כידוע  ההלכה היא שנר חנוכה מצוותו  עד שתכלה רגל מן השוק, ונראה לומר שאין זמן קבוע לכך, אלא כל מקום לפי ענינו.

בישוב קטן כבר ב 8 בערב כלתה רגל מן השוק, במיוחד אם בני הישוב הם בעלי רפתות שצריכים לקום בשעה 4 בבוקר לחליבת הפרות.

בעיר גדולה רק  ב 11-12  בערב הגיעו לגדר של כלתה רגל מן השוק.

בבית חולים -כל הלילה עד עלות השחר ניתן להדליק נרות היות שכל הלילה נכנסים ויוצאים חולים או מבקרים.

נר שבת אין מצב שידליקו אותו  בחושך, נר חנוכה-לא מיבעי לנוהגים להדליק בצאת הכוכבים שמדליקים בחושך, אלא אף לנוהגים להדליק בשקיעת החמה-לכל הפחות במוצאי שבת מדליקים בחושך.

ונראה לומר- נר שבת הוא כנגד השלמות  של הבית,  נר חנוכה הוא שהבית מפיץ  אור גם כלפי חוץ, לכן נר שבת קודם לנר חנוכה כי "הכול מתחיל מהבית".

לעיתים בביתו של אדם יש שלמות, והוא אינו זקוק לנר שיאיר את דרכו, לכן הדלקת נר שבת נעשית מבעוד יום לרמז ש "שרגא בטיהרא מאי אהני".

לעומת זאת-לעולם אין מצב שהאדם השלים לתקן את החוץ, את רשות הרבים, לכן הדלקת נרות חנוכה נעשית בחשיכה, לרמז שתמיד יש צורך לתקן את רשות הרבים.

גם מבחינה פרקטית  חג החנוכה הוא החג המתאים ביותר להפצת תורה, ל "ביקורי בית"  עם חנוכיות דמי חנוכה וסופגניות-כי זהו החג הארוך ביותר, ואין בו איסור עשיית מלאכה כך שניתן ללכת להפיץ יהדות גם בנסיעות ארוכות מחוץ לבית, ומעניין שהתאריך החשוב לחב"ד-י"ט כסלו-חל בסמיכות לחג החנוכה, חג המתאים לחסידות זו שדוגלת בהפצת יהדות.