אם אין לו סוכה רשאי להיכנס לסוכה שנבנתה ברשות הרבים אך לא לברך עליה.

איתא בירושלמי (סוכה פ'ג הלכה א) גמליאל זווגא (כך היה שמו) עביד ליה מטללתא בשוקא, א''ל ר' יהושע בן לוי מאן שרי לך? פירוש גמליאל זוגא בנה סוכה ברשות הרבים בשוק ושאלו ריב"ל מי התיר לך לבנות ברשות הרבים, דהיינו שסבר שאסור לעשות כן.

וכן פסק הרמ'א (סימן תרלז, ג) שלא יעשה סוכה בקרקע של רבים .

והסתפק בזה שם המשנ''ב (סק"י) בשם המגן אברהם איך נהגו קצת לעשות סוכה ברשות הרבים, ואם תמצא לומר דכל ישראל מוחלין מכל מקום יש לעכו"ם חלק בהם. והעלה לאסור מטעם זה לעשות סוכה ברשות הרבים דעכו"ם בוודאי לא מוחלים חלקם.

ובתשובת שואל ומשיב (קמא, סימן קכד) הקשה על המג''א מהא שמצאנו שישראל עשו סוכות ברה''ר בזמן נחמיה ברחוב שער המים ובתוך שער אפרים (נחמיה ח,ט'ז) ולכן מוכרחים לומר דכל ישראל אז מחלו זה לזה, ובאותם מקומות לא גרו גויים. וכן כתב גם החת''ס (סוכה לא) דכשישראל על אדמתם אין כח בידי הגויים להפקיעם ממצוותינו, וכן פסק להלכה ולמעשה ר''נ קרליץ בחוט שני (סוכה עמוד רכג) שבארץ ישראל שכולם חייבים בסוכה אין יכולים ‏הרבים לאסור על היחיד לבנות ברשות הרבים ואין צריך לבקש רשות מהעירייה. ולפי דברים אלו יוצא שבחו''ל אסור לבנות סוכה ברשות הרבים.
והנה הבכורי יעקב (סי' תרלז, ג ס"ק ו) כתב שאסור לסתום את המבואות, ורק לקצר מעט את רוחב הדרך יש להתיר.

אכן בדיעבד שכבר בנו את הסוכה כתב הרמ״א שיוצא בה, ובמשנה ברורה הביא מחלוקת אם רשאי לברך עליה, שיש אומרים שאף שכשרה מכל מקום לא יברך עליה דהוי ברכה לבטלה, ובאליה רבה סבר שרשאי לברך אם אין לו סוכה אחרת. וכן בביאור הלכה (סימן תרלז, ג ד״ה וכן) הביא בשם האור זרוע שאף שלכתחילה אין לבנות שם סוכה, אכן בדיעבד אפשר להכשיר.

ומכיון שיש בזה מחלוקת משום ספק ברכות לא יברך, וכן פסק באור לציון (ח״ד עמוד קעח).