הגמרא במסכת מגילה (ז, ב) מביאה מימרא בשם רבא: "אמר רבא מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי".

בפורים משתכרים, ומסלקים את הדעת, ושוב אין מבחינים בין "ברוך מרדכי" לבין "ארור המן".

בהבנה עליונה יותר אנו מגיעים להכרה שגם המן שייך לסדר ההנהגה האלוקית. המן אינו טעות ותקלה של ריבונו של עולם, חס ושלום, אלא גם הוא שייך לחשבונו של הקדוש ברוך הוא. הרע בעולם אינו תופעה של אי סדר, יש לו זכות קיום. הוא שייך לסדר ההנהגה, לתוכנית האלוקית שמגלגלת את כל העולם לתכליתו הטובה. כמובן שתפקידי הרע והטוב הם שונים זה מזה. הטוב יתקיים לעד, והרע הוא זמני. תפקיד הרע להימחק, ובדרך להכחדתו הוא מעורר, מחזק ומצרף את הטוב, מתוך שהטוב נלחם בו, עד שהרע נהפך גם הוא לטוב.

המן הוא חלק מהנהגת ריבונו של עולם את העולם. בזכות המן זכינו לדבר גדול שלא היה לפניו: הגזרה הנוראה והמשפילה של "להשמיד להרג ולאבד את כל היהודים", נהפכה ל"ונהפוך הוא, אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם". חילול השם נהפך לקידוש השם.

זכות גנוזה להמן, ומבני בניו לימדו תורה בבני ברק (גיטין נז, ב), יש אומרים שהכוונה לרבי עקיבא.

ובכן עלינו להבין, שכמו של"ברוך מרדכי" יש תפקיד בעולם, גם ל"ארור המן" יש תפקיד בעולם:

ברוך מרדכי=ארור המן (502 בגימטריה).
שניהם שייכים לאותו חשבון אלוקי. בעולמו של הקדוש ברוך הוא פועלים כוחות רבים, מהם מכוונים את המהלך קדימה ומהם מסיגים אותו אחורה, וכולם יחד מצטרפים לחשבון ההנהגה. מהו הפירוש של "עד דלא ידע"? עד שלא ידע להבחין בין טוב לרע. שלא ידע להבחין בין "ארור המן" ל"ברוך מרדכי". אין האדם יכול לדעת אם הרע שבא עליו הוא אכן רע, ואם הטוב שבא עליו הוא אכן טוב. אין האדם יכול לדעת, במגבלותיו כאדם, את רצון ההנהגה האלוקי.

מתוך הספר: "טל חרמון מועדים" – מאת הרב שלמה חיים הכהן אבינר.