בס"ד  סיון תשע"ד

יהא השיעור להצלחת מבצע "שובו אחים" ,להצלתם של אייל בן איריס תשורה,גיל-עד מיכאל בן בת-גלים ו-יעקב נפתלי בן רחל דבורה ולהרבות אחדות בעם ישראל אהבה ואחוה ושלום ורעות.

                                           המחלוקת-מחלֵקת או מחברת?!

      תלוי את מי שואלים (האם את קוראי הפסוקים העוסקים במחלוקת קורח ועדתו בפרשִה או את הרבי נחמן מברסלב שסבר שניתן לצמוח מהמחלוקת) ובאיזו מחלוקת מדובר (מחלוקת בית הלל ובית שמאי ומחלוקות דומות להן או מחלוקת קורח ועדתו ומחלוקות שדומות לה).

     המחלוקת –כמשתמע משמה עשויה ליצור חלוקה ופירוד בין ברי הפלוגתא ,ואף להגיע חלילה לפגיעה אישית ולעתים אף לנתק בין האנשים,אך אין זה מחויב המציאות כי כמו בכל דבר,יש במחלוקת גם דברים חיוביים בכך  שמגוון הדעות יכול להיות מפרה,מרחיב חכמה ומוסיף דעת.

   מחלוקת היא דבר לגיטימי,שהרי טבעי שלאנשים שונים יש דעות שונות. מחלוקות יכולות להתעורר בכל חברה ועל כל נושא ואף בתוך המשפחה.צריך להיות מודעים לכך ולא לפחד מפני מחלוקת,אך חשוב לדעת כיצד לנהל נכון את המחלוקת, ולסיים אותה בהרגשה חיובית ובידידות.אפשר לדבר על נושא שנוי במחלוקת (ברור שאפשר להחליט שלא מדברים על נושא שידוע מראש שבני השיח אוחזים בדעות מנוגדות).חברה יציבה ומשפחה בריאה ומתפקדת יכולה להכיל בתוכה ניגודים ואי-הסכמות.אפשר לחיות בהרמוניה למרות המחלוקת,הכעס והויכוח אך לשם כך יש לנהל דו-שיח בו כל אחד מקשיב לדברי האחר,מנסה להבינו ובא ברצון טוב  להישאר בידידות חרף חילוקי הדעות.צריך להבין שיש דעות שונות ואין אחידות בדעות,אך יש מכנה משותף שצריך להכירו ולזוכרו ולשמור על אחדות במשפחה,בחברה ובעם.  ומה קרה במשפחה המורחבת של משה וקורח?

       קורח היה בן דוד של משה.חכם גדול ועשיר מופלג שחשב ש:  *הוא ראוי לנשיאות   *אין זה הוגן ששני בני דודיו (שהם אחים) משה ואהרן זכו בתפקידים רמים בשלטון (כביכול חשב: למה מגיע לדוֹד עמרם ששניים מילדיו יקבלו משרות מכובדות וילדי אֶחָיו,שהם לא פחות מוצלחים ומוכשרים מהם לא יקבלו תפקידים?!...)  *משה ואהרון קבלו כוח וסמכות לידיהם ולכן משה מינה את אליצפן,שהוא בן הדוד הקטן לתפקיד (כביכול חשב:איזו חוצפה זו! למשה ואהרן יש כוח וסמכות,ולכן הם יכולים למנות את הקרובים ללבם ובלבו חש קנאה כי: גם אני הייתי רוצה שיהיו לי כוח וסמכות כפי שיש להם וגם אני בן דוד שלהם...)   *לפי סדר ההולדה הגיע לו (=לקורח) לקבל תפקיד (כביכול חשב:אבי הוא האח השני אחרי עמרם ומשה מינה את אליצפן שהוא בנו של עוזיאל האח הקטן-למה לא מינה אותי ,לפי הסדר המשפחתי?!)   *הוא עשיר ומן הראוי (לדעתו) שיהיה קשר של הון ושלטון. (כביכול חשב:יש לי כסף וזה תמיד עשוי לעזור...) 

איך יכלה להימנע המחלוקת? יש שיר של שלום חנוך:אין מחלוקת ,שבו נאמר בין השאר:אין מחלוקת-זו רק אי הבנה קטנה".ניתן למנוע מחלוקות ומריבות על ידי ליבון ובירור של הדברים.

     * אם קורח היה מברר את הדברים עם משה ומוכן להידבר עמו כאשר משה פנה אליו,היה מבין שמשה לא פעל מעצמו,אלא קיים את צו ה' ואף יכול היה להבין ממשה שאין לו ולאהרן כוח וסמכות אלא הם עושי רצון ה' וממלאי דברו ועוד תובנות מעניינות שהוא לא היה מודע להן.קורח חשב כל מיני דברים,שבעצם לא היו נכונים,אך מכיוון שהוא לא דיבר ולא בירר הוא היה בטוח שהוא צודק ורגש הקנאה בבני דודיו גרם לו לדבוק בשיטתו.קורח לא ניהל את המחלוקת בצורה של מחלוקת ענינית, בה החולקים נוהגים כבוד זה בזה,מקשיבים אחד לדעתו השונה של בר הפלוגתא שלו ומתנהגים בחיבה ורעות, מעריכים את דברי הזולת ובוחרים בדרך של שלום (כפי שהיה במחלוקת בית שמאי ובית הלל) אלא הוא התווכח (לפי המדרש) לעג ולגלג בדבריו,ערער על מעמדו של משה ופגע בו,היה "אנטי" כלפי משה ולא נקט בפעולה של עשיה חיובית כלשהי,לא ענה למשה,לא ניהל עימו שיח שעשוי להבהיר את התנהלותו של כל אחד מהם, רק רצה לנצח בכל מחיר (אף כשמשה הכריז על מבחן המחתות והיה ברור שרק אחד יכול להיבחר) ולהשיג טובת הנאה עבורו. 

       *אם מישהו מבני משפחת קורח היה מדבר על לבו, מרגיעו ומייעץ לו ליישב את המחלוקת,אך (לפי הגמרא בסנהדרין ק"י,ע"א) אשתו אמרה לו:ראה מה עשה משה! היא ליבתה את אש המחלוקת בלבו,דחפה אותו לויכוח,בכך שקורח חש שהוא "פראייר" ואל לו לוותר ולצאת מפסידן (="לוזר").היא דחפה את בעלה למאבק שהביא לאובדנו,בעוד שאשת און בן פלת הצילה אותו מהמחלוקת ,בפנותה להגיון שלו אמרה:מה מטרתך?לא תשיג דבר בהצטרפותך למחלוקת ולכן לא כדאי לך להשתתף בה ואף פעלה באופן מעשי,שלחה אותו לישון והיא ישבה בפתח האוהל בשיער סתור (=ללא כיסוי ראש) וכשבאו קורח ושותפיו למחלוקת,הם הלכו מהאוהל של פלת כדי לא להסתכל באשה שלא מכסה את שערה לפי כללי הצניעות.

       *משה ניסה למנוע את המחלוקת,הוא לא רצה להתווכח עם אף אחד ומבחינתו-אם הדבר היה תלוי בו-היה מוכן לוותר על תפקידו.תחילה ניסה לדבר עם קורח,וכאשר קורח נמנע מלדבר עמו  "וישלח משה לקרוא לדתן ולאבירם" (במדבר ט"ז,12) סנהדרין ק"י,ע"א:"אמר ריש לקיש "מכאן שאין מחזיקים במחלוקת". "אמר רב:"כל המחזיק במחלוקת עובר בלאו (=עבירה של לא תעשה) "ולא יהיה כקורח ועדתו"(במדבר י"ז,5 )בכל מחלוקת על האדם לעשות ככל יכולתו כדי למנוע אותה . מהר"י מוורקי פירש את הפועל מחזיק מלשון חזקה:"אין חזקה במחלוקת (=לגבי כל דבר חל הכלל של "חזקה",אך במחלוקת לא נוהגים לפי כלל ה"חזקה" וצריך תמיד לשוב ולנסות) .אסור לומר,כי מאחר וכבר יעשו כמה וכמה נסיונות להשכין שלום,שוב לא יועיל מאומה,אלא יש לנסות שוב ושוב.לפיכך לא נלאה משה רבנו אחרי שדיבר כמה פעמים ושלח שוב לקרוא לדתן ואבירם" .משה יכול היה לחשוב שאינו צריך ללכת אליהם לאחר שקרא להם לבוא אליו והם סרבו ואמרו:"לא נעלה",אך הוא מוסיף ומתאמץ ומקיים את המאמר(תענית כ',ע"א) "לעולם יהא אדם רך כקנה (שמתכופף ואינו נשבר) ואל יהא קשה כארז" (שעומד זקוף ואינו מוכן "להתכופף").כדי להשיג את השלום הוא הולך אליהם ומנסה לפתור את המחלוקת.

שאלה למחשבה:היזכר/י במחלוקת בה היית מעורב/ת.  למה פרץ הויכוח?  מה היה סלע המחלוקת (=הנושא עליו היתה המחלוקת)?האם את/ה יכול/ה לגלות הבנה לעמדה של בר הפלוגתא שלך?כיצד התנהלה המחלוקת?כיצד הסתיימה המחלוקת?האם נשארו עקבות למחלוקת לאחר הפיתרון?האם יצא משהו לטובה מהמחלוקת?מהו?     שבת שלום ובשורות טובות         עדנה ויג                [email protected]