"וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ.. קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת עַבְדֶּךָ.. הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו"

(בראשית לב, ח-יב)

"קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים", מפרש רש"י: "נתמעטו זכויותי ע"י החסדים והאמת שעשית עמי לכך אני ירא שמא משהבטחתני נתלכלכתי בחטא ויגרום לי להימסר ביד עשו".

מדוע חושש יעקב אבינו ע"ה כל כך מהמפגש עם עשו, הלא הקב"ה כבר הבטיחו בפרשה הקודמת (בראשית כח, טו): "וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ וַהֲשִׁבֹותִיךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאת כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ עַד אֲשֶׁר אִם עָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ". הקב"ה בכבודו ובעצמו מבטיח ליעקב אבינו ע"ה לשומרו בכל הדרך לחרן ללבן הארמי וחזרה ממנה, הבטחה מפורשת ומפורטת: וּשְׁמַרְתִּיךָ.. וַהֲשִׁבֹותִיךָ.. לֹא אֶעֱזָבְךָ. ממה יש ליעקב לפחד אחרי הבטחה כזו?

על שאלה זו עומד המהר"ל בספרו גבורות ה' (פרק ז): ישנם שני סוגי דיבורים שמדבר הקב"ה לברואיו:

הראשונה - היא ה"הבטחה" שמבטיח הקב"ה לצדיקים לגמול להם טוב על צידקותם ותועלתם עלי אדמות.

השניה - היא ה"נבואה" שדרכה מעביר הקב"ה את רצונו לברואיו.

הבדל גדול יש בין "הבטחה" ל"נבואה":

"הבטחה" מקור נביעתה הוא המקבל בעצמו שראוי לו לקבל אותו השפע עקב מעשיו הטובים, וכאן באמת שייך שינוי בהבטחה אם במידה וחס ושלום המקבל קלקל מעשיו, אין כוח לאותו שפע להגיע ליעדו כיוון שכל חיותו הוא המקבל עצמו, וכשזה מקלקל אין כוח בו למשוך השפע אליו.

לעומת זאת ה"נבואה" היא אמירת ה' ורצון ה'. הנבואה אינה תלויה במקבל אלא קשורה אך ורק לבורא הנותן והמשפיע מטובו, ונתינה כגון זו אינה תלויה בהתנהגותו של המקבל, אלא ישירות מהבורא. נתינה כזו אינה ברת שינוי, זהו רצון ה' אשר לא תלוי בדרגת המקבל אלא ברצון הנותן.

משום כך יעקב אבינו ע"ה מפחד, כיוון שדיבור הבורא אליו שהיה בהר המוריה לא היה בדרגת נבואה, אלא רק הבטחה שהבטיחו הקב"ה בגין מעשיו הטובים, והבטחה תלויה ברמת השימור של דרגת המקבל, ולכן יעקב חשש שמא לא הצליח ח"ו לשמר על אותה דרגה בה היה ביציאתו לחרן, ולכן חש שהוסרה ההבטחה ממנו. וכך בדיוק מפרש רש"י בגמרא (מסכת ברכות ד, א) את הפסוק (בראשית לב, ח): "וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ" - "שמא אחר הבטחה, חטאתי וכדתניא שהחטא גורם שאין ההבטחה מתקיימת".

ומכאן עלינו ללמוד עד כמה תמיד להתפלל ולבקש מהשם יתברך על כל דבר ודבר, שאם יעקב אבינו ע"ה עם כל צדקותו וגדלותו ועם כל זכות האבות המפוארת שמאחוריו, אינו סומך על ההבטחה המפורשת שיש לו מאת השם יתברך, אלא מבקש ומתפלל להשם יתברך שיהיה עמו ויצילו, אם כן מה נענה אנחנו שאין לנו שום הבטחה על שום דבר, כמה תפילות עלינו להעתיר ולהתפלל להשם יתברך שיחוס וירחם עלינו ויגאלנו במהרה בימינו אמן.

הרב ישי שלום, מהספר: "המהר"ל על התורה"