בני ישראל עמדו לצאת לחופשי ממצרים. מה יאמר להם משה רבינו בצומת גורלי זה, צומת הולדתו של עם? "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ"! יש דברים רבים שהוא יכול היה לדבר איתם: על חופש, על קץ השעבוד. אך משה בחר לדבר על ילדים ועל החובה להנחיל את הזיכרון לדורות שטרם באו לעולם.

בעומדם לצאת לחופשי מתבשרים בני ישראל שעליהם להיעשות אומה של מחנכים. התורה מלמדת אותנו שחירות משיגים לא בשדה הקרב, לא בזירה הפוליטית ולא באולמות בתי המשפט - אלא במערכות חינוך המנחילות ערכים מדור לדור.

זו הסיבה לכך שהמסורת היהודית, ברצותה להכביר על משה רבנו את הכבוד הנעלה ביותר שישנו, לא קראה לו "גיבורנו", או "מלכנו". היא קראה לו פשוט "משה רבנו", משה מורנו. כי החינוך הוא הזירה שבה מוכרע, לטוב ולרע, הקרב למען חברה טובה.

(הרב יונתן זקס זצ"ל)