בתורה רמוז הכל .....
נכתב על ידי משה אהרון, 30/1/2023
בס"ד.
בתורה רמוז הכל .....
=====================
הכל רמוז בתורה .ראינו כי לשואה כ"רעה של אחרית הימים", הקדיש משה את השורות האחרונות בנאומו הגדול בשלהי שליחותו
ראינו כיצד התורה מרמזת גם על המשבר עם הפלשתינאים [ולא נחם אלוהים דרך ארץ פלישתים].
ראו לעניין זה רשימה קודמת.
ועתה ראו כיצד גם עניין הגרמנים כ"עמלק" מופיע ונרמז בפרשתינו :
וַיָּבֹא, עֲמָלֵק; וַיִּלָּחֶם עִם-יִשְׂרָאֵל, בִּרְפִידִם. ט וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-יְהוֹשֻׁעַ בְּחַר-לָנוּ אֲנָשִׁים, וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק; מָחָר, אָנֹכִי נִצָּב עַל-רֹאשׁ הַגִּבְעָה, וּמַטֵּה הָאֱלֹהִים, בְּיָדִי. י וַיַּעַשׂ יְהוֹשֻׁעַ, כַּאֲשֶׁר אָמַר-לוֹ מֹשֶׁה--לְהִלָּחֵם, בַּעֲמָלֵק; וּמֹשֶׁה אַהֲרֹן וְחוּר, עָלוּ רֹאשׁ הַגִּבְעָה. יא וְהָיָה, כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ--וְגָבַר יִשְׂרָאֵל; וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ, וְגָבַר עֲמָלֵק. יב וִידֵי מֹשֶׁה כְּבֵדִים, וַיִּקְחוּ-אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ; וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו, מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד, וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה, עַד-בֹּא הַשָּׁמֶשׁ. יג וַיַּחֲלֹשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת-עֲמָלֵק וְאֶת-עַמּוֹ, לְפִי-חָרֶב. {פ}
יד וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר, וְשִׂים, בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ: כִּי-מָחֹה אֶמְחֶה אֶת-זֵכֶר עֲמָלֵק, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם. טו וַיִּבֶן מֹשֶׁה, מִזְבֵּחַ; וַיִּקְרָא שְׁמוֹ, יְהוָה נִסִּי. טז וַיֹּאמֶר, כִּי-יָד עַל-כֵּס יָהּ, מִלְחָמָה לַיהוָה, בַּעֲמָלֵק--מִדֹּר, דֹּר..
יד וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר, וְשִׂים, בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ: כִּי-מָחֹה אֶמְחֶה אֶת-זֵכֶר עֲמָלֵק, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם. טו וַיִּבֶן מֹשֶׁה, מִזְבֵּחַ; וַיִּקְרָא שְׁמוֹ, יְהוָה נִסִּי. טז וַיֹּאמֶר, כִּי-יָד עַל-כֵּס יָהּ, מִלְחָמָה לַיהוָה, בַּעֲמָלֵק--מִדֹּר, דֹּר..
מהו "ויבוא". ?
אלא המילה ויבוא נסמכת לכתוב הקודם לאמור :
עַל-רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְעַל נַסֹּתָם אֶת-יְהוָה לֵאמֹר, הֲיֵשׁ יְהוָה בְּקִרְבֵּנוּ, אִם-אָיִן.
ללמדך, מתי בא עמלק לכלות בישראל : כשעמך ישראל מקעקע אמונתו בקב"ה לכלל הספק :
"האם יש ה' בקרבנו אם אין".
כשם שכפי שכתבנו "ולא נחם דרך ארץ פלישתים .
רמז גם זה הכתוב לגאולה העתידית.
כך גם במלחמת עמלק הראשונה רמז למלחמת עמלק האחרונה אותה שהתבטאה בשואה האיומה .
גם אז [במאה ה19 וה 20]בטרם תזרח הגאולה ינסה עמלק לכלות את עם ישראל .
והכל שהמצב האמוני היה בכלל "אין".
מן פתחון השער ל"ויבוא עמלק" שוב.
אלא שהפעם לא היה "משה" שיממש את מטהו לא בנטייה לארץ. אלא בהרמת שני ידיים למעלה לשמיים.
כביטוי מוחלט לתלות ולאמונה.
אז בטרם השואה לא היה "משה" ולא היה "יהושוע" שיסמנו מטרה ויעד ברור - לפאתי מזרח קדימה.
לארץ ישראל .
מבלי להמתין לחיכיון הזוי "למשיח".
רוב האדמורים הורו ההפך לא לעלות לארץ ב"חומה".
שחלילה גם לא להפר "שבועות " מופרכות ונטולות כל יסוד. ותוך זילזול נורא בבשורה - בקול התור שנשמע בארץ רק משום שבעיניהם לא היה זה "קול התורה" .
אמונה אמיתית בה' לא הייתה ולא מאף צד.
לא אצל החרדים מחד וגם לא אצל החילונים והמשכילים .
אלה גם אלה , העכירו המצב לכלל "ביאתו" שוב של עמלק . והפעם כאמור לא היו לנו ידי משה ולא רוחו של יהושוע המנחיל את הארץ.
משה אהרון
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
