נשמה יתרה של יהודים פשוטים !
נכתב על ידי DL2000, 30/9/2013
בס"ד
נשמה יתירה של יהודים פשוטים
תלמידי הבעל שם טוב הקדוש זיע"א כבר היו רגילים לפעולות
שונות מצד רבם , שלא תמיד היתה כוונתן נהירה להם מיד
בראשיתן , לכן כשהביע הבעל שם טוב את משאלתו לשבות את
השבת הקרובה ביישוב פלוני , לא היה בכך כדי להפתיעם, איש
מהם לא שאל למטרת הנסיעה ומעולם לא העזו להתערב במעשי
רבם, אלא אם כן החליט הוא בעצמו להביאם בסוד הדברים, בעל
האכסניה שבה בחרו להתארח קיבלם בשמחה ובכבוד רב, הוא
שירת אותם במסירות ודאג לכל צורכיהם ביד נדיבה, את
התפילות קיימו בבית הכנסת המקומי ביחד עם היהודים
הפשוטים , בעוד הבעל שם טוב ותלמידיו מתפללים בהתלהבות
ובחום כדרכם , התפילה נערכה בבית הכנסת במהירות ובלא כל
אווירת התעלות הראויה ליום השבת , חיש מהר נסתיימה התפילה
ואנשי המקום מיהרו לבתיהם , כך אירע בתפילת ליל שבת וכך גם
בתפילת היום , הצדיק ותלמידיו התפללו עוד שעה ארוכה , ורק
לאחר מכן פנו לסעודת שבת באכסניה , התלמידים היו מאוכזבים
מסגנון התפילה חסר החיות שמצאו בבית הכנסת , ועדיין ניסו
לתהות על פשר בחירת רבם לעשות את השבת דווקא במקום
הזה , אולם הבעל שם טוב דווקא הוא היה נתון במצב רוח מרומם ,
וכשמישהו מן התלמידים הזכיר בנימה ביקורתית את התפילה
היסהו הצדיק ", אין אנו מסוגלים להעריך כלל נשמת יהודי אין
לנו כל מושג בערכה של נשמת יהודי פשוט " אמר בפנים נוהרות,
" שוו בנפשכם נשמה שהיא חלק אלוקה ממעל ממש ."
חבורת האורחים הנעלה בילתה עוד שעה ארוכה סביב שולחן
השבת מתוך דברי תורה וענייני עבודת השם מרניני נפש, לעת
תפילת המנחה שבו אל בית הכנסת , עתה עוד יותר מאשר בערב
ובבוקר , היו עיני התלמידים פקוחות לרווחה , בניסיון לזהות ביטוי
גלוי כלשהו לדברי השבח והזכות שהרעיף רבם על ראשי
היהודים הפשוטים , אך ככל שהרבו לחקור במבטיהם את באי בית
הכנסת , כן נכזבה תוחלתם למצוא ביניהם איש נעלה המסתתר
מאחורי מסווה של אדם פשוט , הפשטות הייתה אמיתית , הגינונים ,
השפה , המנהגים ואופן התפילה , לאחר המנחה שבו לאכסניה
לסעודה שלישית .
תחושה פנימית אמרה לתלמידים כי גם רבם עצמו שותף בדרך
זו או אחרת לחיפושים אחר הסיבה שהביאתו למקום , בעצמם
שמעו לא אחת מפיו כי לעתים הקדוש ברוך הוא מזמן יהודי
למקום מסוים מבלי שהוא עצמו ידע את הסיבה לכך , במקרה
הזשכ חובה על האדם להתאמץ במיוחד כדי לגלות את הסיבה ,
ולבצע את תכליתה , הם הבחינו כי גם רבם טרוד במחשבות וכי
עיניו משוטטות כל העת סביב , כאילו חיפש דבר מה
השמש עמדה לשקוע בעוד שעה קלה, ועיניו הטהורות של
הבעל שם טוב נישאו אל הרקיע המאדים שנשקף מבעד לחלונות
האכסניה, ופתאום שקע בריכוז פנימי עצום כאילו התנתק לגמרי
מכל הסובב אותו , שעה ארוכה נותר הבעל שם טוב נטוע למקומו ,
משל האזין לקולות סמויים שרק אוזניו מסוגלות לקלטם. לפתע
התנער מתוך עצמו כל כולו היה אחוז התפעלות " אה איזו קורת
רוח איזה תענוג עילאי יש עכשיו בשמי רום" אמר " עונג שעולה
ומגיע מיישוב ,זה אך את מקורו המדויק טרם גיליתי ," הבעל שם
טוב מיהר לסיים את הסעודה השלישית ובירך על המזון עם
תלמידיו , ויחדיו שבו אל בית הכנסת , כוכבים ראשונים כבר נראו
בשמים , אך להפתעת הפמליה , בית הכנסת נמצא ריק לגמרי
מאדם " , מה זאת" תמהו " מדוע מתמהמהים האנשים לתפילת
ערבית ," הדבר התמיהם במיוחד שהרי מצורת כל יתר התפילות
ניתן היה לשער כי גם תפילה זו תיערך במהירות רבה מיד עם
צאת הכוכבים , אולם החבורה שנכנסה פנימה נאלצה להמתין
שעה ארוכה עד לעת התפילה , ואז זמן ניכר לאחר צאת השבת
הופיעו מתפללי בית הכנסת בצוותא , ותכף ומיד נעמדו להתפלל ,
ואכן גם תפילה זו לא הייתה שונה מקודמותיה, בחפזונה
ובסתמיותה .
מיד לאחר תפילת מעריב ניגש בעל האכסניה והתנצל לפני
הבעל שם טוב והתלמידים על שנעדר מן האכסניה בסעודה
השלישית , ועל כן לא יכול היה לשרתם " , מנהג קבוע לנו ביישוב
זה שנים רבות לסעוד את הסעודה השלישית בצוותא ," אמר ,
למשמע הדברים הללו נדרך הבעל שם טוב " סעודה משותפת זו
מה טעמה?" שאל , בעל האכסניה נבוך קמעה " : האמת אף אני
עצמי אינני בקי בפרטים , אך אולי אדם זה שהנהיג את המנהג
ביישוב יוכל לספר לכבודו , " אמר בעל האכסניה, והצביע על אחד
המתפללים. חיש קראו הבעל שם טוב והחל לחקרו בעניין , היהודי
התבלבל לנוכח ההתעניינות שעורר בלא כל כוונה אצל חבורת
האורחים הנכבדה .
"מקווה אני שלא תלעגו לי למשמע דבריי" פתח ואמר כמהסס:
"ובכן לפני שנים אחדות התארח ביישובנו דרשן פה מפיק
מרגליות, בשבת אחר הצהריים לאחר תפילת המנחה עלה על
הבימה והרצה את דרשתו שעה ארוכה .
אינני זוכר את כל דבריו וגם בשעה שנאמרו לא הבנתים
על בוריים , אולם דבר אחד שאמר נקלט אצלי היטב , הוא
דיבר על הנשמה היתרה השורה בגופו של כל יהודי ויהודי
ביום השבת " , אין בפי מילים לתאר את ההתרגשות שמילאה
אותי לנוכח הידיעה המרעישה בדבר אותה נשמה נוספת
המגיעה אלינו בשבת , אחר כך הסביר עוד כי מיד עם צאת
השבת עוזבת הנשמה היתרה את גופנו ושבה למרומים .
"באותה שעה צפה ועלתה לנגד עיניי דמות אבי נוחו עדן ,
אף הוא כפרי פשוט כמותי היה , נזכרתי כיצד כל שנותיו
האחרונות עלי אדמות העסיקה אותו משאלה אחת ויחידה ,
שבבוא הזמן להסתלקות נשמתו מן העולם , יתרחש הדבר
בנוכחות מנין של עשרה יהודים , והוא אכן זכה להתגשמות
משאלתו ובעת שעלתה נשמתו למרומים עמדו סביב מיטתו
עשרה יהודים ," המספר היה נרגש מאוד ובתארו את רגעי
הפטירה של אביו עמדו שתי דמעות גדולות בזוויות עיניו ,
הוא המשיך " באותה שעה אמרתי בלבי אם כל כך חשוב
היה הדבר לאבי שקיבל זאת מאבותיו ואבות אבותיו , מדוע
אפוא ייגרע חלקה של הנשמה היתרה העוזבת את גופנו
בכל שבוע , מדוע לא נדאג גם אנחנו לכך שרגע יציאתה מן
הגוף יתרחש במעמד עשרה יהודים לפחות .
" ומאז הנהגתי בקהילתנו מנהג , בכל שבת קודש מסבים
כל בני היישוב בצוותא לסעודה שלישית הנערכת בביתי ,
אנחנו אוכלים ו שותים ו מענגים את מה שנותר מן השבת ,
ובין לבין קורא אחד מאתנו פרק תהלים , האחר משמיע
אמרה נאה , וכן הלאה , כך אנחנו יושבים ומאריכים בסעודה
עד שכבר ברור לנו בוודאות כי השבת יצאה ועמה גם
הנשמה היתרה ".
היהודי הפשוט סיים את סיפורו המיוחד ופנה לביתו
בברכת שבוע טוב לאורחים " , כעת יודע אני מה הביאני
לכאן" אמר הבעל שם טוב הקדוש " , נמשכתי אל מקור
התמימות והקדושה האצור במנהגם הנעלה של יהודים
פשוטים ונפלאים אלה ." מספרים כי החל מן השבת ההיא ,
החל הבעל שם טוב לערוך את הסעודה השלישית בבית
המדרש ביחד עם החסידים כולם, מנהג שהוריש לתלמידיו
בכל הדורות הבאים עד עצם היום הזה .
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)