פרשת המולך והעקדה.

======================.

ה"תועבה" הגדולה ביותר היא העלאת "קורבן אדם.

 היא מכונה "תועבה" כי האדם הנזקק לה מוחזק כמי שאיבד אוריינטאציה לחלוטין.

 בבחינת  "תועה" לאורך כל דרכו בחייו - עדי אובדנו . 

והשיא הנורא של זו התועבה הוא קורבן ילדים .

 [זו הסיבה כנראה שניסיון העקדה קויים ביצחק בהיותו בוגר מספיק להבין

 שגם הוא יביע עמדה... וינתב הניסיון לאפיק החיובי] .

אז מה הוא אותו קורבן למולך ?.

 ראשית מה טומן בחובו המושג : "מולך".

 הביטוי "מולך" נסוב על שניים כאחד:

 הראשון משמעותו אליל  בשם זה, ושם זה ניתן לו כי כל כוחו הוא במתן ברכות למלך המולך בממלכה להמשיך למלוך .לקיים הישרדותו על כסאו ימים רבים. 

מכאן כבר קצרה הייתה הדרך כי עדת חנפנים סביב מלכים מסוימים הגו כל הזמן כיצד לרצות את אותו אליל שייטיב עם מלכם.

 אז תחילה ניסו להמריץ הורים לעשות מעשה וליתן את כל הטוב שלהם - את ילדיהם בעבור המלך כאמור. ומי שלאט לאט  פחתו ה"מתנדבים" .הגו אותם חנפנים רעיונות לגייס זונות  -"קדשות"  שיפתו אנשים על אם הדרך ,ליתן זרעם בתוכן והוולדות היו מיועדות  לאותו הפולחן הנורא . 

זו הסיבה ששוב ושוב התורה מתייחסת במדוייק באפשרות זו בבחינת "נתינת זרע למולך"....

 אז המולך הוא אם כן אליל ,שכל כוחו בברכה למלכים ובהמלכתם לפיכך נקרא : "המולך" .

  ושעל מנת לברך את המלך מבקש הוא כביכול גם אתנן - של קורבן ילדים .

 והנה שוב פיתחו את העניין הלזה ,אותם מקורבי מלוכה נבזיים והצליחו לשכנע גם .

 כי יש בפולחן זה גם משום עבודת ה' ולצורך כך השתמשו וסילפו את סיפור העקדה  .

 עד כי הקב"ה נאלץ כביכול ל"היצדק" לאמור : [בירמיה]

 כי לא ציווה כן ואף לא עלתה על ליבו מגמה או בקשה מעין זו .

 כאן המקום לשוב ולפרש ולדייק את פרשת העקדה :

 אי אפשר להבין עד תום את פרשת המולך ,בלי לפענח נכון את פרשת העקדה .

 בעקדה לא היה ציווי , היה אך ניסיון .

ובניסיון  הזה ליבו של הקב"ה היה בכלל באפשרות האופטימלית הבאה :

שאברהם  ראשית יסרב ושנית שיתווכח כשם שהתווכח בעניין סדום .

 ושלישית שייעשה את כל התהליך לבסוף יניף המאכלת למעלה וינחיתנה  על הקרקע .

יפנה מבט מעלה לומר לה'  : אני יודע שזה ניסיון של הפוך על הפוך .

אז הנה עמדתי בו . לא תעית בה בזו הדרך  ! .

לא עשיתי או ניסיתי לעשות מעשה "תועה - בה".

לא צריך למלאך שייקרא פעמיים בנזיפה  :  "אברהם אברהם"

 : ו"אל תשלח ידך אל הנער".

 אז כל אותם שמהללים את ניסיון העקדה, גורמים בעקיפין לבילבול  ומימוש חלושת האנשים ....

 כך לפחות נפוץ בזמנו עניין פולחן המולך .

 אז הכמעט "תועה"בה בזו הדרך היה אברהם  - בעקדה.

 .

  שאולי אולי גם סבר כי שיכלול מעמדו מנשיא אלוהים - למלך ,עובר בכל זאת דרך קורבן הילד ל"מולך" כאמור.

  - זו רק השערה מטודית רחוקה  ולאשורה כלל אינה נכונה.  .

 אני לא באמת מאמין שאברהם הגדול בעבור משרת מלך ינסה להקריב את יצחק. 

אבל השערה זו נאמרה על מנת להמחיש ולהראות : שייתכן ואותם אינטרסנטים בהיסטורה השתמשו בטיעון זה וכנראה עלתה בידם ולא מעט  עד כי הקב"ה הזדעק  : לא צויתי ולא עלתה על ליבי"

משה אהרון