וַיְהִי לָהּ לְבֵן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ מֹשֶׁה... כִּי מִן הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ (ב, י)

האם בת פרעה ידעה לשון הקודש, שקראה לו בשם משה?

אבן עזרא מבאר שהיא קראה בלשון מצרי שם שמשמעותו משה, והתורה קראה משה בלשון עברי. השם משה מתורגם בלשון הקדש מהלשון המצרית, שמו בלשון המצרית היה מוניוס.

חזקוני מתרץ שבת פרעה לא הבינה לשון הקודש. ביאור הפסוק: 'וַתִּקְרָא' יוכבד אמו את 'שְׁמוֹ מֹשֶׁה. וַתֹּאמֶר' לה בת פרעה: מדוע קראת לו כך? מה ביאור המילה משה? ענתה לה יוכבד: שהוא לשון המשכה, ובתגובה אמרה בת פרעה: יפה קראת, שהרי 'כִּי מִן הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ'. 'משוי' אין כתיב כאן, אלא 'משה' לומר: כשם שמשיתיהו, כן יהיה הוא מושה אחרים, כלומר יהיה מושה את ישראל ממצרים.

דעת זקנים מבעלי התוספות מסביר שבת פרעה למדה את לשון העברים, משבאו הנשים העבריות למצרים למדה בת פרעה את לשון העברים, וכך ידעה איך לקרוא לו, כפי שמצינו שפרעה קרא ליוסף 'צפנת פענח'.

אור החיים מסביר שהיא קראה לו באופן סתמי בשם "משה", ללא כוונות מיוחדות, ובמקביל הכתוב מודיענו את משמעות השם, על שם שמשתה אותו מהמים.

לרעיונות יפים נוספים על פרשת שמות,

שיסייעו להעשיר את שולחן השבת,

ניתן להיכנס לאתר תורתך שאלתי בקישור

https://did.li/b48YH