סיבת השנאה הקב"ה אמר "נקום את נקמת בני ישראל מאת המדיינים", ומשה אמר "נקמת ה' במדיין". אלא אמר משה: ריבון העולם, אם היינו ערלים או עובדי עבודה זרה או כופרים במצוות, לא היו שונאים אותנו ולא רודפים אחרינו, אלא בשביל תורה שנתת לנו שונאים אותנו; לכך הנקמה שלך. (מדרש תנחומא)
כבוד של מי "לתת נקמת ה' במדיין" (במדבר לא,ג). ואילו בפסוק הקודם נאמר "נקמת בני ישראל". הקב"ה מדקדק בכבודן של ישראל יותר מבכבודו, ולכן אמר שהמלחמה היא "נקמת בני ישראל", ואילו משה מדקדק יותר בכבודו של מקום, ומבחינתו אין כאן אלא "נקמת ה'". (לקוטי לוי יצחק)
ביטול המדון "נקום נקמת בני ישראל מאת המדיינים" (במדבר לא,ב). מה הקשר בין מלחמת מדיין למשה רבנו? – 'מדיין' הוא מלשון מדון ומריבה, פירוד לבבות ושנאת חינם, שאחד שונא את השני לא מפני שפגע בו, אלא מפני שיֵשותו אינה סובלת את מציאותו של השני. רק משה, שהיה סמל הביטול והענווה, היה מסוגל לבטל את היֵשות והגאווה של קליפת מדיין. (ספר המאמרים תרנ"ט)
בכוח האחדות "לכל מטות ישראל תשלחו לצבא" (במדבר לא,ד). מפרש רש"י: "לרבות שבט לוי". מדיין, מלשון מדון ומריבה, מורה על מחלוקת ופירוד לבבות. לכן במלחמה זו השתתף גם שבט לוי, שעניינו התחברות ואחדות, לוי מלשון "הפעם יילווה אישי אלי". (לקוטי שיחות)
חיבתם של ישראל "לתת נקמת ה' במדין" (במדבר לא,ג), "שהעומד כנגד ישראל כאילו עומד כנגד הקב"ה" (רש"י). בוא וראה כמה גדולה חיבתם של ישראל לפני המקום, שהרי מדובר בנקמתם של מי שמתו בעוון בנות מדיין ובעוון עבודה זרה, ועל יהודים אלה אומרת התורה שהעומד נגדם כעומד נגד הקב"ה. (הרבי מליובאוויטש)
בור ששתית ממנו "החלצו מאיתכם אנשים לצבא" (במדבר לא,ג). הקב"ה אמר למשה "נקום", אתה בעצמך, והוא משלח את האחרים? אלא מפני שנתגדל בארץ מדיין אמר: אינו בדין שאני מצר למי שעשה לי טובה. המשל אומר: "בור ששתית ממנו, אל תזרוק בו אבן". (במדבר רבה)
להיחלץ מה'אני' "החלצו מאיתכם" – חלצו את עצמכם מן ה'אני' שבכם, ורק אז תהיו "אנשים לצבא", אנשים שאפשר לצאת איתם למלחמה. (רבי מנחם-מענדל מקוצק)
בשעת מלחמה "ויקצוף משה על פקודי החיל" (במדבר לא,יד). בשעת מלחמה אפילו אדם נוח לבריות ועניו כמשה נעשֶה קפדן וקוצף. בעיתות מלחמה אין מקום לרגשנות. (דורש טוב) |
