הפילוסופיה הגאולית של הלחם
נכתב על ידי משה אהרון, 8/4/2025
בס"ד.
הפילוסופיה הגאולית של הלחם.
-----------------------------------------------
אולי שאלתם את עצמכם, מדוע מצוותיו של פסח - חג החירות
הם שניים שהם אחד - מחד איסור אכילת חמץ ומנגד אכילת מצה.
מדוע חג החירות זקוק היה לאיסור זה של שלילת החמץ [השאור]
ולחיוב המצה באכילתה.
ודווקא שבעה ימים משל ימים של בריאה חדשה.
[כל גאולה היא בבחינת בריאה חדשה]
.
אלא שהכל קשור באושיה הקרויה : "לחם".
שהלחם הוא ביטוי מובהק של חירות וגאולה. אך בתוספת ערכית היכרחית
של ערך השויון וההדדיות .
שלא מעטים יהיו שופעים ממנו מהלחם ואחרים מייחלים לו
ומשוועים איליו.....
במה דברים אמורים :
לא בכדי מוסד הלחם בתורה בא לידי ביטוי בלחם הפנים .
לחם שמצהיל כל פנים ולא עוד במערכת המקבילה ל12 עשרה השבטים .
משל לחם לכולם ובשווה.
וב"שאור". [ש-אור]שנוסך אור על פניו של האדם.
ולא עוד שלא בכדי ,יש לנו ,דווקא בקשר לחג הפסח - גם את פולחן העומר....
הנה כי כן, יודעת התורה כי אין כל תוחלת לחירות ולגאולה,בלוא אחדות העם.
ואין אחדות בעם אם אין מתקיים שויון ביניהם בלחם כאמור.
לפיכך אמרה תורה :הגאולה תחל דווקא מנקודת השפל החומרית הנמוכה של העניים ביותר .
אותם אוכלי לחם עוני תמיד. ותוך איסור חמור והתרחקות מ"שאור" המסמל את העשירים.
שכולם יתחילו שבעה ימים של "בריאה" חדשה כאמור .המתאפיינים בשויון כלכלי וחברתי
וכך כל שנה חוזר חלילה - לריענון והפנמה ערכית כאמור .
פערים חברתיים ובמיוחד בבטחון התזונתי לעולם מרחיקים כל גאולה
. גאולה תחל ,בשויון מוחלט סביב והמכנה המשותף הנמוך -המצות ,
סביב לחם העוני.והכל לחינוך נפש האדם והכנתה לגאולה ולתמורה
הנה כי כן, אדם שבחג החירות לא הפנים מסר חשוב זה :
של אחדות וגם שיויון חברתי וכלכלי
אינו ראוי לחירות.
ואף לעולם לא יגיע לה - לגאולה.
משה אהרון
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
