רבים שואלים את עצמם: מדוע ההתנגדות הנחרצת להפלות יזומות (שלא מתוך הכרח רפואי)? מדוע לא לאפשר לאישה לקבוע את גורל גופה ועוברה? ובכלל, מדוע להתעקש להביא לעולם ילדים לא רצויים? האם לא עדיף לסיים את חיי העובר עוד לפני שהוא יוצא לאוויר העולם?

כידוע, היהדות אוסרת באופן גורף על הפלות, להוציא מקרה אחד, בו העובר מסכן את חיי האם. או-אז מתקיים בו "דין רודף" (כלומר, הוא עלול להזיק), ואז ההפלה בהחלט מותרת לכל הדעות. אבל להוציא מקרה כזה, ההלכה אינה מתירה הפסקת הריון - לא במקרה של נערה צעירה שנכנסה להריון מחוץ לנישואין, לא במקרה של עובר שהתגלה בו מום, ובטח שלא מתוך שיקולי כלכלה, קריירה או סתם מקרי "כרגע לא מתאים לי עוד ילד". העונש על כך חמור במיוחד, מאחר ועל פי היהדות הפלה היא למעשה רצח לכל דבר. אמנם העובר עדיין נמצא ברחם אמו, יוכל להסביר כל רב, אבל זה לא אומר שהוא לא קיים, מרגיש, שומע, רואה, חושב ואפילו חולם, לפי כל המחקרים המודרניים.

"היהדות לא מתנגדת להפלות", מקדים הרב אהרן לוי, "היהדות מתנגדת לרצח. אין בתורה איסור לא תפילי, אבל יש איסור לא תרצח. וכאן צריך לדון בשאלה מאוד עניינית ומכרעת: האם העובר הוא יצור חי שהריגתו נחשבת רצח - או לא".

אז איך באמת יודעים שהעובר הוא אכן יצור חי לכל דבר?
"על פי כל קנה מידה - גם מדעי-רפואי וגם יהודי - בשלבים מוקדמים מאוד ברחם אמו, העובר נחשב לייצור חי, ואפשר כבר לקלוט את תדרי החשמל במוחו ביום ה-40 להיווצרו. יש בידינו גם נתונים שמלמדים שכבר בשבוע השישי להריון העובר מגיב למוזיקה ולגירויים חיצוניים של האם. המוח והלב שלו מתפקדים, ובתנאי מעבדה הוא מסוגל לחיות מרחם אמו כבר מהחודש השלישי להריון, כך שכל בר-דעת מבין שהקביעה שרק אדם שנולד בחודש התשיעי היא קביעה שרירותית ולא נכונה. העובר נחשב לייצור חי, ומותר להפיל אותו רק במידה והוא מסכן את חיי אמו.

"אין שום אדם בעולם, על פי כל קנה מידה מוסרי, שיכול לאפשר הריגה של אדם אחר בעבור כל עניין רגשי, כלכלי, קרייריסטי. הוויכוח בין המצדדים לבין המתנגדים צריך להתרכז בהגדרת האדם, ומי נחשב אדם. ברגע שמבינים מיהו האדם - מבינים שלמרות זכות האישה על גופה, אין לה זכות להרוג את בנה. הוויכוח צריך להתנהל סביב השאלה מתי העובר נחשב כאדם. היהדות טוענת שמרגע היווצרותו - ניתנת בו נשמה. מכאן והלאה הוא ייצור מוגן, ואסור לפגוע בו בשום אופן".

אחד האנשים ששם את נושא ההפלות בראש מעייניו הוא ד"ר אלי שוסהיים, שאף הקים את ארגון אפרת, הפועל למניעת הפלות בעיקר דרך הסברה על מהות ההליך, תוך תמיכה כלכלית ונפשית עבור נשים המתלבטות האם להפיל או לא. ד"ר שוסהיים מסביר שהם בסך הכל רוצים להעניק לאישה המתלבטת את הזכות הגדולה ביותר שלה - להחליט מתוך ידיעה ברורה של ההשלכות, ולא מתוך בורות. כאדם דתי ברור הפועל גם ממניעי אמונה, אבל הוא מעדיף להתמקד לדבריו דווקא במניעים הרפואיים.

"מניסיון של יותר מ-32 שנה ו-40,000 מקרים, שבכולם היה מצב של הריון לא רצוי, ולכל הנשים היו סיבות מוצדקות ביותר לכאורה להחליט שבנסיבות שלהן זה לא המצב או הזמן המתאים להביא ילד לעולם, לאחר שהן שמעו את הנימוקים, בעיקר הבריאותיים, של המשך הריון לעומת הפסקתו, החליטו קרוב ל-98% להמשיך את ההיריון ולהביא את הילד לעולם", אומר ד"ר שוסהיים. "כל הנשים שהחליטו להביא את הילד לעולם למרות הכל שמחות ומאושרות על כך, ורובן מוכנות לשמש היום כמתנדבות לאגודת אפרת, ולהסביר למתלבטות את הניסיון האישי שלהן בנדון, מאחר והן היו באותו מצב.

"מנגד, הסטטיסטיקה שלנו מראה שהרוב המכריע של הנשים שביצעו הפלה יזומה, מעבר לכך שחלקן נשארו עם צלקות פיזיות על כך שלא יוכלו עוד להביא ילד לעולם, מצטערות על כך שביצעו את ההפלה. מצב זה כשלעצמו יהווה צלקת נפשית שלא ניתן לסלקה לאורך כל החיים. לכן אני יכול להבטיח ואף לחתום לכל אישה ששוקלת הפלה, שאם לא תעשה זאת, היא לא תצטער - דבר שאינני יכול כרופא במשך 45 שנה לעשות בשום מצב רפואי אחר. אני ושום רופא בעולם לא מסוגלים בשום מצב להבטיח שתרופה או ניתוח מסוים יצליחו. זהו השטח היחיד שבו אני יכול להבטיח דבר מה, והדבר מבוסס לא על אמונות, אלא על עובדות מוכחות. בכל מקרה, הכי חשוב שהנשים יקבלו את כל המידע הרפואי הרלוונטי לגבי ההפלות".

לא כל הנשים מקבלות את המידע הרלוונטי מהרופאים?
"אני מצטער מאוד שהמוסדות הרפואיים, על כל דרגותיהם, נמנעים מלהבהיר את העובדות הנוגעות לנושא ההפלות היזומות. הם לא מבהירים, למשל, לאישה שהיא עלולה להישאר בלי יכולת להביא ילדים. מצד אחד אומרים זכות הציבור לדעת, אבל ההפלות הוא השטח היחידי שבו כל הגורמים מסתירים את ההשלכות הבריאותיות והנפשיות שעלולות להיגרם. אתה לא תראה, למשל, באף מקום שמפרסמים שמדי יום ביומו מתבצעות 150 הפלות, במשך שבוע כ-900, ובמשך שנה כ-50,000. על זה לא כותבים. אבל אם יפגעו בחתול או בעובר של חתול - כל העיתונות תדבר על כך. אבל על עוברי אדם - לא, כאילו זה כלום".