רבותי שמחה גדולה לה‘. נתאר לעצמנו רבותי בן אדם היה צמא, איזה

יומיים לא שתה כלום, בא אחד עכשיו נתן לו פחית ’ספרייט‘ קרה,

רבותי מה קרה לו? הוא החיה אותו! קודם אתה רואה אותו חצי

מעולף, אחרי הספרייט הזה אתה רואה אותו כמו מלאך ה‘, מבסוט!

שמח! ”שש ושמח כל הימים“. מי החיה אותו ספרייט הזה! רבותי

הצדיקים, כל אוכל וכל שתייה שבעולם הקב“ה נתן לנו את זה. ולא רק

שהקב“ה נתן לנו את זה, הקב“ה נתן לנו את היכולת לאכול, לשתות,

כמה לאכול, כמה לשתות, וזה רבותי הצדיקים והאהובים, ה‘ כל כך

שמח מזה שהאדם אוכל ושותה ושמח ומודה ומברך למלך מלכי

המלכים הקב“ה, על כל החסדים הגדולים והעצומים שה‘ יתברך שמו

לעד עושה איתנו.

קדימה בברכות

רבותי הצדיקים והאהובים, לפעמים אדם פוגש סיטואציה מאוד

מעניינת, יש לו בלי עין הרע שלחן מלא ברכת ה‘, יש פה איזה עשר

פירות, שכולם ”בורא פרי העץ“, אני רוצה לאכול, אבל מה, אני לא

מברך על כל אחד ”בורא פרי העץ“. וכי אברך עכשיו עשר פעמים

”בורא פרי העץ“? יש פה קלמנטינות, אגסים, סברס, גויאבות, מנגו,

דובדבנים. יש פה זיתים, תמרים, ענבים, רימונים, תאנים, אפרסמונים.

יש פה פיסטוקים, אגוזים, קשיו, אגוז בונדוק, אגוז מלך, אגוז פקאן.

יש פה בלי עין הרע נגיד עשרים סוגי פירות שכולם ”בורא פרי העץ“.

אני אומר בליבי ”תראה אני מברך ”בורא פרי העץ“ פעם אחת, אני לא

מברך עכשיו 20 פעמים ”בורא פרי העץ“, אם אני רוצה לאכול מהכל,

השאלה האם יש עדיפות מסוימת לברך בורא פרי העץ על משהו

מסוים מתוכם, או מה שיצא הכי קרוב אלי? אומר שלחן ערוך*, אם

יש פה משהו בתוך ה“בורא פרי העץ“ משבעת המינים, תן לו זכות

קדימה. למשל, אגוזים זה טוב, אבל זה לא משבעת המינים. אבל יש פה

דוגמה למשל ענבים. ענבים זה משבעת המינים. אז הוא צריך להקדים

ולברך על הענבים. למה? משום שאנחנו פה משבחים את ארץ ישראל.

יש שמחה מאוד מאוד גדולה לפני ה‘ יתברך, בכל פעם שהאדם זוכה

לשבח את ארץ ישראל. אין לך דבר גדול לפני ה‘, כמו הזכות של

ישיבת ארץ ישראל*. ולכן אם יש פרי שהוא משבעת המינים יש לו

זכות קדימה.

שבעת המינים

מה הם שבעת המינים? חטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון, זית ותמר**.

רבותי הצדיקים, אם נתבונן בתוך שבעת המינים רק חמשה מתוך

השבעה הם פירות. כי חטה ושעורה הם לא פירות. חטה עושים ממנה

בורגול, עושים ממנה קוסקוס, עושים ממנה חלות לשבת, זה חטה. גם

שעורה יש כאלה עושים לחם משעורה. להבדיל גם היה פעם מאכל

בהמה שעורה. אבל ארץ ישראל השתבחה בחטה ושעורה. אבל יש

חמשה שהם פירות: גפן, תאנה, רימון, זית ותמר. אז אם עכשיו יש

לי פה מנגו, המנגו הזה הוא טוב, יש פה דודבנים, פרי משובח ויקר,

יש פה אגסים, יש פה תפוחים, יש פה קלמנטינות, יש פה תפוזים, כל

זה פירות יפים. אבל יש לי פה ענבים. והענבים היתרון שלהם על פני

הקלמנטינות ועל פני הגויאבות, שהגויאבות והקלמנטינות הם לא

משבעת המינים והענבים משבעת המינים. אז אם כבר אנחנו מברכים

”בורא פרי העץ“, ויש לנו גם משבעת המינים וגם לא משבעת המינים,

עדיף לנו יותר לברך על פרי שהוא משבעת המינים, שיש בזה - רבותי

הצדיקים והאהובים - יותר שבח לארץ ישראל.

קדימה ב‘שבעת המינים‘

כל החמשה פירות שבשבעת המינים, המעלה שלהם גדולה. אבל,

הגבוה ביותר מכולם, זה הזיתים. הזיתים הוא הפרי החשוב ביותר,

יותר מכל הפירות בשבעת המינים. אחר כך התמרים. אחר כך

הענבים, תאנים ורימונים. למה זה הסדר? הגמרא אומרת, כל העניין

של שבעת המינים, אנחנו משבחים פה את ארץ ישראל. אז מה אנחנו

צריכים לעשות? ללמוד מתוך הפסוק. אומרת הגמרא, התורה אמרה:

”ארץ חטה ושעורה“. ככל שהמאכל, הפרי, יותר קרוב למילה ארץ, יש

לו יותר זכות קדימה. אז נראה את הפסוק: כתוב פה פעמיים ”ארץ“:

”ארץ חטה ושעורה, וגפן ותאנה ורימון. ארץ“, עוד פעם ארץ, ”זית

שמן“, זיתים שעושים שמן, ”ודבש“, תמרים. בואו נשים לב רבותי,

”ארץ חטה ושעורה וגפן“. הגפן איפה הוא מוזכר? מספר שלוש

למילה ”ארץ“. ”תאנה“ זה ארבע. ”ורימון“ זה חמש. שוב כתוב ”ארץ

זית שמן ודבש“. יוצא שהזיתים והתמרים הם צמודים למילה ”ארץ“

השניה, והתמרים שניים למילה ”ארץ“ השניה. לכן הזיתים והתמרים

יש להם זכות קדימה ראשונה, לפני כולם. קודם כל הזיתים, אחר כך

התמרים. עכשיו יבוא אחד, יגיד לך: ”שמע, בתורה מה הפרי הכי

חשוב?“ תגיד לו ”זית“. יגיד לך ”מה פתאום! ענבים!“ תגיד לו ”מה

פתאום! ענבים זה שלישי“. ככל שהכי צמוד למילה ”ארץ“ זה הכי

חשוב.

חטא המרגלים שינה את הסדר

שמעתי מאבא, עטרת ראשינו, דבר מתוק מדבש. הרי בפסוק, לפי

הסדר של הדברים, הזיתים הם האחרונים ברשימה, הם והתמרים

האחרונים ברשימה. ואילו הענבים, התאנים, הרימונים, הראשונים.

למה קרה ככה? שהתורה הקדושה הכניסה שוב פעם את המילה

”ארץ“ בפסוק, ואז זה גרם לזיתים ולתמרים שהיו האחרונים, להיות

ראשונים? אומר אבא עטרת ראשינו דבר מתוק מדבש: בחטא

המרגלים, כשה‘ ירחם המרגלים הוציאו דיבה על ארץ ישראל,

”ויוציאו דיבת הארץ אשר תרו אותה, אל בני ישראל לאמר“ אמר

הקב“ה, כשהם הוציאו דיבה על הארץ, הם לא רק דיברו, הם הביאו

_____________________

* באיזה סימן הוא אומר את זה? ]סימן[ רי“א. ר“ת ר‘בינו י‘ורם א‘ברג‘ל...

אבל זו מעלה מאוד מאוד גדולה.

המנהג של אבא עט"ר

יב. המנהג של אבא עט"ר הרב יורם היה שמונת הדברים האלו וזהו, לא מוסיף

עליהם כלום ולא פוחת מהם כלום. 5 של השלחן ערוך ו3- של רבינו הרמ"א.

שולחן ערוך – .1 תמרים. .2 קרא )דלעת(. .3 רוביא )שעועית(. .4 כרתי )לוף(. .5

סילקא )סלק עלים(. רבינו הרמ"א – .1 רימון מתוק. .2 תפוח בדבש. .3 ראש כבש.

האשכנזים וגם חלק מיוצאי תוניס

יג. יש שמוסיפים עוד דברים. רבינו הטור היה אשכנזי והוא הוסיף עוד דבר

שאימצו אותו האשכנזים וגם חלק מיוצאי תוניס: ריאה, כתוב ברבינו הטור

שנהגו לאכול 'ריאה' והיו אומרים "יהי רצון מלפניך ה' א-להינו וא-להי אבותינו,

.

שתחדש עלינו שנה קלה כריאה", ה'ריאה' במשקל הסגולי שלה היא קלה20

.

אנחנו לא נהגנו בזה, אבל אם אדם רוצה, יכול21

'פרה' אין לה פריצות דיסק

יד. יש קצת מיוצאי תוניס שנהגו לאכול לב, ואומרים "יהי רצון מלפניך ה'

א-להינו וא-להי אבותינו, שתפתח לבנו בתורתך". זה, מה אני אגיד לכם, מי

שרוצה יאכל. אבל הבן איש חי הקדוש כותב שהכי טוב להשתדל כמה שאדם

יכול להימנע, בפרט משני דברים שלא לאכול: .1 מח. .2 לב )גם ב'כבד' טוב לצמצם,

אבל מוח ולב אלו שני דברים שאשרי מי שנמנע מהם(. הם כשרים, אם יצא הכל כשר אז גם

המוח והלב הם כשרים, אבל כתוב בבן איש חי )אבא עט"ר הרב יורם הביא בשיעור(, מה

שהאדם אוכל מהבהמה או מהכבש, הוא מקבל קצת מהתכונות שלהם, אז אם

לדוגמא נאכל 'רגל של פרה' ונקבל קצת מהחוזק של הרגליים שלה, זה טוב. אם

נאכל 'לשון' ויהיה לנו קצת 'שמירת הלשון' כי הפרה באמת עושה שמירת הלשון

מאוד גדולה.22 אדם יאכל 'סטייק',23 יהיה לו גב חזק, אשריו, לא יהיו לו פריצות

ָ דיסק, כי פרה אין לה פריצות דיסק. בסדר, ב"ה, צריך לברך, זה סימן טוב.

אבל אם ח"ו יהיה לאדם 'לב' או 'שכל' כמו של עגל, זה לא כ"כ טוב, ִִי ְְגַעַ ר ה' ְּבָּך

ַַה ָּׂשָׂטָ ן)זכריה ג, ב(, לכן טוב שלא לאכול – לא לב ולא מוח, )זה לא אסור, אבל טוב שלא לאכול(.

יש כאלה שאוכלים את ה'לב' ואומרים "שתפתח לבנו בתורתך", אבל הוא

כאילו אוכל 'לב' שסוגר את הלב ואומר "תפתח לבנו בתורתך", יותר טוב להימנע

מזה. אם רוצה יביא את זה על השולחן ל'סימן טוב', ואלה שנהגו, מצד ההלכה

זה אפשרי, יש להם על מה לסמוך.

כל מיני מנהגים

טו. יש שנהגו לאכול שומשום ואומרים "יהי רצון מלפניך ה' א-להינו, שירבו

זכויותינו".24 וזו מעלה גדולה מאוד מאוד מי שאוכל את השומשום.

וככה כל מיני מנהגים שנהגו, זה טוב.

יש שנהגו לאכול דג ואומרים "יהי רצון מלפניך ה' א-להינו וא-להי אבותינו,

שנפרה ונרבה כדגים". יש נהגו שלא לאכול 'דג' בראש השנה.

'עלו לו הטורים'

טז. אומר הבן איש חי הקדוש, כמו שיש סימנים טובים )רימון, תפוח בדבש וראש

כבש(, הסימן הכי טוב מכל הסימנים הטובים, זה אם אדם זוכה שלא לכעוס

בראש השנה. תדעו לכם רבותי, בגלל שהיצר יודע כמה זו מעלה שאדם לא

20 לכל דבר יש את המשקל הרגיל שלו ויש לו משקל סגולי. יש דבר שהוא גדול בגודל שלו,

אבל לא כבד במשקל שלו. למשל, חבילה של נייר טישו היא דבר גדול בגודל שלה, אבל לא

כבדה במשקל שלה. אם תהפוך אותה לאבן, קח אבן בגודל של החבילה, היא תהיה מאוד

מאוד כבדה, קח אבן שהיא רבע מהחבילה בגודל, היא ג“כ תהיה יותר כבדה. יבוא אחד

ויגיד ”אני לא מבין את זה, כזה גדול )החבילה של הטישו( ותראה כמה זה קל ותקח אבן

שהיא רק רבע מזה והיא כבדה“, מה זה מראה? שלא תמיד הגודל עושה את הכובד, אלא

הסוג של החומר זה הכובד, וזה נקרא בלשון העולם ”משקל סגולי“ – משקל של כל דבר

ודבר במהות שלו, כמו ’סגולה‘ שזה משהו שהוא לא מובן, ככה המשקל – זה גדול וזה

גדול, זה כבד וזה יותר קל.

21 היום הייתי בביקור אצל מעלת חמי היקר והצדיק, מהעומס, כמה זמן לא יצא לי להיות

אצלו, ועכשיו בגלל שגזרו עלי מהמלכות כמה ימים של ’תיקונים‘ בארץ הקודש, חוץ

מנתיבות, אז ככה יצא לי קצת להיות שם ולענות תשובות. הייתי בכמה מקומות היום, אז

עשו לנו סעודה קטנה עם כמה סוגים של בשר. היו שם כמה קוביות של בשר, שאלתי ”מה

זה?“ והוא אמר לי ”זה ריאה“.

היה צדיק אחד באיזמיר שהיה הרב של טורקיה, רבי חיים פלאג‘י זיע“א, הוא כותב,

,ּ

,ּ ְְוִר ִ יָֽבֽ ה ִר ִ יֵֽבֽ נּו

ואנחנו נהגנו לאכול הריאה ונהגנו לומר לפני אכילת הריאה ְְרֵאֵ ה ָנָא ְְב ָָע ְְנֵֽיֽנּו

ָּּלָה � ְְׁש ֵֵלָמָ ה ְְל ַֽֽמ ַעַ ן � ְְׁש ֶֽֽמ ָָך ותחדש עלינו שנה קלה כריאה. וזו מצוה. מי

ּ ְגְ אּו

ּ ַַמֵהֵ ר ְְלָָגֳֳאֵֽלֽ נּו

ּו

שרוצה יכול לאכול הריאה.

22 היה אצלי פעם מישהו ממושב פטיש )מושב של אחינו הכורדים היקרים, ליד העיר

אופקים(, הוא אמר לי ”אשתי בלי עין הרע והשכנות שלנו, אין להן שום ’לשון הרע‘“,

אמרתי לו ”אני יודע, הכורדים כולם אנשים טובים, אבל אפילו אחת לא?!“, אמר לי ”אני

לא יודע מה קורה במושב, אני יודע בשכנים שלנו, יש לנו 100 שכנות שלנו שלא מדברות

’לשון הרע‘, שום דבר, תענית דיבור“, ”100 שכנות בתענית דיבור?! לא יודע אני הייתי

בפטיש, הם אנשים טובים, אבל לא ראיתי משהו מוזר..?!“, אמר לי ”אתה יודע איפה הבית

שלי?“, ”איפה?“, ”בתוך הרפת, והשכנות שלנו הן הפרות, יש לי 100 פרות והן החברות

של אשתי, הן לא מדברות ’לשון הרע‘ בכלל“... טוב, באמת הן חברות טובות, אבל לא..

קשה קצת לתקשר איתן עם החברות האלה.. ובאמת ככה זה טוב, העיקר ב“ה לא מדברים

’לשון הרע‘. אז אם אדם יאכל ’לשון‘, זה בסדר – שיהיה לו לבריאות ושמחה, יקבל קצת

שמירת הלשון.

23 הסטייק זה הגב של העגל. יש חלק שנקרא ’סינטה‘ זה החלק של הצוואר יותר, ויש את

הגב שזה פרוסות-פרוסות וזה נקרא ’אנטריקוט‘.

24 גם חמי יזכר לטוב ככה נוהג. היה מרן הראשון לציון הרב מרדכי אליהו זיע“א ע“ה,

הוא כותב בסידור שלו שמי שנוהג לאכול ’שומשום‘, אומר ”יהי רצון מלפניך ה‘ א-להינו

וא-להי אבותינו, ש ִִנְפְ רה ונרבה כשומשומין“.

כועס בראש השנה, הוא מתאמץ להביא לו כל מיני רעיונות וכל מיני סיבות

לכעוס בראש השנה. לכן כל הדברים שקורים בראש השנה, שמנסים להרגיז

את האדם, אדם ינשום עמוק ולא יכעס, גם אם קצת 'עלו לו הטורים', ילך למזגן,

ינשום עמוק ואם יש לו מקפיא עם תא הקפאה גבוה, יפתח את תא ההקפאה,

ינשום בתוכו עד שיתקרר האף שלו מהכעס. אם יש לו תא הקפאה נמוך, יברח

מהבית, מה יעשה, ישתטח על הרצפה?! מה יעשה? העיקר שיעבור לו הכעס.

אומר הבן איש חי הקדוש, כל אשה תהיה זריזה ותשתדל לערוך את השולחן

לפני שבעלה בא מבית הכנסת )או אבא שלה(, אבל אם יצא שאדם הגיע מבית

הכנסת וכלום לא ערוך, כלום לא מסודר, יסבול ולא יקפיד אפילו בלב, ישתדל

אפילו בלב לא לכעוס, כי הכעס )ל"ע( הוא לא סימן טוב לאדם בכלל, כל השנה

הוא לא סימן טוב, אבל בראש השנה עוד יותר סימן לא טוב.

התחילה לעצבן אותו

יז. תשמעו משהו מדהים, כמה זו מעלה שלא לכעוס בראש השנה. הגמרא

אומרת )ברכות, י"ח עמוד ב'(: מעשה בחסיד אחד שאשתו הקניטה אותו )הרגיזה

אותו(25 בראש השנה בלילה, איך שנכנסו לחג, הוא בא לעשות קידוש, היא

התחילה לעצבן אותו, לעשות לו פרצופים ומסכן התעצבן, אומרת "עכשיו עוד

פעם זה.. לא רוצה לאכול איתו, לא רוצה את זה..". הוא אמר "עכשיו ראש השנה

ואני לא רוצה להתחיל את השנה ככה עם פרצופים, היא שיגעה אותי, מה אני

אעשה?!", הרגיש שבשביל להרגע, הוא חייב לצאת קצת מהבית לכמה דקות

כדי לשמור על ישוב הדעת ואז יחזור.

גם נבהל וגם היה 'מבסוט'

יח. איך שיצא מהבית, הרבה אנשים שהולכים וחוזרים התחילו לשאול אותו

"מה שלומך, מה העניינים, לאיפה אתה הולך, מה קרה אתה לא בבית?", הוא

אמר לעצמו "וואה וואה.. עכשיו כל אחד אני אתחיל לספר לו שאשתי עצבנה

אותי, מה אני אעשה?", מסכן, מהצער שזה גרם לו, במקום לעבור בין האנשים

הוא לקח ימינה, חתך ישר, הגיע מהר לבית הקברות26 וישן בין שתי מצבות. כמה

דקות אחרי שהניח את הראש שלו, הוא שומע את הרוח של האשה שקבורה שם

אומרת לחברתה שקבורה לידה )היא היתה ילדה צעירה, מסכנה( "חברתי, ראש השנה

היום, בואי נעלה לשמים, נשמע מה אומרים בשמים מאחורי הפרגוד, מה עתיד

להיות השנה הזאת", חברתה אומרת לה "בואי, את רוצה לעלות, בכבוד. אבל

יש בעיה", "מה הבעיה?", "אני מתביישת..", "מה את מתביישת?!", מסכנה היא

נפטרה צעירה, וההורים שלה - או שלא היה להם או שהיו קמצנים, הם השיגו

את התכריכים27 בחינם, ואין בעיה שהתכריכים בחינם, אבל הבעיה שבתכריכים

האלו יש סמל של עבודה זרה והיא מתביישת ככה לעלות לשמים, "אולי יקרה

איזה נס ויתאדו התכריכים האלו ולא יהיה את הסמל הטמא הזה", ככה אומרת

לה, "אבל תלכי את, תעלי לשמים, תשמעי מה אומרים, תחזרי ותגידי לי". ההוא

ישן שם – גם נבהל וגם היה 'מבסוט'. כאילו.. הוא קיבל התקף חרדה בטוח, אבל

גם מהסקרנות שלו, עם ההתקף חרדה הוא נשאר שם.

הייתי מזמינה משטרה בחג!

יט. פתאום חוזרת ואומרת לה "תשמעי, אמרו בשמים שבכל שנה אנשים רגילים

לזרוע את האדמה מיד במוצאי ראש השנה, השנה אמרו מי שיזרע במוצאי ראש

השנה - יבוא הגשם הראשון אחרי סוכות והכל ילך לאיבוד. רק מי שיזרע בגשם

השני )זה בחנוכה( יצליח". שמע את העדכון הזה, קם בשמחה גדולה והלך הביתה.

אשתו שואלת אותו "איפה היית, חיפשנו אותך, עוד 5 דקות הייתי מזמינה

משטרה בחג! לחפש אותך..", אמר לה "מה נעשה, זה בגללך..", "בגללי?? בגלל

אמא שלך!!", "טוב. לא משנה, עבר.. יאלה לא משנה, יבוא היום בו נשלים את

הדברים". באמת, עבר ב"ה, היה קידוש, אכלו קצת איזה כרפס, תפוח בדבש

ואיזה �ִִּב�ְׁש ָּׁב�ָש –יצאו 'מבסוטים'..

"אתה פסיכופט לגמרי!"

כ. הגיע צום גדליה, נגמר ראש השנה, כולם יוצאים חורשים וזורעים. האיש

היקר והנכבד הזה, הצדיק והחסיד לא יוצא, לא חורש, לא זורע ולא כלום.

אומרת לו אשתו "מה קרה לך, כל שנה אתה מזדרז לחרוש ולזרוע, מה קרה

לך אתה לא מזדרז עכשיו לזרוע את השדה?!". במקום זה, הוא הולך ומחפש

הרבה שדות להשכרה, הוא אומר "פרקש, אתה זורע או לא? בו תשכיר לי את

השדה שלך", "אמסלם, תשכיר לי את השדה שלך", "יודלביץ', תשכיר לי את

השדה שלך", "בוחבוט, תשכיר לי את השדה שלך", "חדד, תשכיר לי את השדה

25 יש נשים צדקניות )כמו הנשים שפה( שלא יודעות להרגיז אף אחד, הן

ענוותניות ויש להן טוב לב. אבל יש נשים שגרות רחוק בחו“ל, יש שם קצת

שיודעות להרגיז את בעליהן.

26 הנפטרים מה המעלה שלהם? הם לא מרגיזים אף אחד, עליהם השלום הם

ּ ְְיִגִ יֵעֵ י ֹֹכַחַ , שם אין תחרות. ל“ע כתוב )שם,

ּחּו

ישנים... כתוב )איוב ג, יז( ְְו� ָׁׁשם ָיָנּו

ּא ְְו ֶֶעֶבֶ ד ָָח ְְפ� ִׁׁשי ֵֵמֲאֲֹדָֹנָיו, יש אחד ענק במעלה, ]ש[

פסוק יט( ָָקֹטֹן ְְוָגָדֹוֹל � ָׁׁשם הּו

היה איזה ראש ממשלה או מלך או קצין, ויש אחד שהיה איש הכי פשוט – שם

ּ ְְיִגִ יֵעֵ י ֹֹכַחַ . אפילו יש חלקה שנקראת ’חלקת גדולי

ּחּו

כולם אותו הדבר( ְְו� ָׁׁשם ָיָנּו

האומה‘, בסדר.. באמת אין בזה משמעות כל-כך, יש להם נחת שם הם יושבים

בשקט.

27 תכריכים זה הבגד שעטפו אותה לפני הקבורה.

שלך", "מדמוני, תשכיר לי את השדה שלך", ככה אסף הרבה שדות ושכר את

כולם, ואלה שלא השכירו לו, חורשים וזורעים. אומרת לו אשתו "אתה פסיכופט

לגמרי!", "למה את אומרת לי ככה?", "למה אני אומרת לך ככה? מכיון שאתה

לקחת איזה 100 שדות, זה סיכון איום ונורא ואתה גם לא זורע, אתה לא עובד

בכלל..", אמר לה "אל תדאגי, ה' גזר, אני קצת אסיים כמה דברים ואהיה פנוי

בע"ה לזרוע".

אין לה 'עצם בלשון'

כא. האמת, הוא לא רצה לספר לה על מה שהוא שמע בבית הקברות, גם כדי

שהיא לא תכנס לדמיונות, אשתו, וגם כי מסכנה הילדה שנפטרה, היא היתה

שכנה שלהם, והוא הכיר את אשתו שהיא ]אמנם[ אשה טובה, אבל אין לה 'עצם

בלשון', כשהיא עצבנית היא לא רואה אף אחד... היא מסוגלת לזרוק את זה

לאמא שלה )של הילדה( "איך קברת את הילדה שלך!", אז הוא העדיף לשתוק ולא

לספר לאשתו את זה. "למה אתה לא זורע?", "ככה. אולי עוד מעט..". הגיע חנוכה,

הוא הביא איזה 100 פועלים ועשה זריעה לכל השדות.

כל אבן בגודל חבילת טישו!

כב. עבר חודש, התבואה שלו נהייתה בגובה כמו דשא, אבל התבואה של כולם

היתה גבוהה ממש, השיבולים שלהם כבר היו קשות ושלו רכות כמו דשא.

פתאום, לא עליכם, באה מכת ברד קשה מאוד, כל אבן של ברד בגודל של חבילת

טישו! ורק בנסים של הקב"ה לא היו אבדות בנפש, אבל כל השדות, השיבולים

נשברו, הענפים נשברו – הכל נשבר ולא נשאר כלום, הוא ורק הוא, בגלל שכל

היבול שלו היה רך כמו דשא, הכל נשמר, אבל של כל השאר כלום לא נשמר,

הכל הלך לאיבוד. וואה וואה ישתבח שמו לעד. מסכנים, לא נשאר להם כלום.

אמרה לו אשתו "אני לא יודעת מה,.. רק ה' יודע את זה, אבל אני באמת לא

מבינה את המהלך שקרה פה, דווקא אתה שהתעצלת מלחרוש ולזרוע מוקדם

וזרעת מאוחר )כמעט חודשיים אחרי כולם(, רק אתה הצלחת, ודווקא אלה שחרשו

וזרעו בזמן, הכל הלך לאיבוד, מה זה הגיוני?!", אמר לה "לא משנה, ככה ה' עשה,

וזהו". באמת, באותה שנה הוא התעשר עושר גדול מאוד, מאוד, מאוד.

"אל תשאלי מה אמרו"

כג. לשנה הבאה, הגיע ראש השנה ואמר בלבו "עכשיו גם בלי לריב עם אשתי,

אני אקפוץ כמה דקות ]לבית הקברות[". איך שעשה קידוש, אמר לאשתו "תשמעי

אשתי, אני לא יודע מה אכלתי היום בצהריים, האוכל עומד לי פה )בבטן( ככה,

אני.. אני חייב איזה סיבוב כדי להוריד את האוכל קצת". טוב, הלך לבית הקברות

וישן בין שתי אותן מצבות ושומע את הרוח האחת אומרת לחברתה "חברתי,

ראש השנה יבוא ונשמע מה אומרים?", שוב חזרה ואמרה לה "תעלי את, היא

קבורה בתכריכים עם סמל של עבודה זרה והיא מתביישת לעלות ככה לשמים",

באמת, הלכה זאת וחזרה ואמרה לה "אל תשאלי מה אמרו", "מה אמרו?",

"בשמים אמרו בדיוק הפוך משנה שעברה, שנה שעברה מה היה, אמרו 'מי

שיזרע מוקדם יפסיד הכל ומי שיזרע בחנוכה ירוויח'. עכשיו זה בדיוק הפוך 'מי

שיזרע מוקדם, מיד במוצאי צום גדליה, ירוויח הכל ומי שיחכה לחנוכה מפסיד

הכל'".

מכה של שטפון

כד. איך שיצא ראש השנה, יש לו מלא שדות שהוא שכר, הביא פועלים שחרשו

את כל השדות וזרעו את כל השדות. אומרים לו כל בעלי השדות האחרים

"אנחנו לא מבינים אותך, אנחנו השנה לא זורעים עד חנוכה, איך יתכן שדווקא

אתה שנעשה לך הנס הגדול הזה, דווקא אתה זורע כל-כך, למה, איך יתכן

שככה?!", והוא לא עונה להם, הוא אומר להם "עכשיו יש לי פנאי – עכשיו אני

עושה את זה".

הגיע סוף טבת והתבואה שלו חזקה, גדולה, השורשים שלה כאלו גדולים

באדמה והתבואה שלהם כזאת קטנה, חדשה והשורשים שלהן סנטימטר אחד

באדמה. הפעם הגיעה מכה אחרת, לא מכה של ברד אלא מכה של שטפון, הכל

נשטף, הכל הלך לאיבוד לגמרי. היו כולם מבוהלים מזה, כל השדות שלהם הלכו

לטמיון, אבל הוא שיש לו כאלו שורשים חזקים לתבואה שלו, לא קרה כלום.

פתאום עכשיו נהיית 'סופרמן'

כה. אמרה לו אשתו "תשמע בעלי, אני מכירה אותך, אף פעם לא היית איזה

אחד 'מורווח' במיוחד, פתאום עכשיו נהיית 'סופרמן', עושה כל מיני דברים

לא מציאותיים ולא מובן לי הדבר הזה, יש איזה סוד שאתה מסתיר אותו ממני,

כי בשנה שעברה כולם זרעו מוקדם – הפסידו ורק אתה הרווחת, השנה כולם

זרעו מאוחר – הפסידו ורק אתה הרווחת, יש פה משהו לא ברור". הוא התחיל

להתחמק... אבל אתם יודעים כשאשה רוצה לדעת משהו, היא לא נרגעת עד

שהיא יודעת, לחצה אותו עד שבסוף הוא אמר לה "תשמעי, השכנים ל"ע הילדה

שלהם נפטרה, את זוכרת, לפני שנתיים-שלוש, הם קברו אותה מסכנה עם

תכריכים שיש שם סימן של עבודה זרה וזה מפריע לה לעלות לשמים, מסכנה"

וסיפר לה את כל המעשה שהיא הרגיזה אותו בראש השנה לפני שנתיים וכו'..

"מה זה תרנגולת?! זו ילדה!!"

כו. חודש אחרי שהוא סיפר לאשתו, היתה מריבה בין אשתו לבין השכנה – אמא

של הנפטרת, אז אשתו אמרה לה "ואת, את אשה רעה, ילדה נפטרה, ה' ישמור,

מה זה תרנגולת?! זו ילדה!! ה' ישמור, איך ככה עושים, איך קוברים, איך קברו

את הילדה הזאת, מסכנה, ככה בתכריכים עם סמל של עבודה זרה?!", מסכנה,

היא התביישה קצת, הרבה לא היה מה לעשות, אחרי כמה ימים הם השלימו

והכל היה בסדר.

ממה הוא התעׁשׁ ר?

כז. בראש השנה הוא מנסה ללכת לראות מה יגידו עכשיו בין המצבות, אמרה

"חברתי, בואי, ראש השנה היום" יעלו לשמים וישמעו. אמרה לה "לא, לא, לא,

לא, כבר נשמעה שיחתנו בפי הבריות". מפה למדו חז"ל הקדושים דבר מאוד

גדול, תראו מה קרה, ממה הוא התעׁשׁ ר? נכון, אשתו הרגיזה אותו, אבל איך הוא

התעשר מזה שהוא בחר לא לענות, לא להמשיך את המריבה ומזה אדם התעשר.

כשהאדם זוכה לא לכעוס בראש השנה, זו מעלה הכי גדולה.

כ – 20 פ – 80 ר – 200

כח. וגם: עסק התורה הקדושה. אבא עט"ר הרב יורם הביא בשם הבן איש

ָ ִִי ְָׂשָׂרֵאֵ ל � ֲׁאֲֶׁשר ָּפִּד ִ יָתָ ה', כפ"ר

חי הקדוש, הפסוק אומר )דברים כא, ח( ַּכֵּּפּר ְְלַַע ְּמָּך

גימטריה כ – 20 פ – 80 ר – 200 ויחד ,300 בספר תהלים יש לנו 150 מזמורים,

אם נקרא עוד הפעם תהלים זה שוב 150 מזמורים ואז זה גימטריה 300 שזה

ָ ִִי ְָׂשָׂרֵאֵ ל � ֲׁאֲֶׁשר ָּפִּד ִ יָתָ ה'. תראו איזה יופי כשזוכים

גימטריה כפ"ר - ַּכֵּּפּר ְְלַַע ְּמָּך

ל-"כפר לעמך ישראל", איזה דבר נפלא, דבר גדול ודבר חשוב. דבר שמשמח את

השכינה הקדושה בלי גבול.

כל אחד קורא 5 מזמורים

כט. אצל אבא הרב יורם, בשעה 14:00 בצהריים, כל הציבור מגיעים וקוראים

תהלים כולם ברוב עם – בשמחה רבה עד תפילת מנחה, וכדי לשמור על קצב

אחיד, אבא היה נוהג שכל אחד קורא 5 מזמורים בקול וכולם קוראים בלחש

וככה זוכים לשמור על קצב אחיד באמירת תהלים, אבל זה לא דבר שהוא חובה,

מצד ההלכה לא משנה איך אדם יעשה, לקרוא תהלים זה דבר טוב מאוד מאוד,

יש בזה מעלה גדולה מאוד וזו זכות שאדם לא כועס בראש השנה, עוסק בתורה

ּ ְְפֻֻעָּלּתֹוֹ ְְל ָָפָנָיו )ישעיהו סב, יא(,

וקורא תהלים, האיש הזה מתקיים בו ִִהֵּנּה ְׂשָׂכָרֹוֹ ִִא ּּתֹוֹ ּו

השכר שה' נותן לו, כמה מעלה, כמה קדושה וכמה יראת שמים. אשריכם ואשרי

חלקכם. ה' שמח בעם ישראל מאוד.

ה' שמח בציבור הקדוש שלנו מאוד, מאוד, מאוד, מאוד, מאוד!! ה' יתברך

אוהב את כל עם ישראל.

מקלחת בראש השנה

ל. לגבי מקלחת בראש השנה, האם מותר להתקלח במים חמים או לא? יש חידוש

גדול שהביא מרן הרב עובדיה זיע"א )חזו"ע שבת ח"ו עמ' פז' ופח'( שיש להקל להתקלח

בשבת או בחג, אם זה מים חמים – במקלחת פרטית, אם זה מים שמחוממים לא

יזכה את כולם לשמח אותו יתברך, זו הנחת רוח הגדולה ביותר שיש לפני מי

באמצעות חשמל אלא באמצעות דוד שמש. אז אפשר גם בראש השנה.

1

ה'

ָ ָּכּל ַַהּיֹּוֹם

שאמר והיה העולם. כמה ה' שמח בכם, מתקיים בכם ִִי ָּמֵּלֵ א ִפִ י ְּתִּה ִ ְּתִּהָּלֶּת ֶ ָּלֶּתָך

ָ )תהלים עא, ח(. אני מודה לה' יתברך על כל החסדים בשם כל הציבור

ִּתְּפ ְ ִּתְּפ ַַאְְר ֶּתָּך

הקדוש והאהוב, שככה נזכה כולנו לשמחה העצומה של מלך מלכי המלכים

הקב"ה.

אתם בעצמכם יותר מהדבש, אם תגעו בתפוח, לבד הוא יהפוך להיות כולו

דבש, רק מהצניעות שבכם.

הכי חשוב בראש השנה להשתדל כמה שיותר בתהלים ושלא לכעוס, כי

כשאדם לא כועס בראש השנה, אשריו ואשרי חלקו וקדוש יאמר לו.

אני רוצה לברך מכל הלב בעזרת השם יתברך את כל הציבור הקדוש שפה

ואת כל הנשים הצדקניות שבעזרה, כמה אני שמח ומודה לה' יתברך. אני מודה

בזה לעט"ר אמא היקרה הרבנית ה' ישמרה ויחיה, שנמצאת כאן וגם רעיתי,

אחיותיי ובנותינו היקרות – כל הנשים הצדקניות שבעזרה, שמחים בכולם

בקדושה, ביראת שמים, באהבת ה' ושמחה עצומה, כמוכם ירבו בישראל אלף

אלפי פעמים ורוב רבי רבבות, וזה הזמן לבקש בעבור משיח צדקנו, כי כשיבוא

משיח צדקנו זה יפתור את כל הבעיות שיש לאנשים, כל הקשיים שאנשים

עוברים, יבוא המשיח והכל יהיה טוב.

אני מודה לכם מכל הלב על הכל התפילות, על כל ההשתתפות, על כל

השמחה ועל כל הברכה, מה אני אגיד לכם, אין בי הדברים האלו ב"ה ויהי

רצון שלעולם לא יהיו, אבל, יש פה שליחות משמים, ה' יודע מה, ב"ה –

שתמיד נזכה לשמח את השכינה הקדושה, ביראה ושמחה עצומה, להמשיך

כל הזמן להיות מלאים בשמחה גדולה, גדולה, גדולה לפני ה' יתברך ולפני

ָ ֵֵמ ַַא ְְלֵפֵי

תורתו הקדושה, להרבות את הטוב, כמה שאפשר. טֹוֹב ִלִ י תֹֹוַרַ ת ִּפּיָך

ָָזָהָ ב ָָו ָָכֶסֶ ף )תהלים קיט, עב(.

רבותי הצדיקים והאהובים, ה' יתברך שמח בעם ישראל והוא יתברך ישמח

את כל עם ישראל כולם, יתן ה' לכולכם בנים צדיקים, בנות צדקניות, הרווקים

והרווקות שכאן ובכלל כל עם ישראל יזכו לחופתם ולשמחתם, בקדושה,

בשמחה, בברכה ונחת, לדורי דורות, אמן כן יהי רצון.