בצלאל ומשיח 

-------------------.

חלון הראווה המודרני ,מנפיק לנו ללא הרף כוכבי מדיה,

 כולל רבנים השוחים [או שמא "שוחים" מלשון לשוח] באמצעי המדיה השונים.

 ויש אף המשחקים אותה בגדול, תוסס ופופולאר ,להלך להטוטים על כמה שיותר ציבורים.

 הצנועים שבהם מסתפקים בתמונתם שבדפי הקדושה והמועדף הוא שתמונם תנוסס

בלב ליבו של דף הקדושה :  משל אין לך אמצעי טוב יותר להבנה מאשר גם להציץ בדמותו של הרב הכותב.

לאמור : הבט בו ברב והבן טוב יותר את אשר כתב.

 כל ההקדמה המייגעת הזו באה לומר כי מאלה לא תצמח דמותו של משיח.

 אלה בעליל אינם אותו החומר האנושי שהולך ומשתכלל. שהולך ומשתבח 

לבסוף לכלל מנהיג הראוי לאלוהים ואדם.

 והנה אין לך דבר שאינו רמוז בתורה. 

ואנו מבקשים לחדש כי התורה מרמזת

 כי משיח יהא בפרופיל דמותו של בצלאל.

 שראשית גם המשיח ייקרא בשם במובן זה, שמשמעות שמו כבר תעיד עליו.

 והנה גם הוא יהא תמיד אך ב"צל - האל". באותן הנישות השכוחות של האלוהים.

 לא כאותם שעמדנו עליהם למעלה בהקדמה. אלא ההפך הגמור.דמות המהלכת בין הצללים.

 שוחה כאמור בנישות החשוכות של האלוהים.

 גם הוא המשיח יהא בעל תכונת היסוד של "לחשוב מחשבות" .

לא רק בעל הגות עמוקה לקדם את העולם לכלל ומלאה הארץ דעה את ה'.

  אלא גם וזה העיקר  : היכולת והסגולה לחשבו במחשבות כל אדם ואדם שעומד בפניו .

ועתה לשאלה המתבקשת :כיצד אנו לומדים את כל האמור מהתורה. ?

 לומדים זאת ומטירחתה של התורה לפרט את שושלת היוחסין של בצלאל 

עד :"למטה יהודה",שמטה יהודה  הוא גם רמז : 

הוא שווה ערך למנהיג [בעל מטה] שיצא לבסוף מיהודה .

 הוא הוא המשיח 

 הנה כי כן, הכתוב מתחיל ב"בצלאל" ומסתיים במשיח. [כאמור : "מטה יהודה"]

 זאת ועוד גם השיכלול מהערפל של :"צל אלוהים"  ועד למטה יהודה.

דהיינו  הנהגה שתצא כאמור מיהודה.

 עוברת גם  דרך שני שלבי מהות  קודמים שאותו בצלאל משתכלל  בהם

להיותו בין אור של אורייתא [בן אורי] .

וגם [בן חור] שדואג לגאול  ולהוציא לחירות לחופש כל אדם ואדם.

 עתה אולי גם יובן מדוע מדומה המשיח כמי שיבוא על חמור לבן.

 "חמ ור" -  שמדדה מתון מתון לא כאותו הסוס השועט והזוהר ביופיו.

 "לבן"  - דווקא בצבע הניטראלי הלזה. צבע המתבולל באורו של היום

  ואינו ניכר ובולט .

וגם שהחמור הלבן  ישקף בפשטותו ,במלא את המשיח 

שאף הוא המשיח  יהא לבוש בלבן 

[למשל לא אותו הסוס ולא אותו המורדכי]

הנה כי כן, אמור מעתה :

 משיח הוא גילגולו של  ה"אושייה" : 

            "בצלאל".

 הוא הוא פאר : "מטה יהודה"

 הוא הוא אשר  גם "יטה" לסוף

את היהדות לקו הישר :

למלא ייעודנו בעולם  כטבוע בשמנו :

 לשמש  "מודל" לחיקוי.

 ולממש  כאמור

 את יעודנו כטבוע בשמנו .: "ישראל"

לשקף לעולם כי "ישר"  הוא האל .

 צורי ולא עוולתה בו.-

 עדי ה' אחד ושמו אחד

משה אהרון