chiddush logo

הטבח בשכם ותיקונו

נכתב על ידי משה אהרון, 5/12/2022

בס"ד.

 
הטבח בשכם ותיקונו
=================.
אל תקל בעיניכם פרשת הטבח האיומה בשכם.
 שהיא חוללה זעזוע עמוק בשמיים ובארץ.
 שהיא לראשונה הכתימה את דם המילה בערבובו בדם נפש האדם .
 והכל,בהפוך,ובניגוד גמור לרעיון המילה.....
 לא כך רצה הקב"ה, שבני יעקב ייכנסו לראשונה לארץ ישראל. לפיכך ציווה הקב"ה על יעקב מיד בסמוך לפרשה עגומה זו  לחזור לנקודת ההתחלה ,הכניסה לבית אל .ולהכנס מחדש לבית אל ,תוך  אישוש מחדש  של כל הבריתות
 ותוך הטהרות של הסרת אלוהי הניכר ובעיקר להקים מצבה חדשה שתסמל את "בית אל".
 וכן גם היה צורך לאושש מחדש את שמו הייעודי החדש של יעקב - "ישר-אל".
 שהוא בתכלית  שונה לא "לעקוב אחיו" אלא להוכיח לעולם כי ישר הוא האל - אלוהי ישראל .
 צורי ולא עוולתה בו.
 ויעקב לא בכדי זעק  : "עכרתם אותי להבאישני ביושב הארץ". שיעקב בא שלם מטוהר ומלובן 
 מלבן. ללא כל רבב. והנה  שבו בניו ועשו את התועבה לרמות גם הם. והפעם אף תוך שימוש נלוז ברעיון הנשגב של ברית המילה.
 הנה כי כן ,יעקב יצא מהמאבק עם המלאך צולע על ירכו ומפרשת הטבח בשכם יצא עכור ועם כתם של "באשה". ורק הקב"ה בחסדו מוכן היה  להכתירו שוב כ"ישראל"להמשיך בייעודו. כסוכן להוכיח לעולם כי אלוהי ישראל "ישר" הוא . כאמור צורי ולא עוולתה בו
 והנה לא בכדי יעקב בטרם היסתלקותו  ישוב לעניין זה .מחד  להטיח בשמעון ולוי שכלי חמס מכורותיהם ומנגד שיבח את יוסף  בביטוי "שכם אחד" שיוסף במידת מה מירק את אחיו וכיפר במשהו על הטבח בשכם שהתועבה ההיא בשכם כאמור גם  החלה לגלגל גלות ראשונה במצריים.
 והתיקון המושלם אחיי ,עוד נכון לנו .
מחכה אולי מעבר לפינה והכל תלוי אך בנו .
בדרך לה' אחד ושמו אחד.
 תושבי שכם ייתגירו ראשונה והפעם בברית דמים של שמחה , שלום ואהבה .
ששכם הייתה ותהייה סמל התמורה . 
עד אז תמשיך לבעבע .[ולא מעט באיוולתינו שאין אנו מקיימים ייעודנו לשמש חברת מופת "למכור" את ה' כאחד ושמו אחד
 אם היו הדברים תלויים בי ,הייתי מחבר תפילת תיקון קצרה אשר תקרא במעמד כל ברית מילה.
 תפילה לתיקונה וטיהורה של ברית המילה שנעכרה משהו בשכם כאמור בעירבוב דמים......
 ואכן פרשת הטבח בשכם החלה לגלגל את פרשת יוסף ואחיו 
ועד לגלות ראשונה - גלות מצריים.

סיפורה של  חסיבה זכר צדקת לברכה
=============================.
 פרק חמישי ואחרון  :  נפלאותיה של העליה שוב - לארץ ישראל 
----------------------------------------------------------------------------.
 המבוך אליו נקלעה חסיבה כמעט והכריע אותה. עד שהתנערה כרבקה אימנו .
 ואמרה  לעצמה  : "אם כן למה ?
 "אנוכי" .
ש"בידי הפיתרון" . שעליה אישית לדרוש במפגיע את ה' שייענה סוף סוף לבקשתה 
אך לשוב לארץ ישראל .
 חדלה היא  מלבכות  והחלה מתקדשת בעצמה  בכל הליכותיה : עורכת סעודות לעניים המתקבצים בבית העלמין.  מתפללת הרבה ובעיקר קוראת תהילים ובכל הזדמנות .
 וביקשה מאלוהיה שיגאלנה מיסוריה להשיבה למקומה ומכונה.
 והנה באחת הלילות חלמה חלום מסעיר.
  ואומרים לה בחלום " מה לך מה לך חסיבה.  
התקדשי שבעה ימים ולסוף היום השביעי את ומשפחתך ניגאלים לעלות 
 לארץ ישראל .
 לבוקר קמה חסיבה כאחרת . פניה קרנו מאמונה זכה ועזה. הכינה מעט אוכל לעניים  שמתקבצים בבית העלמין ויצאה לבית העלמין  להאכיל ולנחם העניים ולעודדם, תוך קריאה של פרקי תהילים עד הערב וכך עשתה שבעה ימים .
ביום השביעי קמה חסיבה בהשכם. ניקתה הביית למשעי  העירה אט אט את ילדיה קילחה אותם והלבישה להם בגדי חג. העירה את חמותה וביקשה לשמור על ילדיה ולא לשולחם לבית תלמודם.
 גם היא היטהרה ולבשה את בגדי חגה.
 חמותה שתמהה מצעדיה אלו,חששה שמא לסוף גם נטרפה דעתה. 
וחסיבה כהרגלה באותו השבוע הלכה לבית העלמין להאכיל במשהו את העניים.
  ולקרוא כל היום תהילים.
 וכך עבר גם  היום השביעי ,.
לערב מיהרה חסיסבה לביתה להכין ארוחת חג . הקדימה ושוחחה עם ילדיה  : לעודדם שלא ימהרו לפרוש לשנתם.
 מששב רבי מאיר מעבודתו  אמרה לו שמבקשת היא שלא ילך הלילה לעסקו  שבעלייה.
שיש לה דבר מה אליו. סתמה ולא פירשה. 
חשש כבד התגנב לליבו של  רבי מאיר שמא חסיבה החליטה לגאול עצמה במו ידיה :
 לעזוב הכל ולעלות בגפה לארץ ישראל .
 והנה אך משהתיישבו לאכול את סעודת הערב החלה המולה רבה מסביביב לביתם  .נקישות נשמעו על דלת ביתם  שני אנשי הקשר של הארגון עמדו בפתח :  רבי מאיר צעקו  : יש לכם חצי שעה לארוז ולברוח מהר לנקודת המפגש שעל החוף -  המוניות כבר מוכנות בחוץ .
  הוסיפו ברעדה : עלו עליך ומתקיימת עתה ישיבה בתחנת המשטרה לשלוח אליך עוד מעט שוטרים חמושים. לאוסרך
 עמדה חסיבה בצד וארשת של צחוק על פניה.
 היא כבר הקדימה וארזה את המעט הנחוץ לילדיה ואמרה בחיוך מרוח לרבי מאיר :
אני מוכנה אישי היקר 
 עמדה מול המזוזה נשקה אותה בפעם האחרונה עקרה אותה בזהירות  לקחתה לביתה החדש
 בארץ ישראל . אחזה בילדיה בידיים שאין אמונים מהן. הובילה אותם אט אט למוניות שהמתינו בחוץ ,שחלילה לא יתעכבו ולו דקות  ספורות מלצאת סוף סוף לדרך  - לארץ ישראל .

 משה אהרון.

 
 

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה