בס"ד יט' אדר  ב

פרה אדומה

השבת נקרא בבית הכנסת בפרשת פרה אדומה – המפרטת את הקרבן המיוחד שציוה ה',

המסוגל לטהר את הטומאה הקשה והחמורה מכולם – טומאת מת. על מצווה זו אומרת התורה: "זאת חוקת התורה וגו'" ונשאלת השאלה מדוע לא נאמר "זאת חוקת הפרה"? מוסבר בחסידות כי "מצוות פרה אדומה היא כללות התורה" (לקו"ת ר"פ חוקת (נו, א ואילך)).

במעשה הפרה ישנם שני עניינים: א) שריפת הפרה לאפר, ב) "ונתן עליו מים חיים אל כלי".

ו"נותן אפר על פני המים", וערבבו האפר עם המים ומזה הזו על הטמא מת בכדי לטהר אותו.

ומסביר הרבי כי ב' עניינים אלו (שריפת הפרה לאפר והמים) הם ב' הקווים דרצוא ושוב, העלאה והמשכה.

שריפת הפרה על ידי אש הוא תנועה של העלאה (רצוא) – כאש הנמשכת ועולה מלמטה למעלה. ומים הוא תנועה של המשכה (שוב) – מים יורדים ממקום גבוה למקום נמוך.

עבודתו של יהודי בכללות התורה ומצוות מורכבת מב' תנועות, ומחיבור שתיהן יחדיו:

שיתעלה ממעמדו ומצבו הגשמי ע"י תשוקה ורצוא באהבה כרשפי אש, "אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה", להתקרב כקרבן לה' – ובכללות על ידי עבודת התפילה.

לאידך גיסא: להמשיך (כמו מים היורדים ממקום גבוה לנמוך) קדושה ואלוקות בחייו – ובכללות ע"י לימוד התורה (שנמשלה למים) וקיום המצוות, שממשיכים קדושה בדברים גשמיים.

שבת שלום!

מעובד מתוך  שיחות הרבי מליובאוויטש .