"תפלצתך הישיאתך..." מ"ט, ט"ז:

כשמתפללים משוקצים ועוברים על בל תשקצו בתפילה בתורה בברכות ובמצוות עולים כול אלו תפלצת כי כול המתפלל משוקץ תפילתו תועבה (ברכות כ"ג, א'), תפלצת פיגול לא ירצה ופסול ואסור בבחינת תפילות כנגד קורבנות תיקנום, ותועבה ולא עולה לשכינה ששמה טל כי עולה ללעומת של טומאה של שכינה לקליפת זבל באותה גימטרייה כי נכנס "צ" של מילת צואה לתוך אותיות תפלה ויוצא תפלצת, - וזה מה שאומר שם בפסוק הזה אם תשים בשמים קינך משם אורידך שמפילים את תפילתו ממדרגתה המרומם שב18 צריכה לעלות לאצילות הקדושה שעולה "צ" של צואה ל"צ" של אצילות, - וכך קורה בסוף שגם כול הסדר יום של האדם הירא ברכות לימוד תורה ומצוות שכשהכול משוקץ לא עולה לרעווה לשם יתברך אלה נשאר תקוע במדור הקליפות, ואינו נקרא צדיק כי "צ" של מילת "צדיק" מתערבבת לה עם "צ" של צואה, - לכן ישתדל האדם הישראלי לפנות את עצמו היטב בבוקר מוקדם לפני סדר יומו של קדושה שיעלה לו כול עסק הקודש שלו מה גם שחיוני מאוד לבריאות ולאריכות הימים ולרפואה.

וכן העכירות של הנפש שצריך לפני התפילה להקדים כמה שעות ולשתות הרבה ולהטיל הרבה קילוח אמה עד שעכירות הדמים של השינה של הליל והלילה מתפוגגת ואת זה בוחנים ואפשר לדעת כשהצבע של הקילוח אמה נעשה שקוף לחלוטין ואז הדמים הדם הוא הנפש, העבודה שבנפש של התפלה תפלה שבלב הלב הוא מדור הדמים נעשית בזכות וצלילות.

וכן ברוח שכלי חב"ד ו"ק של יצירה רוח נעכרים כול יום וצריך אחת לכמה לפלוט את כול הקליפות של היצירה הרוח ז"א דרך כלי חיצון של יסוד שלא תישאר עכירות ברוח שעושה את תפילת הרוח ממללא תיפלצת קול מאכל קול בועל וכול זה צריך לצאת אחת לכמה דרך לשון תתאה על ידי פליטת מרות רעות מסויימות שפולטים משם מהגוף.

ובבריאה על הנשמה צריך לפני התפילה הרבה היתבוננות והיתבודדות לבטש קליפי מוחין חב"ד דבריאה ממחשבות רעיונות הרהורים הגיגים שרעפים כוונות ועיבור כוונה ורגש ועיבור רגש שליליים בישביל טהרת הנשמה שבבריאה כדי שפירקי בריאה של התפלה לא יהיו תיפלצת שבורא שד ולא עולה לשום שכינה ולא כנגד קורבנות אלה מיזבח לעבודה זרה במות אסורות של שיקוץ ותועבה ורק על ידי בטיש תביר כתית אתכפייא אתהפכה נעשית הנפש השכלית דמים של המוח כלי לנפש דנשמה לעבודת התפילה.

ובאצילות יש לעסוק במקווה ליפני התפילה שמזכך את מקיף חיה דאצילות כי עולה עיניין המקווה עד קליפה ראשונה שבתוהו בלע בן בעור שהוא עיניינו בליעה בעור, - וטוב שיהיה מקווה חם ומכולר בכלור נגד המיקרובים בקטריות אמבות מיקרואורגניזמים כי בדורות האלו הרשעים עוסקים בלצאות עם אורות דתוהו מיובב בן זרח מבצרה אותיות ביוב את המקוואות על ידי קו מידה טמא שהסופם שלו הנקיטת מטה שלו זה המיקרובים אמבות מיקרואורגניזים בקטריות שבמים והם פוסלים את המיקווה לטהרה לכן טוב עושים בעלי המקוואות שמחממים את המקווה ושמים בו מספיק כלור שמיקווה כזה כשר יותר.

כי הוא כללות עיניין העוון החום העוון החום דגוף צואה, העוון החום דנפש עכירות דמים, העוון החום דרוח – מרות רעות, העוון החום דנשמה הנפש השכלית, והעוון החום דאצילות – טהרת מיקווה, - ועל ידי היתנקות מכול אלו יוכל להעלות לשם יתברך תפילה זכה וצלולה ויזהר להיות מצוי בניקוטין וקפאין מזוג במעט חלב שפותח צינורות הדם ובתהילים הרבה שפותח צינורות השפע העליונים וככה עולה התפילה זכה ונקייה לקודשא בריך הוא ושכינתה.

אבל מיקווה היתבוננות והיתבודדות וקימת חצות לא מעכבים לתפילת שחרית כי הוא רק מינהג חסידים ראשונים שהיו שוהים לפני התפילה ולומדים מתבוננים ומיתבודדים ועושים קימת חצות ומיקווה אבל היתפנות הוא לעיכובא גדול.