השבת מבחינתי היא... תענוג עילאי. גן עדן בגוף גשמי. אתה חווה תענוג פיזי-רוחני, ומרגיש נהדר בגוף ובנפש. זו הרגשה רוחנית שאתה לא חווה במהלך השבוע, ואפשר להרגיש אותה בעצים, בכבישים, במדרכות, בשמים ובאנשים שהולכים מולך. פשוט מתיקות, כאילו הציפו את כל החלל. המון מחסומים נפשיים יורדים ויוצרים מרחב שאי אפשר להגדיר אותו במילים.

סדר היום שלי בשבת... ביום שישי אני טובל במקווה, מתבטל במציאות, חווה את האין שהוא היש האמיתי. מתפלל ומתמזג עם האינסופי המבורך, ואחר כך סועד עם אשתי, ילדיי וחברים, וטועם מהו אושר ועושר. מנגן על השולחן ניגוני דבקות חסידיים, ניגוני געגוע וניגוני שמחה, ביחד עם האנשים שאני אוהב לארח בבית. לפעמים זה נמשך עד 1:00 בלילה. ואז אני הולך לישון וחולם חלומות מתוקים. בבוקר אני קם, מכין קפה כיפי, קורא מאמר חסידות של אחד מהאדמו"רים של חב"ד. אחרי שאני טועם מהמאמר אני מתגלגל לאטי שוב אל הישיבה, שם אני שוב טובל במים חמים ברמות ששום ספא או קאנטרי קלאב לא מזכיר. ואז מתפלל בכיף, בנעימות, לאטי. ואז שוב עם אשתי האהובה ושני ילדיי היקרים. יושבים ביחד, שרים, מנגנים, מתבוננים באינסופי המבורך והולכים לישון שנת צהריים ערבה. אחר כך אני קם ושוב מתפלל, ונדבק במהות הבלתי נתפסת של קיום הקב"ה. ואז שוב סעודה שלישית ואחרונה, כולל סדר של ניגונים חסידיים של האדמו"רים השונים של חב"ד מכל הזמנים.

פרסומת

בית הכנסת שלי... הוא גם ישיבה וגם מקום תפילה פתוח מאוד, שמזמין כל אדם באשר הוא אדם. יש שם הרבה אנשים טובי לב, עדינים, אוהבי ישראל. יש שם המון שמחה, המון ניגונים, המון אהבה, המון נועם.

חומר הקריאה שלי... מורכב בעיקר ממאמרי קבלה וחסידות על פרשת השבוע, או מאמרים של הרבי מליובאוויטש או של האדמו"ר הזקן בעל התניא.

בדרך כלל אני לא עושה את זה בימי חול, אבל בשבת... אני אוכל הרבה יותר, ומרגיש יותר את העונג הנסתר שקיים תמיד במציאות. אני שר יותר מביום חול, ונהנה יותר מהשקט.

כשיוצאת השבת, הדבר הראשון שאני עושה... פעם זה היה סיגריה, היום אני קורא עם אשתי את ´ויתן לך´ - תפילה משותפת שבה אנחנו מברכים אחד את השנייה.

(צילום: עידו איז´ק)