"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ וְסָמַכְתָּ אֶת יָדְךָ עָלָיו.. וְנָתַתָּה מֵהוֹדְךָ עָלָיו לְמַעַן יִשְׁמְעוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" 

(במדבר כז, יח-כ)

משה מכין את כניסת עם ישראל לארץ, אך יודע שהוא עצמו לא יזכה להיכנס לארץ. משום כך צריך למנות מחליף למשה, למצוא מנהיג אשר יוביל את בני ישראל בכניסתם לארץ. ה' בוחר ביהושע בן נון משרתו ותלמידו של משה להיות המנהיג הבא - "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ".

משה סומך את יורשו, יהושע בן נון, כמנהיג הבא בפני הכהן הגדול ובפני כל עדת ישראל, לפי ציווי ה' שאמר: "וְנָתַתָּה מֵהוֹדְךָ עָלָיו לְמַעַן יִשְׁמְעוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל".

נאמר בתלמוד (בבא בתרא עה, א): "אתה אומר: 'וְנָתַתָּה מֵהוֹדְךָ עָלָיו' ולא כל הודך, זקנים שבאותו הדור אמרו: פני משה כפני חמה פני יהושע כפני לבנה, אוי לה לאותה בושה אוי לה לאותה כלימה".

למה התאוננו הזקנים שבדור ואמרו אוי לה לאותה בושה, אוי לה לאותה כלימה, הלוא לא קם בישראל כמשה עוד? מהי אפוא הבושה שתלמידו ומשרתו יהושע הוא פחות ממנו?

אולם נראה  כי "פני משה" הכוונה למה שמשה מסמל, והוא: התורה שקיבל בסיני - תורת משה,  ואילו "פני יהושע" הכוונה למה שיהושע מסמל - כיבוש ארץ ישראל.

מה שמשה נתן לנו - התורה, היא כפני חמה. כמו שהחמה זורחת תמיד בקיץ ובחורף בלי פגימות, בלי שינוי, תמיד באורה המלא, כך התורה הלכה עמנו תמיד, גם בארץ וגם בגולה - כדברי חז"ל (מכילתא על שמות יב, מ): "בכל מקום שגלו שכינה עמהם".

לא כן ארץ ישראל שנכבשה על ידי יהושע - לה לא היתה סגולת חמה, אלא סגולת לבנה. זריחתה התחילה בימי יהושע, הגיעה למילואה בימי דוד ושלמה, נתמעטה והלכה בימי רחבעם ונעלמה כליל עם חורבנה ע"י נבוכדנאצר מלך בבל. היא החלה שוב לזרוח בימי שיבת ציון ע"י זרובבל, עזרא ונחמיה, הגיעה למילואה בימי החשמונאים, נתמעטה והלכה אחר כך עד שנעלמה כליל עם חורבנה ע"י טיטוס.

זכינו שלפני כמאה שנים החלה הלבנה שלנו לזרוח. ארץ ישראל נבנית מחדש, מדינת ישראל קמה בשלישית, והיא רק ראשית צמיחת גאולתנו, שתפרח ותגדל לגאולה שלמה, עדי עד.

ולכן אנו מבקשים בברכת הלבנה "והיה אור הלבנה כאור החמה.." - שב"ה אורה של ארץ ישראל יהיה נצחי כאורה של תורה.

מהאתר: וורטס - https://www.vorts.co.il/