שישחרר בבקשה את "עמו" לשלושה ימים בלבד, ואז ישוב העם שלו להיות עבדיו של פרעה!

 רמב"ן: הקב"ה הקשיח את ליבו של פרעה כדי לתת לפרעה בחירה חופשית, לא לקחת אותה - לתת עוז לפרעה להתגבר על הפחד שגרמו המכות, כדי שיוכל לבחור בחופשיות במקום להיכנע.

 אברבנאל: הקשחת לבו של פרעה לא הייתה תוצאה של פעולתו של ה' על לבו, אלא התגובה של פרעה עצמו למכות. כאשר ראה שהמכות הן רק תופעות זמניות, הכתוב מספר שפרעה הקשיח את לבו.

 אז הייתי אומר שה' הביא בכוונה למצב שיאפשר לפרעה להשלות את עצמו, במילים אחרות ה' יצר תרחיש שיוביל את פרעה לאפשרות ללעוג להיבט האלוקי, ובדרך זו נוכל לומר ש" ה' הקשה לב פרעה. 

ואז הלב של פרעה התקשה עוד יותר, כשראה את האל הזה מתעתע באותו טריק כמה פעמים ברציפות: פרעה מבטיח לשחרר את העם של האל הזה וחוטף מגפה כשלא, ואז מתחנן להסיר אותה, ואז מתנער מהבטחתו, ואז עושה זאת שוב ומצליח! ואז שוב! איזה אלוהים מטומטם! כמובן שלפרעה קל לשכנע את עצמו שהוא יכול להתגבר על כל מה שהאל הזה זורק בדרכו.

 עד המגפה שהורגת את כל הבכורים.

 אבל זמן קצר לאחר מכן, כשהוא מבין שמשה רימה אותו, היהודים בורחים, לא סתם הולכים לשלושה ימים, הוא שוכח מכוחו של אלוהים ורודף אחריהם.

 וזו הייתה נפילתו - התנשאותו ויהירותו הביאו אותו לרדוף אחרי היהודים בחצייתם לאמצע הים. הוא היה צריך להבין שהים מתבקע רק כדי לעזור ליהודים להימלט ממנו, ולכן יש סיבה טובה מאוד להבין שהים לא יחזיק לתת לו לעבור כדי להרוג את אותם אנשים שהוא ניסה להציל, ובמיוחד להציל אותם ממנו. 

ה' מאפשר לנו לשטות בעצמנו אם זה מה שאנחנו בוחרים, אבל זה מוביל אותנו לאסון מוחלט.