"יום תרועה וזכרון תרועה".

--------------------------------------.

 וכי מדוע מקרא אחד אומר : "יום תרועה".

 ומקרא אחר : "זכרון תרועה"

 ומה ההבדל ביניהם - אם בכלל.

 "יום תרועה" : הוא היום בו מצווים בני האדם לשוב להתרועע יחד כ"רעים אהובים" סביב המלכת המלך בורא העולם. והכל בשמחה רבה של המלכה מחדש. 

אלא שבכך אין השמחה שלמה

 "זכרון תרועה" הוא הזכרון החשוב שאין העולם נברא, אלא לאותו היום של "שופרו של סיני".

 שללא אותה "הנשמה" הרוחנית של סיני  לא היה כדאי לו לעולם שנברא.

 הנה אם כן, בקשה התורה לבנות את שמחת החג בשלמות של "גוף ונשמה" .

של בריאת העולם מחד ומאידך הנשמה הרוחנית  שנפח בו הקב"ה בעולם  - בסיני .

 הנה כי כן ,בקשה התורה לחבר תרועת השופר של מעשה בראשית בבחינת :"יום תרועה" עם  תרועת השופר של סיני בבחינת "זכרון תרועה".

 שאין טעם בבריאת העולם בלוא הזכרון שהוא נברא למען ערכי סיני . 

שגם תכלית בריאת העולם התורה ומצוותיה

ולסוף העיקר שהחיבור של המלכת המלך וזכרון מצוותיו מזמין מימלא את מידת הדין לשפוט כל אדם אם כילכל את העולם בדיניו של סיני......

משה אהרון