לב, א וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ:

מה היה טיבה של ההתקהלות? מדוע נכתב בלשון קהילה?

·         אבן עזרא[1]: כל מקום שכתובה התקהלות ולאחר מכן כתובה המילה 'עַל', כדוגמת פסוק זה, שכתוב 'וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל אַהֲרֹן', מורה על מריבה.

·         תולדות יצחק: בעשיית העגל היו כמה כתות בקרב בני ישראל. כת אחת רצתה אלוה, וכך גם הערב רב, שכל חייהם עבדו עבודה זרה. לעומתם רוב בני ישראל ביקשו מנהיג. המילים 'וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל אַהֲרֹן' מלמדות שהתקהלו כל הכתות על אהרון. התורה נוקטת במילה 'הָעָם', כשההתנהלות שלילית, כפי שמצינו שאמר משה 'מָה אֶעֱשֶׂה לָעָם הַזֶּה עוֹד מְעַט וּסְקָלֻנִי'[2], ובשירת האזינו אמר 'עַם נָבָל'[3].

·         אלשיך: במילה 'וַיִּקָּהֵל' מלמדת התורה שבני ישראל התקוממו על אהרן, ופנו אליו דוקא משום שהוא אחיו של משה מנהיגם, שלאחר שהנהיג אותם והוציאם ממצרים חשו כעת בחסרונו, לצד תחושת אכזבה גדולה.

·         רש"ר הירש: 'להיקהל על' פירושו לגבור על מישהו בכוח, באסיפה המונית. ביטוי זה נכתב בשני מקומות נוספים בתורה, בפרשת קרח כתוב 'וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן'[4]. וכשלא היו מים לשתות, כפי שכתוב 'וְלֹא הָיָה מַיִם לָעֵדָה וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן'[5]. התורה מלמדת בשני המקרים שהיה מעשה של התגברות על מישהו בעל כורחו, וכן מובנו גם בפסוק זה.