אל ראש ההר העפילו
בס"ד ט"ו סיון תשע"ד
פרשת "שלח" העפילו,אל ראש ההר,העפילו
מלים אלו,שבכותרת,כתב לוין קיפניס בשירו "מעפילים" ,בו הוא מדבר על העפלה להר ומשתמש בפועל היחידאי(=נמצא רק פעם אחת בתנ"ך) המופיע בפרשת "שלח" "ויעפילו לעלות אל ראש ההר" (במדבר י"ד,44).ייתכן שלרבים נדמה שהשיר נכתב בזמן ההעפלה לארץ בעליה הבלתי חוקית,אך השיר נכתב שנים קודם לכן- בשנת תרע"ט (=1919), לאחר חוויה של לוין קיפניס וחבריו,שהעפילו לפסגת הר.
המושגים העפלה ומעפילים שבמקור קשורים לעליה להר, הושאלו לאנשים שבאו לארץ, בזמן היותה תחת השלטון הבריטי שלא התיר לכל היהודים שרצו-להיכנס לארץ, בדרכים שונות- באויר,בים וביבשה ועד היום ממשיכים להשתמש בהם בקשר לעליה לארץ מארצות שלא מאפשרות זאת באופן חוקי וצריך לחלץ מהן את היהודים.
שאלה למחשבה:מדוע כתוב גם "ויעפילו" וגם "לעלות" והרי יכלו לומר רק "ויעלו"? (כפי שכתוב בדברים:"ותהינו לעלות ההרה" (א',41 ) וגם "ותזידו ותעלו ההרה" (שם,43)
הצעת תשובה:המעפיל הוא המרהיב עוז בנפשו לעלות.העפלה היא התגברות על מכשולים ומאמץ לעלות למרות הקשיים. ביאליק כתב במגילת האש:"העפל יעפילו עזי הנפש ויטפסו לעלות אל ראשו".
התנהגות קבוצת המעפילים להר נחשבת לחטא,כי הם לא שמעו לדבר משה אליהם לבל יעלו,אך יש פרשנים שמלמדים עליהם זכות ומסבירים את מניעיהם להעפיל להר במסירות נפש,על אף הסכנה שהיתה בכך.
ר' צדוק הכהן זצ"ל כתב בספרו "צדקת הצדיק": "ולא לחינם כתבה תורה עניין המעפילים בפרשת "שלח", אשר כבר האמינו בדברי משה ולמה לא שמעו לו בזה שאמר להם:"אל תעלו" והעפילו לעלות אף נגד רצון ה' יתברך? אלא שהם חשבו שזה בכלל "חוץ מצא" (=פסחים פ"ו,ע"ב:"כל מה שיאמר לך בעל הבית-עשה,חוץ מ"צא") והם לא הצליחו בזה מפני שאכלוה פגה (=עשו דבר בוסר,טרם זמנו) אבל בעקבתא דמשיחא חוצפא יסגא שאז הוא העת לזה...ולכך אמר להם משה:"היא לא תצלח" (במדבר י"ד,41 ) "היא" ולא אחרת. שיש זמן אחר שמצליח והוא זמננו זה שהוא עקבי משיחא" .מפירושו נלמד שחשוב לדעת מתי כן מותר ואף רצוי לפעול ולהעפיל.
לפני קום המדינה קמו אנשים שחשו שבשלה השעה (היא כבר לא בבחינת "פגה") וקראו לעליה לארץ.ביניהם היה זאב ז'בוטינסקי,שפעל לקידום עליית היהודים לארץ באירגון "אף על פי" והזהיר את העם היהודי עוד לפני מלחמת העולם השניה מפני החורבן הצפוי לו "אם לא תחסלו את הגולה (בכך שתעלו לארץ ישראל)-הגולה תחסל אתכם".הוא כתב במאמרו "על אוונטוריזם" (בשנת תרצ"ב=1932) "גילי,שהוא רחוק מאוד מלהיות צעיר (היה בעת כתיבת הדברים בן 52 ),מונע ממני מתן עצות במישרין.אולם,אילו הייתי צעיר,הייתי לועג לויזות שלהם ולאיסורים שלהם (=של הבריטים).בלתי אפשרי? ספרו זאת לסבתא ולא לי. קשה?-כן! קשה מאוד?-כן! אבל בכך עיקרה של האוונטורה,שמדובר הוא בטיפוס על הרים גבוהים.לגבעות נמוכות אין צורך להוביל".וגם בשיר בית"ר כתב:"למות-או לכבוש את ההר".
במגילת העצמאות בפסקה השביעית כתוב:"שארית הפליטה שניצלה מהטבח הנאצי האיום באירופה ויהודי ארצות אחרות לא חדלו להעפיל לארץ ישראל על אף כל קושי,מניעה וסכנה" ויש אף המכנים את עלית יהודי אתיופיה בשם העפלה.
מהמעפילים שבפרשה ועד ימינו לא הסתיים נושא ההעפלה לארץ. גם כיום עלינו ללמוד מהמעפילים שבפרשה את הדברים הטובים של הרצון לעלות לארץ בנחישות וחרף הסכנות, במסירות ובאומץ.היהודים שעדיין לא בארץ יעפילו אליה,"יעשו עליה" ויצטרפו ליהודים שנמצאים בארץ וביחד,כפי ששרנו בהמנון של "בני עקיבא": "בלב אמיץ,בעזרת ה',עלה נעלה,קדימה-הידד במעלה".
ה' לא היה עם המעפילים שבפרשה ומשה הזהירם:"אל תעלו כי אין ה' בקרבכם ולא תינגפו לפני אויביכם" (במד' י"ד,42 ) אך ההעפלה לארץ בשנים שקדמו למדינה ב"ה הצליחה - יהודים רבים העפילו לארץ.ועתה-עלינו להמשיך ולהעפיל ולהתקדם בארץ בדברים רבים ובע"ה נצליח. כפי שאמר הרב בני נכטיילר (בתפקידו כמזכ"ל בני עקיבא בשבת הארגון בשנת תשע"א עת נקרא השבט העולה לחבריא ב' בשם "נעלה"): "יחיד,תנועה ועם שיש בקרבם את השאיפה לעלות,שמוכנים לגייס את כל הכוחות במסירות נפש-אין דבר שבעולם יכול לעצרם".
שאלה למחשבה:
שלב א': על אילו הרים (ייתכן הרים פיסיים,וייתכן מטרות שנראות מלכתחילה כדבר רם וקשה להשגה) ברצונך לטפס? אילו דברים רצונך להשיג (כאדם יחיד וגם כחברה וכעם)?
לאילו פסגות את/ה שואף/ת להעפיל ?
שלב ב':לאחר עריכת רשימת דברים יש לחשוב על הדרך שבה ניתן לבצע זאת ,לתכנן את הצעד הראשון ולהתחיל לפעול .כפי שאמר כלב (במדבר י"ג,30):"עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה".
שבת שלום של עליה בהר והעפלה מעלה בהגשמת השאיפות והמטרות
עדנה ויג [email protected]
