וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים – לפרשיות ניצבים - וילך
וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים
כַּכּוֹכָבִים – לפרשיות ניצבים - וילך
לבעל מלטשת יהלומים היו פועלים רבים,
שהתמחו בתחומי ליטוש שונים. חלקם היו מומחים לליטוש יהלומים מרהיבים המיועדים
לתכשיטים יקרי ערך, וחלקם עסקו בליטוש פחות מקצועי ורגיש, ביהלומים המיועדים
לתעשיה.
באחד מימי האביב שמח מאד המנהל
כשהגיע אליו סוף סוף משלוח מיוחל, של יהלומים שרכש חודש וחצי לפני כן. החבילה
הקטנה הכילה יהלומים גולמיים ענקיים, שהושקע ברכישתם סכום כסף רב. המנהל יצא
ממשרדו והחבילה נשארה פתוחה על שולחנו.
לקראת סיום ההפסקה נכנס למשרדו פועל
חרוץ, שסיים לפני ההפסקה את עבודתו בליטוש היהלומים שניתנו לו. הוא הביא את
היהלומים המלוטשים והגיע לקבל יהלומים חדשים לעבודה. את עיניו לטש לשולחן המנהל,
עליו היתה מונחת חבילת היהלומים כשהיא פתוחה. ללא שהיות הניח את היהלומים שליטש,
נטל את החבילה הפתוחה ושב לעמדתו, ללטש את היהלומים החדשים. לא חלף זמן רב, ובעל
הבית חזר. עם כניסתו למשרדו הבחין שהיהלומים היקרים נעלמו.
"מי לקח את היהלומים
משולחני"? זעק בבהלה. היהלומים היקרים, ששילם בעדן הון רב נעלמו. מאחת מפינות
המלטשה נשמע הקול: "אני לקחתי אותם".
חשכו עיני המעביד: הרי לפועל זה אין
ניסיון רב. הוא מוכשר ללטש רק יהלומים זעירים. תהליך עיבוד היהלומים שהתקבלו באותו
בוקר שונה בתכלית ויש לעשות זאת במומחיות רבה. מיהר למקומו של העובד, אולם זה היה
כבר מאוחר מידי, הפועל היה בעיצומה של עבודת הליטוש.
"מה אתה עושה"? הזדעק
בקול, "אלו יהלומים גדולים".
"לא חשוב הגודל, גדולים, קטנים,
אצלי הכל אותו דבר", השיב הפועל.
אופן הלימוד
בפרשתנו כותבת התורה: "וְעַתָּה
כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
שִׂימָהּ בְּפִיהֶם" (לא, יט). ומפסוק זה דורשים חז"ל כלל חשוב מאד
בחינוך: "רבי עקיבא אומר: מנין שחייב אדם לשנות לתלמידו עד שילמדנו? שנאמר 'ולמדה
את בני ישראל'. ומנין עד שתהא סדורה בפיהם? שנאמר 'שימה בפיהם'" (עירובין נד ע"ב).
כל ילד הוא נשמה סגולית, יהלום זוהר
וייחודי. אין שני ילדים זהים לחלוטין, לא מבחינת הכשרונות, המידות, האישיות וגם לא
ברמת הבגרות האישית. לנוכח המשל ולאור הוראת התורה נשאלת השאלה, כיצד עוברים
הילדים "ליטוש" ראוי, שלא יהיה "בתהליך ובגודל אחיד"?
משה רבינו ביקש שהמנהיג אחריו יהיה: "איש אשר רוח בו"
(במדבר כז, יח). וביאר שם רש"י: "שיוכל להלוך כנגד רוחו של כל אחד
ואחד", שידע להטיל על כל אחד את תפקידו הנכון ומשימותיו הראויות, ובעיקר
שיידע להתייחס לכל אחד בהתאם לנטיותיו, תבונתו ואישיותו. תפקידו של מחנך ללמד
בסבלנות ובנעימות עד שיהיו הדברים רהוטים בקרב תלמידיו.
וכך
פוסק הרמב"ם בהלכות תלמוד תורה (פ"ד ה"ד): "הרב שלמד ולא
הבינו התלמידים לא יכעוס עליהם וירגז, אלא חוזר ושונה הדבר אפילו כמה פעמים
עד שיבינו עומק ההלכה. וכן לא יאמר התלמיד הבנתי והוא לא הבין, אלא חוזר ושואל
אפילו כמה פעמים".
מעלתם וייחודם של המחנכים
על הפסוק "וּמַצְדִּיקֵי
הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד" (דניאל יב, ג) דרשו חז"ל במסכת
בבא בתרא (דף ח ע"ב): "ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד - אלו מלמדי
תינוקות".
שאל ה'בן איש חי' מדוע השוו
חז"ל את 'מלמדי התינוקות' לכוכבים דוקא? והשיב בספרו 'בן
יהוידע' בידיעה מעניינת מאד. אם נשאל עוברי אורח, מי גדול יותר, השמש או הכוכבים?
מרביתם ישיבו שברור שהשמש גדולה, כך אנו רואים.
אולם בפועל, אם משווים את השמש לכלל הכוכבים, הרי היא מהווה חלק זעיר מאוד מכלל
הגלקסיה. השמש היא "רק" כוכב אחד מבין מיליארדי כוכבים. יש כוכבים הרבה
יותר גדולים ממנה. חז"ל השוו את "מלמדי התינוקות" משום
שהכוכבים גדולים מהשמש, ורק מחמת גובהם הרב הם נדמים כקטנים ממנה.
כך
גם מלמד תינוקות, מעלתם גדולה מאד. הם יוצקים את היסודות ללימוד עצמו, אך בד בבד
מניחים את תשתית הלמידה של הילדים לכל החיים. וגם אם המלמד ילדים קטן בעיני עצמו
או בעיני בני אדם, הרי הוא כמו הכוכבים, שרק ביחס לשמש נראים קטנים, אך בפועל הם
גדולים מאד, וחלקם אף יותר מהשמש.
יסוד כלל ישראל - החינוך.
איך מעבירים את החינוך? איך משפיעים
על התלמידים? המגיד מדובנא שאל את הגאון מוילנא: איך אפשר להשפיע על הציבור? השיב
לו הגר"א בדרך משל, לאדם שרוצה למזוג משקה לכוס גדולה כדי שממנה יתמלאו במשקה
גם הכוסיות הקטנות המונחות בצידה. כל עוד הכוס הגדולה אינה מלאה, לא יתכן שהכוסיות
שעל ידה יתמלאו ממנה, כיון שהוא עדיין לא מלא. אם רוצים שישפיע לכוסיות – יש למלא
תחילה את הכוס הגדולה.
הוסיף הגר"א ואמר שזה גם יסוד
ההשפעה. אם רוצים שאנשים יושפעו, יש לוודא שהכלי המשפיע יהיה מלא. אם הוא מלא -
הוא משפיע על אחרים ! אם הוא עדיין לא מלא, איך ישפיע?
כך זה גם בחינוך, תחילה יש למלא את
הכוס הגדולה – את עיקר ההנהגה וההשפעה של הבית קובעים ההורים. אם התנהגותם תתנהל
כראוי, גם בינם לבין עצמם וגם ביחס לאחרים, הרי שילדיהם יספגו ויראו דוגמא אישית
ראויה.
במקביל ובנוסף, למוסדות החינוך בכלל
ולמורים בפרט יש חלק חשוב מאד בעיצוב דמותם והתנהגותם של הילדים. על המחנכים להיות
מלאים בעצמם, כדי שיוכלו להשפיע.
הכותב: הרב
חגי ולוסקי – מרצה ומחבר סדרת הספרים 'תורתך שאלתי' על התורה, 'כי
ישאלך' – על הגדה של פסח, 'מה שאלתך' – על מגילת אסתר. לתגובות – [email protected]
מעוניינים להיערך לשבת
עם רעיונות לפרשת השבוע?
רוצים דברי תורה לפרשיות ניצבים - וילך? היכנסו לקישור https://did.li/OG75q
לקריאה והורדת גליון תורתך שאלתי לפרשיות ניצבים - וילך,
בקישור https://shaalti.co.il/?p=13677
לקבלת רעיון יומי לפרשת השבוע, שיעשיר את שולחן שבת, ניתן בקישור
