לציווי על זכירת מעשה עמלק, קדם הציווי על הדיוק במשקולות ובמידות: "לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסְךָ אֶבֶן וָאָבֶן גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה.. אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ.. זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק".

סמיכות זו מקבלת את משמעותה בדברי רש"י (ע"פ מדרש תנחומא): "אם שקרת במידות ובמשקולות הוי דואג מגירוי האויב".

מהו פשר התלות בין חוסר ישרות בענייני המסחר לבין הדאגה מהאויב?

לא פעם הדמיון מטעה אותנו לחשוב שאם "נעלים עין", "נעגל פינות", "נסתיר" את האמת, נרוויח עוד קצת ונתבסס יותר. המבחנים הקטנים האלה, הצצים במהלך חיינו, הם מבחני אמונה, שבהם לעיתים אנו כאילו "מוציאים" את ריבונו של עולם מהשיקולים.

על הפסוק (שמות יז, ז-ח): "הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן. וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל', כתב הנצי"ב מוולאוז'ין: "שנסתפקו אם ה' בקרבם בדרך הטבע... ועל זה החיסרון באמונה בא עמלק".

עמלק בא כשיש רפיון באמונה. כאשר איננו זוכרים שיד ה' היא המנהיגה ומשגיחה על חיינו, מגיע עמלק ומזכיר. האיומים "מבחוץ" הם תוצאה של המצב "בפנים".

ככל שחיינו יהיו מיוסדים על האמונה בה', על דרישת היושר והצדק, ואלה יחדרו לתוככי המצבים הקטנים והמסובכים של החיים, כך הזעזועים מבחוץ פחות יוכלו לנו.

הרב עקיבא קשתיאל, מהאתר: "בני דוד" - http://www.bneidavid.org