וַתֵּרֶד בַּת פַּרְעֹה לִרְחֹץ עַל הַיְאֹר וְנַעֲרֹתֶיהָ הֹלְכֹת עַל יַד הַיְאֹר וַתֵּרֶא אֶת הַתֵּבָה בְּתוֹךְ הַסּוּף וַתִּשְׁלַח אֶת אֲמָתָהּ (ב, ה)

מדוע כתוב 'עַל הַיְאֹר', ולא 'בַיְאֹר'?

רש"י מתרץ שסדר המילים צריך להיות שונה, במשמעות של 'וַתֵּרֶד בַּת פַּרְעֹה עַל הַיְאֹר לִרְחֹץ'.

מהרש"א מבאר שהמילים 'עַל הַיְאֹר' מלמדות שבת פרעה לא רחצה ממש ביאור, אלא כפי שביארו חז"ל, שירדה לרחוץ מגילולי בית אביה.

ספורנו מבאר שאין זה מכובד שבת המלך תרחץ ביאור, ולכן לשיטתו היא לא רחצה ביאור עצמו, אלא בארמון בחדרה, סמוך ליאור.

משראתה את משה היא לא יצאה מהארמון, אלא שלחה את שפחתה. התורה כתבה שהיא שלחה רק את אמתה – שפחתה, המשרתת אותה בעת הרחיצה, ללמדנו ששאר הנערות הלכו על יד היאור. היה זה בהשגחת הקב"ה, שלא תשלח את אחת מהנערות החשובות, מחשש שמא תחליט להשליכו ליאור. כתוב 'עַל הַיְאֹר', משום שהיה זה סמוך ליאור, במקום שיכלה לראות.

הנצי"ב מוולוז'ין מסביר שכשבת פרעה ירדה לרחוץ, הסתלקו משם כל האנשים, הואיל ואין דרך כבוד שתרחץ ביאור בעת שיש בו אנשים נוספים. מובנן של המילים 'עַל הַיְאֹר', בכל היאור.

לרעיונות יפים נוספים על פרשת שמות,

שיסייעו להעשיר את שולחן השבת,

ניתן להיכנס לאתר תורתך שאלתי בקישור

https://did.li/b48YH