ייחודו של עם ישראל
"הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּון
וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב" - תחושת הייחוד וההפרדה של עם ישראל מכל
האומות אינה קיימת רק במישור האידיאולוגי, אלא גם במישור הקיומי. הגמרא במסכת שבת (קנו, א) קובעת ש"אין מזל לישראל"
- ניתן להבין שכוונת הגמרא שייחודו של עם ישראל שהוא אינו מושפע ומתפקד לפי חוקי
ההיסטוריה הרגילים. עם ישראל מטופל ומושגח רק ע"י הקב"ה בעצמו.
כמה היסטוריונים כבר עמדו על כך, שלפי חוקי הסיבתיות הרגילים, עם
ישראל היה אמור להיכחד מזמן, ועצם קיומו מנוגד לכל חוקי ההיסטוריה.
בדור האחרון נשמעים קולות המנסים לטשטש את ייחודו של עם ישראל בין
העמים. במסגרת זו יש הקוראים לעזיבת תרבותו המיוחדת של עם ישראל, שהיא כביכול צרה
ומצומצמת, ואימוץ תפיסות אוניברסאליות ומודרניות יותר. מעבר לכך, ישנם מנהיגים
המדברים על "מזרח תיכון חדש", שבו תשתלב מדינת ישראל ותיטמע בנוף הכללי
הגדול של האזור.
הצעה זו היא בלתי אפשרית.
מדינת ישראל יכולה אומנם לשתף פעולה עם מדינות אחרות בתחומים שונים, אולם לעולם לא
תצליח להיטמע ממש בין שכנותיה, כיוון שייחודו הבסיסי של עם ישראל אינו מאפשר את
הדבר!
הרב אהרן
ליכטנשטיין זצ"ל, מהאתר: "בית המדרש הוירטואלי - ישיבת הר עציון" -
http://etzion.org.il/he/home