דקדוק בשינוי הלשון

נתבונן בפסוקים בהם מספר יוסף לאחיו על מעמדה במצרים: תחילה אומר: "וישימני... ומושל בכל ארץ מצרים" בהודעה ליעקב: "שמני אלוקים לאדון לכל מצרים"

ויש להתבונן:

1. למה משנה יוסף את לשונו?
2. האם באמת זו הבשורה החשובה ליעקב - שיוסף נעשה מושל?

עומק הבשורה ליקב

והנה כאשר נתבונן בלשון הפסוק "שמני אלוקים לאדון מצרים", נגלה עומק לכל נפלא: המילה "אלוקים" חייבת לשני פנים:

• "שמני אלוקים" - ה' מינה אותי לתפקיד
• "אלוקים לאדון" - להיות שליח להמליך את ה' כאדון לכל מצרים

תכלית הגדולה

וכאן מתגלה יסוד נפלא:

• יוסף אינו מתפאר בשררתו
• אלא מספר על השליחות האלוקית
• להביא את מצרים להכרה בבורא עולם

הבשורה האמיתית

וזו הבשורה האמיתית ליעקב:

• לא רק שבנו חי
• אלא שהוא מקדש שם שמים
• מביא את מצרים להכרה בה'

לימוד לדורות

ומכאן לימוד נפלא לכל בעל תפקיד ושררה:

• הגדולה אינה מטרה
• אלא אמצעי לקדש שם שמים
• להאיר את אור ה' בעולם

כמאמר חז"ל: "כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו".