"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיָשֻׁבוּ וְיַחֲנוּ לִפְנֵי פִּי הַחִירֹת.."

(שמות יד, ב)

בני ישראל יוצאים ממצרים מהמקום שבו נשתעבדו הם ואבותיהם ואבות אבותיהם בחומר בלבנים, נחשול אדיר של מיליוני אנשים (9 מיליון בקירוב) שיוצאים ונעים לכיוון אחד בלבד: החוצה.

ולפתע מגיעה הפקודה להסתובב: "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיָשֻׁבוּ" (מפרש רש"י: "וְיָשֻׁבוּ" - לאחוריהם, לצד מצרים... כדי להטעות את פרעה, שיואמר: תועים הם בדרך) - לקחת את כל הנחשול האדיר הזה, שזורם רק בכיוון אחד, ולסובב אותו בחזרה אל עבר לוע הארי. הרי זו משימה כמעט בלתי אפשרית.

כתב ה"שפת אמת" (תרל"א): " 'דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיָשֻׁבוּ'. יש לבאר טעם העניין, שיציאת מצרים היה נס שלא בהדרגה, והיא לשעה, ורצה השם יתברך שיישאר גאולה זו בעצמות ישראל... לכך ציווה שיחזרו ויעלו מעצמותם... והרי זכו ליגאל גם בדין... שהיה הרצון שיגאלו גם על פי דין".

בתחילה, היה זה הקב"ה עצמו, שהעלה את בני ישראל ממצרים בידו הגדולה, ב'איתערותא דלעילא'. ומתנת חינם זו, ככל שאר מתנה, אין לה קיום נצחי. החזירם איפוא הקדוש ברוך הוא למקום הימנו פרשו, לנקודת הראשית - לאותה פינה עצמה, שמשם הוציאם לא מכבר - פי החירות, ומפרש רש"י: "פִּי הַחִירֹת" - הוא פיתום. ועכשיו, נקרא: 'פִּי הַחִירֹת' על שם שנעשו שם בני חורין".

התשובה שנותן ה"שפת אמת" היא, שהרצון האלוקי הוא להפוך גם את עם ישראל לבעלי זכויות בגאולת מצרים. עד עתה גאולת מצרים עצמה דרשה מעט מאוד מבני ישראל. ציווים מינוריים נדרשו מהם במצרים עצמה. למעשה כמעט לא באים אליהם בדרישות. עם ישראל משול לצופה שיושב ביציע ורואה כיצד המלאכה נעשית בעבורו.

בגאולה כזו בוודאי מתגדל ומתקדש שמו של הקדוש ברוך הוא, אך האם זו גאולה אמיתית? האם גאולה שבה אין לנגאל חלק ושבה הוא לא עמד בניסיון, ראויה לשם גאולה?

הקדוש ברוך הוא הוא מלך עניו. ענוותנותו באה לידי ביטוי בכך שהוא לא חפץ שהכל יהיה "רשום על שמו", אלא שגם לנו, כנבראים, יהיה חלק במעשה. לכן ברא הקב"ה את העולם חסר והותיר לאדם מרחב גדול של תיקון ועיבוד. לכן ביציאת מצרים מציע לנו הקב"ה שותפות של אמת - שנהיה גם אנחנו חלק. כי זאת יש לדעת: גאולה שבאה מלמעלה אומנם מרשימה ביותר, אך לא חוקקת חקיקה למטה. שותפות הופכת אותנו לחלק מהעניין עצמו.

לכן הקב"ה "מפנה את הבמה" ומבקש מבני ישראל שכעת יעשו בעצמם. הם יחזרו, הם יפתו את פרעה, הם יובילו - ולו לזמן קצר. כעת האחריות עליהם. האם יעמדו בניסיון? האם יהיו ראויים? המשך הפרשה מגלה לנו שכן. בני ישראל עומדים בניסיון, הם זכאים להיגאל על פי דין.

גאולה אמיתית היא לא רק שינוי במצב - לפני כן היינו עבדים, ועתה בני חורין. גאולה אמיתית היא גם מעבר ממצב סביל למצב פעיל. היא תנועה שלוקחת אחריות ונהפכת לשותפה עם הקדוש ברוך הוא במעשה בראשית ובחירות העולם.

מרן ראש הישיבה הרב חיים יעקב גולדוויכט זצ"ל, מהאתר: "ישיבת כרם ביבנה" - https://www.kby.org/

הרב אייל ורד, מהספר: "אל שפת האמת - על פרשת השבוע"