תנה לנו אחוזה (במדבר כז,ד)

פרשתנו פרשת 'פנחס', מספרת על בקשתן של בנות צלפחד לקבל נחלה בארץ-ישראל, במקום אביהן שמת במדבר: "למה ייגרע שם אבינו... תנה לנו אחוזה". בעקבות דרישתן, הקריב משה (אשר לא ידע) את משפטן לפני ה', והקב"ה ענה: "כן בנות צלפחד דוברות". מפרש רש"י: "יפה תבעו. אשרי אדם שהקב"ה מודה לדבריו".

פרשה זו מבטאת את חשיבותן וחכמתן של בנות צלפחד, עד שהקב"ה עצמו הצדיק את תביעתן לנחלה בארץ-ישראל. אך גדולתן באה לידי ביטוי לא רק בתשובת ה'. גם בעצם הדרישה עצמה מודגשת מעלתן של בנות-ישראל על הגברים - בחביבות שחיבבו הנשים את ארץ-ישראל.

טיעונים "מקודשים"

גם בשעת חטא המרגלים הייתה דעתן של הנשים, ללא יוצאת מן הכלל, כי "טובה הארץ מאוד מאוד". המדרש אומר, שהנשים "לא היו עמהם (עם המרגלים) בעצה". הן דבקו באהבתן לארץ-ישראל ובאמונתן האיתנה בקב"ה.

סירובם של הגברים להיכנס לארץ-ישראל, היה בו גם מניע רוחני: הם חפצו להישאר במדבר, שם לא היו מופרעים על-ידי עיסוקים גשמיים. הם רצו להתמקד בהתעלות רוחנית טהורה. לכן לא רצו להיכנס לארץ. אך הנשים לא התייחסו כלל לטיעונים 'מקודשים' אלו, אלא חפצו בכל ליבן לעשות את רצון-ה' - להיכנס לארץ - לקיים בה תורה ומצוות (וביחוד אילו התלויים בארץ, כגון: 'מעשר', 'שמיטה' 'יובלות' ועוד...).

בדוגמת צדיקים

את מעלתן זו של הנשים, מדגישה פרשתנו. בנות צלפחד דרשו: "תנה לנו אחוזה" (בארץ-ישראל), ממש בניגוד מוחלט לטענת הגברים: "ניתנה ראש ונשובה מצרימה". לכן זכו זכות נפלאה: "ראויה הייתה פרשה זו להיכתב על-ידי משה, אלא שזכו בנות צלפחד, ונכתבה על ידן".

מכאן ניתן להפיק לקח נצחי, עד כמה גדול כוחן ועצומה זכותן של נשי-ישראל. כאשר הן מגלות את האמת של נשמתן האלוקית, או כפי הכתוב בקבלה ובחסידות - את ה "חלק א-לוהַ ממעל ממש" שבהן ( - את "הניצוץ האלוקי") מסוגלות הן לפעול גדולות ונצורות, ועד שהקב"ה מודה לדבריהן! בדוגמת הצדיקים, עליהם כתוב: "צדיק גוזר והקב"ה מקיים". ('מידה כנגד מידה' - שמתוך שנאמנים
לדברי ה', מתחייב גם ה' - לבקשתם...)

היסוד בידן

כיצד, למעשה, יכולות הנשים להגיע למעלה נפלאה כזו של בנות צלפחד? על-ידי התחזקות בענייני היהדות השייכים להן...

כשם שאז הצטיינו בנות צלפחד (ושאר הנשים) בהרגשה של חביבות הארץ, כך גם כיום - יש ענייני יהדות עיקריים התלויים באופן טבעי בנשי-ישראל, ודווקא הן מסוגלות לפעול בהם הרבה יותר מהגברים.

לדוגמה: כשרות וטהרת המשפחה, אלה תחומים שמופקדים בידי האישה. כשאישה מגלה רצון תקיף ומוחלט לשמור על מצוות אלו ולהפיצן בסביבתה, היא מצליחה בכך יותר מהגברים. זכותה של האישה, שדווקא בידיה הופקדו אבני-היסוד של עם-ישראל, שבזכות שמירתן יגיעו כל ישראל בקרוב ממש - טהורים - לגאולה השלמה.