לעשר המכות שניחתו על מצרים היו כמה מטרות: א) להעניש את המצרים על התנהגותם כלפי עם ישראל. ב) להוכיח למצרים את קיום הבורא ואת גדולת כוחו. ג) לספק לעם ישראל עובדות שאותן יספרו לדורות הבאים וכך ילמדום על גדולת הבורא. וכמו שנאמר: "למען תספר באזני בנך ובן-בנך... וידעתם כי אני השם".

הענשת המצרים וניפוץ עמדתם הכופרת לא היו סיבה מספקת להתרחשות המכות. דווקא התועלת שהושגה לעם ישראל מהמכות, עשתה אותן מוצדקות.

חז"ל אומרים, כי העולם נברא "בשביל ישראל ובשביל התורה". בכך שהתורה מציינת את התועלת שיש לעם ישראל מהמכות היא מלמדת כי לא רק הבריאה בכללה נועדה למען ישראל. גם כל תופעה או התרחשות מסוימת, בזמן מסוים ובמקום מסוים – נוצרת רק אם היא מועילה בצורה כזו או אחרת לעם ישראל.

עיקרון דומה אנו מוצאים בהפטרת השבוע – בנבואת יחזקאל על חורבן שימיט הקדוש-ברוך-הוא על מצרים. הקדוש-ברוך-הוא אמר ליחזקאל כי הדבר יביא לכך ש"וידעו כל יושבי מצרים כי אני השם", ומוסיף ומדגיש כי גם "ולך אתן פתחון-פה בתוכם". כלומר, תצמח מהדבר תועלת לעם ישראל בכך שתתעצם אמונתם של אלו שעד אז פקפקו בכוחו הנבואי של יחזקאל.

(ראוי לציין כי הסבר זה פרסם הרבי מליובאוויטש מלך המשיח בסמוך להבטחתו הנבואית על הנפלאות שיתחוללו לעם ישראל במלחמת המפרץ הראשונה. בכך נרמזנו כי למעשה כל התחוללות אותה מלחמה כוללת נועדה כדי לחזק ולהעצים את אמונתנו בכוחו הנבואי של הרבי. אותו כוח נבואי שהשמיע לנו כי הגאולה האמיתית והשלמה עומדת להתרחש תכף ומיד ממש!)