בחלקו הראשון של חומש "ויקרא" עסקה התורה בעיקר בענייני קדושה וטהרה: הקרבת הקורבנות בבית המקדש על כל סוגיהם, דיני המצורעים למיניהם והשיא היה בפרשה הקודמת, פרשת "אחרי מות" בה קראנו על עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים בבית המקדש בכלל ובתוך קודש הקודשים בפרט. 

אם היינו מסיימים בנקודה זו את חומש "ויקרא" היינו חושבים שכל רצונה של התורה ללמד אותנו רק דברים עליונים ונשגבים שלמרות חשיבותם הרבה במהות עם ישראל הם לא נוגעים לחיי היום יום של האדם הפרטי. 

פרשת "קדושים", שלמעשה מתחילה את המחצית השניה של החומש, פותחת אומנם בציווי האלוקי שעלינו כעדת ישראל להיות קדושים כי זה יסוד קיומנו כעם סגולה המיוחד משאר העמים- כפי שאנו נקראים להיות "ממלכת כהנים וגוי קדוש", אך מיד לאחר מספר פסוקים העוסקים בקדושת העם פונה התורה אל האדם הרגיל העוסק בחיי מעשה ביום יום ופורטת בפנינו מצוות חברתיות שכל כולן הוא בין האדם לחברו: מצוות פאה שעליה אמרה המשנה שאין לה שיעור והאדם יכול בעצמו לתת שיעור גבוה, בהמשך כותבת לנו התורה את מצוות הלקט שבשדה שעלינו להשאיר לעניים, איסור גניבה ושקר, איסור העושק והגזל ואי הלנת שכר מהעובד, איסור קללת החרש ולא לשים מכשול בפני עיוור הן כאדם עיוור ממש והן לתת עצה לא ראויה לאדם שתגרום לו להגיע לכישלון.

מיד לאחר מכן כותבת לנו התורה את דיני המשפט שחייבים להתבסס על עקרונות הצדק- איסור שנאת האדם ואי נקמה ונטירה.

שיא המצוות האלה שבין אדם לחברו מגיע בציווי "ואהבת לרעך כמוך אני ה" עליו אמר ר' עקיבא שזהו כלל גדול בתורה. מצווה זו היא יסוד ובסיס לפרשנויות רבות במהלך כל הדורות: המהרש"א הסביר שכאשר הילל הזקן התבקש ללמד גר את כל התורה על רגל אחת הוא אמר לו "מה ששנוא עליך לא תעשה לחבריך שזו תמצית כל התורה והשאר הוא פירוש ולך ללומדו" והילל התבסס בהסברו על פי הפסוק מפרשתנו. 

על פי רב ורב יהודה אדם חייב לראות את אשתו בטרם הוא מקדש אותה מדין "ואהבת לרעך כמוך" שמא כשיראה אותה והיא תתגנה בעיניו ירצה לגרשה ויביא אותה לכדי צער. 

גם בהלכה מגיע פסוק זה לידי ביטוי כאשר הרמב"ם פוסק: "מצווה על כל אדם לאהוב את כל אחד ואחד מישראל כגופו שנאמר: "ואהבת לרעך כמוך" לפיכך צריך שיספר בשבחו ולחוס על ממנו כמו שהוא חס על ממון עצמו ורוצה בכבוד עצמו והמתכבד בקלון חברו , אין לו חלק לעולם הבא".

על פי רוב אנו קוראים את פרשת קדושים לאחר חג הפסח ובתחילת ימי ספירת העומר בהם אנו מתאבלים על שנאת החינם הרבה שהיתה בישראל והביאה בסופו של דבר לחורבן בית המקדש. 

דווקא בימים שכאלה, וכמובן בשאר ימות השנה, עלינו להגביר אהבה בישראל. אהבה של כל אדם באשר הוא. 

שנזכה כולנו להדר במצוות "ואהבת לרעך כמוך אני ה'" 

 תודות : לצחי מיכאלי

שבת שלום ומבורך!

לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס ושמואל פולק שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם

אתר ה"חוויה היהודית"  www.h-y1.coi.co.il