ןבסד 

ד"ת לפרשת במדבר ויום ירושלים התשפ"ג 

פדיון בכורות 

--------------------------------------------------------------

בשעה טובה אנו  מגיעים לספר במדבר  הנקרא , "חומש הפקודים", ע"ש
מפקד בני ישראל , בפרשה מופיעה מצוות פדיון בן בכור " וידבר יהוה אל משה לאמר ואני הנה לקחתי את הלוים מתוך בני ישראל תחת כל בכור פטר רחם מבני ישראל והיו לי הלוים כי לי כל בכור ביום הכתי כל בכור בארץ מצרים הקדשתי לי כל בכור בישראל מאדם עד בהמה לי יהיו אני ה",הספורנו מפרש" כי לי כל בכור" מקדם היתה העבודה בבכורות: ביום הכותי כל בכור בארץ מצרים הקדשתי לי כל בכור בישראל. אמנם במכת בכורות שהיו הבכורות ראויים ליענש בעון הדור מפני היותם היותר נכבדים ובהיותם בלתי ראוים להנצל ממכת מדינה כענין פן תספה בעון העיר. ואני הצלתים במה שהקדשתים לי בענין שיהיו אסורים להתעסק בעבודת הדיוט כמשפט כל הקדש שהוא אסור בגיזה ועבודה ולמען יהיו מותרים בזה הצרכתים פדיון, כמשפט כל הקדש היוצא לחולין כאמרו (ו) כל בכור בניך תפדה ולא בשביל זה הפדיון היו פטורים מן העבודה ועכשיו שחטאו מאסתים ולקחתי הלוים תחתיהם לפדיון " והיו לי הלויים" לעבודה:

" מאדם עד בהמה לי יהיו" מכאן ולהבא האדם לפדיון והבהמה לזבח:

" אני ה'" לא שניתי כשמאסתי הבכורות כי זה הההשתנות קרה לא מצדי אבל מצדם שחטאו וכן כשרציתי שיפדו הלויים את הבכורות בדור הזה ולא כן להבא כי אמנם בדור הזה הם ראויים לכך ולא כן להבא:".

במדרש מוסבר" מתחילת הבריאה, היו הבכורות מיועדים לשמש בבית המקדש ככוהנים המשרתים את האלוקים. המדרש מספר כי המכירה המפורסמת שבאמצעותה עברה הבכורה של עשיו לאחיו הצעיר יעקב, נעשתה לאחר שעשיו הבין כי הבכורה הכרוכה בעבודה בבית המקדש עלולה להביא עמה גם סכנות – כאשר העבודה לא מתבצעת כראוי.

הציווי האלוקי לקדש את הבכורות כהכנה לכהונה מופיע בספר שמות, זמן קצר לאחר תיאור מכת בכורות במהלכה נהרגו כל בכורות מצרים. כל הבכורות נהרגו מלבד הבכורים שבעם ישראל, ולפיכך בורא העולם ציווה לקדש את הבכורות ככוהנים1.

אך משהו השתבש.

בחטא העגל עם ישראל כולו עבד אלילים - כולל הבכורות. רק שבט אחד לא השתתף בחגיגה הפגנית: שבט לוי. כעונש על כך ניטלה הכהונה מן הבכורות וניתנה ללויים.

הכהונה ניטלה אך הקדושה נותרה; ולאמתו של דבר על הבכור לשרת בבית המקדש. כדי לשחרר אותו מחובתו זו אנו עורכים טקס פדיון הבן.

הפסוק בספר במדבר (יח, יד-טז) מתאר כיצד יש לערוך את הפדיון:

"אך פדה תפדה את בכור האדם... ופדויו מבן חודש תפדה בערכך כסף חמשת שקלים.".

אני כותב המאמר בכור להורי ז"ל  , את הפדיון ערכו יחד עם הברית בחול המועד סוכות  כיוון שנולדתי פג .

מה הם סדרי עבודת הבכורות, הכהנים והלויים לעתיד לבוא

במסכת יומא מפורש כי לעתיד לבוא אהרן הכהן יעמוד לשרת בעבודתו, וכן מפורש בדברי המדרש  והספרי שהכהונה והלויה תעמוד לעולמי עולמים. והנה בדברי האור החיים בפרשת ויחי נתפרש כי לעתיד לבוא "יבואו שניהם לעבוד עבודת הקודש, כי מעלין בקודש ולא מורידין", והיינו שעבודת הבכורים בבית המקדש תהיה לצד עבודת הכהנים והלוויים.

אמנם לדעת רבי יהונתן אייבשיץ, לעתיד לבוא הבכורות יחליפו את הלויים בעבודתם. ויש לברר פרטי הדינים בסדרי עבודת הבכורות, הכהנים והלויים זה הלכה למעשה.

• האם בכור אחד יוכל לעבוד גם בעבודת כהן וגם בעבודת לוי • מדוע החפץ חיים לא זירז את הבכורות ללמוד את דיני עבודת הקרבנות • בגדי כהונה וקידוש ידים ורגלים בעבודת הבכורות לעתיד לבוא.

ז. מעלת הבכורים בזמן הזה

לאחר שהלויים התקדשו תחת הבכורות, גם בזמן הזה שקדושת הבכור היא לצורך פדיון בלבד - מכל מקום יש לבכור מעלה גדולה  שמחמתה "יצטרך שיחזיק בתורה וביראת שמים יותר משאר בני אדם", וכמו כן עליו להשכיל לשמור עצמו במיוחד מהיצר הרע, על מנת לשמור על מעלותיו • בשעת מצות פדיון הבכור, הכהן מברך "יכנס זה הבן לתורה ויראת שמים".

השנה יום ירושלים נושק לשבת קודש , בפרשה מתוראת גם נשיאת כלי המקדש ,ע"י הלווים , כדי ךזכות לכך אנו צריכים להרגיש כמדבר , הספורנו מפרש"מדבר סיני – לעיל מיניה כתיב: "ואלה המצות", וסמיך ליה: "במדבר סיני" לומר, אם אין אדם משים עצמו במדבר, אינו יכול לידע תורה ומצוות.

למעלה כתיב וכל מעשר בקר וצאן וסמיך ליה שאו את ראש ע"ש מה שנאמר עוד תעבורנה הצאן ע"י מונה: רבנו בחיי מחזק ," ובמדרש, במדבר סיני, בשלושה דברים ניתנה תורה:

באש,

במים,

במדבר.

באש, דכתיב: "והר סיני עשן כלו מפני אשר ירד עליו ה' באש" (שמות יט). במים, דכתיב: "ה' בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום ארץ רעשה גם שמים נטפו גם עבים נטפו מים" (שופטים ה). במדבר, דכתיב: "וידבר ה' אל משה במדבר סיני". ולמה ניתנה בשלושה דברים הללו? לומר לך, מה אלו חינם לכל באי עולם, אף התורה חינם לכל באי עולם. וכן הוא אומר: "הוי כל צמא לכו למים" (ישעיהו נה). ולמה במדבר? לומר לך שאין אדם קונה התורה עד שיעשה עצמו הפקר כמדבר.

באהל מועד – הוא המשכן. ומשעה שקראו משם, שנאמר, "ויקרא ה' אל משה וידבר אליו מאהל מועד" (ויקרא א) לא דיבר אליו אלא משם, לפי שהכבוד שהיה בהר סיני הועתק שם. ועל כן יצווה בכאן להגביל את המשכן, שיהיו הלויים חונים סביביו והזר הקרב יומת, כשם שהגביל את ההר ואמר: "לא תגע בו יד" (שמות יט). והזהיר על המשכן: "ושמרתם את משמרת הקדש ואת משמרת המזבח" (במדבר יח) כשם שהזהיר בהר סיני: "והכהנים והעם על יהרסו" (שמות יט). וצווה עליו "ולא יבאו לראות" כשם שציווה בהר סיני: "והכהנים והעם אל יהרסו לעלת אל ה" (שמות יט)".

אם נתמיד בלימוד התורה שאת קבלתה נציין בחג השבועות הבעל"ט נזכה לחזות בבנין המקדש השלישי ,וכן גם אני עבדכם הנאמן יזכה לעהוד במקדש , חלום!!! , לא תעזרו לממשו ??