בס"ד

שובבי"ם ר"ת שמות הפרשות: שמות וארא בא בשלח 
יתרו משפטים, ובשנה מעוברת גם ת"ת - תרומה תצוה, 
ויש מוסיפים בשנה מעוברת אף כו"ף )כי־תשא, ויקהל, 
פקודי(, מלשון כפיפת קומה )י"א רק ויקהל פקודי, וי"א 
שבכי־תשא אין מתענים לפי שמשמיעים בה על נתינת 
השקלים ]בזמננו צדקה לעניים תחת השקלים[ והצדקה 
היא תחת תענית(.
בכינוי שובבי"ם נרמז הפסוק פסוק בירמיה: "שובו 
בנים שובבים, ארפה )כצ"ל; שהוא גם מלשון רפיון( 
משובותיכם..." )רמז נאה בשם צדיקים: "שובו בנים 
שובבים" בזמן מיוחד זה "חוץ מאח"ר" ר"ת אלול חנוכה 
ראש־השנה(.
בשם האריז"ל מובא שימים אלה, המסוגלים לתקן פגמי 
הנפש במדת 'יסוד' )יוסף(, מתחילים בפר' שמות, לפי 
שקוראים בה מעניין שעבוד מצרים, שעל־ידו נתקן פגם 
אדה"ר )ראה עירובין חי:(, ומסיימים בפר' משפטים 
שקוראים בה פרשת: "כי תקנה עבד עברי...".
"ימי השובבי"ם כמוהם כעשי"ת, בהם מקובלת התפילה 
ביותר... לתקן המידות, לקדש החושים ולהישמר 
מעצבות, כעס וגאווה" )ספר תולדות אהרן, שמות(.
"גם הצדיק הנקי מכל שמץ, סיג ופגם, קדוש וטהור, חייב 
להתענות מצד אחריות התלמידים לטהרם בתשובתו, 
שלא יגרמו לו אח"כ צער עלבון ואי־מנוחה" )מאורן של 
ישראל )אלכסנדר(, בשם בעל תפארת שמואל(.
חסידי ברסלב נוהגים בשבועות אלה שלא לאכול 
)כללית( מאכלים מהחי, ביום ה' בשבוע מדי שבוע, ויש 
נוהגים בימי ב' וה' )וכן נהג הרה"ק ר' יהודה הורביץ 
מדז'יקוב־ירושלם שלא לאכול בהם בשר, מלבד מנהגו כן 
בימי ד' בשבוע, וכמו שכתב השלה"ק(. ויש נוהגים שאין 
אוכלים דבר מהחי אלא בסעודת מצוה. זקני החסידים 
של סטולין־קרלין מתענים חצי יום בימי ב' וה'.
ורמז הכתוב: "לא יאכלו בני ישראל" ]בימים[ "את" ]ר"ת 
תשעה באב, וכן תענית אסתר[ "גיד" ]גדליהו צום, י' 
טבת; וכן גי"ד גימ' י"ז בתמוז[ "הנש"ה" ]גימ' שובבי"ם[