בס"ד  כד' מנחם אב

מזון רוחני  וכשר....

בפרשתנו ("ראה"), דנה התורה בבהמות הטהורות ("אשר תאכלו") ובבהמות הטמאות ("אשר לא תאכלו"), ומציינת את שני סימניה של בהמה טהורה: מעלת גרה ומפרסת פרסה[a1] .

מהותה של האכילה היא, שהאדם נוטל דברים השייכים לסוגים דומם, צומח וחי, מכניסם לקרבו והם נעשים דם ובשר כבשרו – חלק מגוף האדם- ובכך הם זוכים לעלות ולהתכלל בדרגה הגבוהה מהם.

צרכיו הגשמיים של האדם: אכילה, שתייה,שינה וכו', אינם שונים במהותם מאלה של בעלי החיים.

יחד עם זאת, תכליתם של הפעילויות הגופניות של האדם צריכות לשרת את האדם שבו, וביתר דיוק: את הצד האלוקי שבו. התורה מורה לנו לבדוק את פעולותינו האם הן כשרות (טהורות) ויכולות לעלות לקדושה או שמה הן טמאות. לצורך כך ניתנו לנו שני סימני הכשרות:

"מפרסת פרסה"- הפרסה מתפצלת לשני כיוונים, לימין ולשמאל. משמעות הדבר, שפעילותו של האדם אסור לה להיות חד- כיוונית. אדם הפועל בכיוון אחד בלבד, הכיוון הטבעי שלו – עלול לטעות, והוא נעשה משועבד לטבעו. עליו לוודא שיש בו היכולת לשפוט כל מצב לגופו, ולהיות מסוגל לפעול גם בניגוד לטבעו.

"מעלה גרה" -  העלאת גרה פירושה לעיסה חוזרת. כך גם צריכה להיות גישתו של יהודי לענייני העולם -  אל לו להסתפק בבדיקה ראשונית ושטחית, אלא לבדוק שוב, האם אכן מעשיו ופעולותיו מכוונים לתכלית הרצויה – לעבודת ה'.

שיהיו לנו יום כשר ושמח!

(מעובד מתוך "שולחן שבת", שיחות מעובדות, הרבי מליובאוויטש)

 [a1]דברים יד,ד,ו,ז