דרכו של היצר הרע – לפרשת שופטים

נכתב על ידי חגי 12, 28/8/2025

דרכו של היצר הרע – לפרשת שופטים

כשמגיע עני לבקש נדבה, הוא עומד בפתח הבית ושוטח את מבוקשו באזני בעל הבית. לעומתו, כשמגיע אדם שחפץ לבקש הלוואה כספית לזמן קצוב, הוא אינו מבקש זאת בפתח. הוא שואל את בעל הבית בנימוס האם ניתן להיכנס לסלון "לשבת ולדבר". הוא מרגיש כבר יותר בנח, שהרי מתכוון הוא להשיב את ההלוואה. אם חלילה נוקש בדלת בעל חוב, שבעל הבית חייב לו כסף ואין בידו לפרוע, הוא בא לעקל מרכוש בעל הבית ומחפציו. הוא אינו מסתפק רק בישיבה בסלון, הוא נכנס לחדרי הבית, בוחן את החפצים למצוא שווה ערך כסכום החוב. גרוע מכולם הוא הגזלן, שאינו טורח לדפוק בדלת. הוא ממתין לאדם ברחוב, ונוטל ממנו את ממונו או רכושו.

נעשית לו כהיתר

בפרשת השבוע שופטים כותבת התורה ביחס למינוי מלך כמה הגבלות. אחת מהן: "רַק לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים וְלֹא יָשִׁיב אֶת הָעָם מִצְרַיְמָה לְמַעַן הַרְבּוֹת סוּס" (יז, טז). מדוע פתח התורה בלשון רבים ''לא ירבה לו סוסים'', וסיימה בלשון יחיד ''למען הרבות סוס''? ביאר ה'חפץ חיים', שתכונתו של האדם, שכשעובר עבירה, בפעם הראשונה אינו עובר בקלות. אך לאחר שעבר בפעם הראשונה, העבירה הופכת לדבר "סביל", שניתן לעשותו, לא נורא כל כך. כפי שאומרים חז"ל: "דאמר רב הונא: כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה - הותרה לו. 'הותרה לו' סלקא דעתך? אלא אימא: נעשית לו כהיתר". (יומא פו ע"ב). קמעא קמעא הוא מידרדר מטה, עד שיגיע למצב שחלילה כדאי יהיה בעיניו לעבור עבירה זו, גם עבור "רווח" זעום, ופעמים אף כשידע שיפסיד ממון.

על כך מזהירה התורה את המלך: "לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים". אמנם בשלב הראשון לא ישיב את העם למצרים בשביל סוס אחד. תחילה יתאווה לרכוש סוסים רבים, ולא יתפשר עבור פחות מכך. אך לאחר מכן, משייתפס לתאוה של רכישת סוסים רבים, נקל יהיה בעיניו להשיב את העם מצרימה גם בשביל סוס אחד, "לְמַעַן הַרְבּוֹת סוּס".

ובמבחן המציאות ראינו שנכשל בכך אחד מענקי העולם. חז"ל אומרים: "ואמר רבי יצחק: מפני מה לא נתגלו טעמי תורה? שהרי שתי מקראות נתגלו טעמן נכשל בהן גדול העולם. כתיב 'לא ירבה לו נשים', אמר שלמה: אני ארבה ולא אסור, וכתיב 'ויהי לעת זקנת שלמה נשיו הטו את לבבו'. וכתיב 'לא ירבה לו סוסים', ואמר שלמה: אני ארבה ולא אשיב וכתיב 'ותצא מרכבה ממצרים בשש...'" (סנהדרין כא ע"ב).

לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ

מסר זה אמר הקב"ה לקין: "הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת וְאִם לֹא תֵיטִיב לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ" (בראשית ד, ז), לאחר שראה שמנחתו לא התקבלה. וכך ביאר זאת האלשיך הקדוש: "'הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב' - שתבוא ליטהר ולשוב עד ה', 'שְׂאֵת' - כי אעלך ואסייעך. 'וְאִם לֹא תֵיטִיב' - שלא תבוא ליטהר, כי אם תאחוז דרכך, הנה 'לַפֶּתַח' - שפותחין לך, כענין 'בא ליטמא פותחין לו' (יומא לח ע"ב), אל תתייאש מליכשל עוד, על שלא אסייעך ליטמא, כי אם שפותחין לך, כי הלא אם אני לא אחטיאך - הנה ה'חַטָּאת' שעשית 'רֹבֵץ' – להחטיאך, כי 'עבירה גוררת עבירה', ולא תמתין עד בא העבירה ואחר תטהר, כי אם בעוד שאליך תשוקתו, שעדיין הוא הלך ואורח שלא שנית ושלשת בחטא, והוא עדיין כעני משתוקק שתעשה רצונו, אז 'ואתה תמשול בו', מה שאין כן אחר היעשותו בעל הבית, כי אז ימשול בך".

הקב"ה רמז לו: כשמגיע יצר הרע לפתות את האדם הוא נדמה כעני בפתח, לאחר מכן נכנס מעט, מבקש לשבת ונדמה כאורח. אך מטרתו הסופית היא לנהוג כמו גזלן, שרוצה ליטול גם את כספו ורכושו של בעל הבית. לפיכך עליך לדעת להיזהר ממנו ומפיתוייו.

אנו בפתחו של חודש אלול, חודש הרחמים והסליחות. עלינו לנצל זמן יקר וחשוב זה לבחון את דרכנו והתמודדותנו מול היצר הרע.

הכותב: הרב חגי ולוסקי – מרצה ומחבר סדרת הספרים 'תורתך שאלתי' על התורה, רב המכר 'כי ישאלך' – על הגדה של פסח, 'מה שאלתך' – על מגילת אסתר. לתגובות – [email protected]