בס"ד      כח' באלול

מחג לשבת

אל כל בני ובנות ישראל

בכל מקום שהם

ה' עליהם יחיו

השנה חלים ימי ראש השנה בחמישי ושישי בשבוע (ערב שבת), ימים המוליכים מיד ישר אל יום שבת- קודש.

דבר זה מדגיש כי ההכתרה וקבלת עול מצוות שבני ישראל "עושים" ומכריזים עליהם בקול רם ובתקיעת שופר וכו', ומקבלים עליהם לקיים וליישם בפועל בכל יום של השנה החדשה, צריכות להיות באופן שיקיף את כל העניינים לפרטיהם של ההתנהגות היום יומית, ולהפוך את כולם, כולל גם ענייני הרשות לקדושה ומצווה.

כל הפעילויות (מעשה, דיבור ומחשבה) של חיי היום- יום, כולל אכילה, שתיה, שינה וכו', צריכים אצל יהודי להתעלות לקדושה ומצוה. על ידי זה שהם נעשים "לשם שמיים" ובכל דרכיך דעהו".

ההתבוננות בזכות הגדולה של "לשמש את קוני", באופן האמור, מביאה לרגש עמוק של שמחה ותענוג פנימי, בדוגמת "עונג שבת".

וכל ההחלטות הטובות יוסיפו עוד יותר בברכותיו של הקב"ה בכלל וברכת בראש השנה בפרט: שיקבל ה' בחסד וברחמים, את ההכתרה, התפילות ותקיעות השופר של כל ישראל, ויתן לכל אחד ואחת כתיבה וחתימה טובה, לשנה טובה בגשמיות וברוחניות גם יחד,

ובמיוחד הברכה שאליה "קיווינו כל היום" (כל יום וכל היום כולו) – הגאולה האמיתית והשלימה על יד משיח צדקנו.

בכבוד ובברכת כתיבה וחתימה טובה ולהלצלחה

מנחם שניאורסאהן

מעובד מתוך מכתב ברכה לכל ישראל שפרסם הרבי מלך המשיח בשנת תשמ"ג (1983).