עדויות אחדות מתוך גל של עדויות מרגשות על ישועות מופלאות, שחוו התורמים למגבית פדיון שבויים של יד לאחים. העדויות נרשמו מפי התורמים שחוו את הישועות על בשרם והסכימו שסיפורם יפורסם לטובת מצוות פדיון שבויים

בת כנגד הניצולות

12 שנה חיכינו לילדים. הלכנו לרבנים, הרבינו בתפילה וציפינו לישועה. יום אחד שמענו את הפרסום של יד לאחים ואת קריאת הרבנים הקוראים להירתם לפעילות ההצלה. אמרנו בלבנו שאולי אם נעזור לאחרים, נזכה גם אנו לישועה. באופן ניסי לחלוטין, הבלתי יאומן אכן אירע. תקופה קצרה לאחר התרומה, נושענו. אנחנו עזרנו לבנות להיחלץ וכך זכינו גם אנו שנולדה לנו, בחסדי שמים, בת בריאה ושלמה.

חסד באותה שעה

יום אחד חזרה בתנו מהגן והתלוננה על כאבי בטן ולאחר מכן גם הקיאה. הלכנו איתה לרופא הוא בדק ואמר שזה כנראה קלקול קיבה אך הילדה המשיכה לבכות כל הזמן. בבוקר הגענו שוב לרופא שקבע כי זה נראה רציני ושלח אותנו למיון. לאחר בדיקות מקיפות, התברר שיש לה גידול וחייבים לנתחה בדחיפות. ימים אחדים קודם לכן, התקשר לביתנו נציג של יד לאחים וביקש שנחתום על הוראת קבע. הקדוש ברוך הוא ידע שנהיה בצרה והכין לנו רפואה מראש. הוא הכין לנו זכות שתעמוד לנו. בדיוק בשעה תשע בערב, בא השליח של יד לאחים ואנו חתמנו על הוראת קבע. למחרת, בדיוק בשעה תשע בערב, הבת שלנו יצאה מחדר ניתוח וברוך ה' הניתוח עבר בהצלחה. מאוחר יותר התברר שזה היה גידול שפיר ולא חלילה ממאיר וכיום לא נותר ממנו זכר. ידוע שכשאדם עושה חסד ביום מסוים בשעה מסוימת, החסד והמצווה מחזירים לו באותה שעה. כך בדיוק אירע לנו, בחסדי ה' המופלאים.

בבת אחת נעלמו הבעיות

זה נשמע כמו בסיפורים אך אצלנו זה קרה במציאות. לפני שבעה חודשים נולד בננו והתברר כי הוא אלרגי לכל המאכלים. הוא היה מתמלא פריחה מכל מאכל שאכל ולא ידענו מה לתת לו. ניסינו דרכי טיפול שונות אך הבעיה לא נפתרה. כשהיה בן חצי שנה, נחתו עלינו פתאום שני דברים נוספים. בתנו נפלה נפילה קלה מאוד ופתאום החלה לצלוע. במשך שבועיים היא משכה את הרגל והייתה מתעוררת בלילות ובוכה מכאבים. הרופא לא ידע להסביר את פשר הדבר. תוך כדי כך, קיבלה רעייתי חום גבוה של 40 מעלות ובמשך יותר משבוע, החום נמשך, כשהרופא לא מוצא לכך כל סיבה הנראית לעין. כאילו לא די בכל אלו, היו לנו באותה תקופה בעיות פרנסה. יום אחד החלטנו לתרום לצדקה. תרמנו ליד לאחים וממש כמו בסיפורים, תוך ימים אחדים, זכינו לישועה בכל התחומים. בעיית הפרנסה נפתרה, החום של זוגתי ירד ונעלם, הבת הפסיקה לצלוע ולתינוק נעלמו כל הפריחות. אין לנו שום הסבר הגיוני לכך שכל הדברים הללו נפתרו. הסיבה היחידה הנראית לעין היא התרומה לפדיון שבויים של יד לאחים.

ציור חדש ומרגש

בתנו בת הארבע התקשתה מאוד במוטוריקה עדינה ולא הדביקה את הקצב בגן. מידי כמה ימים הייתה הגננת מתקשרת אלינו ואומרת שהילדה במצב מאוד לא נוח בגן. כשהילדים יושבים ומציירים, היא לא מצליחה להוציא תחת ידה ציורים רגילים. לא ידענו מה לעשות, כאב לנו מאוד והחלטנו לתרום עבורה. ביום שישי סיכמנו שנתרום הוראת קבע לפדיון שבויים ליד לאחים ובמוצאי שבת, הפלא ופלא! הילדה ישבה וציירה את כל מה שלא הצליחה קודם. למחרת התקשרה אלינו הגננת הביתה ואמרה שהיא לא מאמינה למראה עיניה. הילדה יושבת ומציירת כמו כולם. הגננת הנרגשת אמרה שהיא רוצה לדעת איך זה קרה...
 

אשתי עבדה בעירייה משך תקופה מסוימת. ביום בהיר קיבלה מכתב פיטורין ומצאה את עצמה מצטרפת למעגל האבטלה. היא ניסתה לברר את סיבת הפיטורין ולא קיבלה תשובות ברורות. בלית ברירה יצאה לחפש עבודה. היא שלחה קורות חיים ולא חזרו אליה. בפעמים הבודדות שבהן נקראה לראיון, לא התקבלה. כך נמשך מצבה במשך ארבעה חודשים.
המצב עלול היה להימשך כך אבל יום אחד החלטנו שנתרום הוראת קבע ליד לאחים כשאנו מבקשים מה' שניוושע בזכות זאת.
בעוד אשתי משוחחת עם המזכירה של יד לאחים – היא מבחינה שיש בקו שיחה ממתינה. להפתעתה העצומה, על הקו הייתה הפקידה מהעירייה שהתקשרה לומר שהיא מוזמנת לחזור לעבודה. סיבת הפיטורין כמו סיבת החזרה לעבודה נותרו עד עתה בגדר חידה. דבר אחד ברור: כיום היא מבוססת לחלוטין במקום העבודה שלה ואין לנו כל ספק שזה אך ורק בזכות התרומה שלנו לפדיון שבויים.

יהודה הוא אברך כולל תושב מודיעין עילית שבנוסף ללימוד בכולל הוא מתנדב בארגון תורני בשעותיו הפנויות. מפעם לפעם מעניק לו הארגון מלגה, ללא סכום או מועד קבוע. כמו אברכים רבים שמסיימים אך בקושי את החודש, ביום שבו המלגה מתקבלת היא אוזלת.
לפני כמה חודשים קרא יהודה את הפרסום של יד לאחים על מצוות פדיון שבויים. הדברים המרגשים שהופיעו בעלון נגעו ללבו של יהודה והדבר לא נתן לו מנוח. חרף מצבו הכלכלי הקשה, גמר יהודה אומר בלבו שלא לעמוד מנגד לנוכח פעילות ההצלה המרגשת של הוצאת יקר מזולל והצלת נפשות של ממש. אומר ועושה, התקשר יהודה למוקד התרומות של יד לאחים והודיע על נכונותו לתרום סך 380 ש"ח כשהוא פורש אותו לכמה חודשים, בשל הקושי הכרוך בכך.
יומיים לאחר התרומה, קיבל יהודה את המלגה מהארגון התורני שבשירותו הוא מתנדב. כשפתח יהודה את המעטפה, נדהם לגלות כי סך המלגה היא 380 ש"ח, סכום הזהה לחלוטין לסכום שאותו תרם יומיים קודם לכן ליד לאחים.
לשמחתו, הפעם נותר הכסף בביתו כיתרת זכות, מבלי שיהיה זקוק לו כלל להוצאות השוטפות, בניגוד מוחלט למלגות הקודמות ש'נבלעו' זמן קצר לאחר קבלתן.

אחרי שנה של אבטלה

שלוש וחצי שנים אשתי הייתה מוכרת בחנות ובשל תנאים מסוימים שנוצרו עם הזמן נאלצה לעזוב את מקום העבודה. במשך חצי שנה היא קיבלה 'דמי אבטלה' וחצי שנה חיפשה עבודה כשהמצב הכלכלי בבית הולך ונעשה קשה.
היא התקבלה במקום עבודה מסוים וכעבור חודש פוטרה בעקבות קיצוצים. במקום נוסף היא עבדה עשרה ימים במסגרת מילוי מקום. כך שאיכשהו עברנו את החגים.
ביום מן הימים, היא ראתה בעיתון את המודעה של יד לאחים וקיבלנו על עצמנו שאם אשתי תמצא עבודה נתרום לפדיון שבויים. החלטתנו הייתה איתנה למרות שבבנק היה לנו רק מינוס ולא הייתה לנו אפשרות לתרום.
ביום שישי קיבלנו זאת על עצמנו וביום ראשון התקשרו אל אשתי הביתה משני מקומות. עלי לציין כי מעולם לא התקשרו אליה הביתה להציע לה עבודה. תמיד הייתה זו היא שפונה ולרוב נענית בשלילה. והנה בן יום התהפכו היוצרות וכבר הגענו למצב שבו היה עלינו לבחור אחת משתי הצעות העבודה.
ב"ה העבודה עונה על כל הדרישות וכבר חצי שנה היא בעבודה ומאוד מרוצה. ואנו כמובן לא שכחנו את הבטחתנו ותרמנו הוראת קבע ליד לאחים.

עדויות אחדות מתוך גל של עדויות מרגשות על ישועות מופלאות, שחוו התורמים למגבית פדיון שבויים של יד לאחים. העדויות נרשמו מפי התורמים שחוו את הישועות על בשרם והסכימו שסיפורם יפורסם לטובת מצוות פדיון שבויים

בת כנגד הניצולות

12 שנה חיכינו לילדים. הלכנו לרבנים, הרבינו בתפילה וציפינו לישועה. יום אחד שמענו את הפרסום של יד לאחים ואת קריאת הרבנים הקוראים להירתם לפעילות ההצלה. אמרנו בלבנו שאולי אם נעזור לאחרים, נזכה גם אנו לישועה. באופן ניסי לחלוטין, הבלתי יאומן אכן אירע. תקופה קצרה לאחר התרומה, נושענו. אנחנו עזרנו לבנות להיחלץ וכך זכינו גם אנו שנולדה לנו, בחסדי שמים, בת בריאה ושלמה.

חסד באותה שעה

יום אחד חזרה בתנו מהגן והתלוננה על כאבי בטן ולאחר מכן גם הקיאה. הלכנו איתה לרופא הוא בדק ואמר שזה כנראה קלקול קיבה אך הילדה המשיכה לבכות כל הזמן. בבוקר הגענו שוב לרופא שקבע כי זה נראה רציני ושלח אותנו למיון. לאחר בדיקות מקיפות, התברר שיש לה גידול וחייבים לנתחה בדחיפות. ימים אחדים קודם לכן, התקשר לביתנו נציג של יד לאחים וביקש שנחתום על הוראת קבע. הקדוש ברוך הוא ידע שנהיה בצרה והכין לנו רפואה מראש. הוא הכין לנו זכות שתעמוד לנו. בדיוק בשעה תשע בערב, בא השליח של יד לאחים ואנו חתמנו על הוראת קבע. למחרת, בדיוק בשעה תשע בערב, הבת שלנו יצאה מחדר ניתוח וברוך ה' הניתוח עבר בהצלחה. מאוחר יותר התברר שזה היה גידול שפיר ולא חלילה ממאיר וכיום לא נותר ממנו זכר. ידוע שכשאדם עושה חסד ביום מסוים בשעה מסוימת, החסד והמצווה מחזירים לו באותה שעה. כך בדיוק אירע לנו, בחסדי ה' המופלאים.

בבת אחת נעלמו הבעיות

זה נשמע כמו בסיפורים אך אצלנו זה קרה במציאות. לפני שבעה חודשים נולד בננו והתברר כי הוא אלרגי לכל המאכלים. הוא היה מתמלא פריחה מכל מאכל שאכל ולא ידענו מה לתת לו. ניסינו דרכי טיפול שונות אך הבעיה לא נפתרה. כשהיה בן חצי שנה, נחתו עלינו פתאום שני דברים נוספים. בתנו נפלה נפילה קלה מאוד ופתאום החלה לצלוע. במשך שבועיים היא משכה את הרגל והייתה מתעוררת בלילות ובוכה מכאבים. הרופא לא ידע להסביר את פשר הדבר. תוך כדי כך, קיבלה רעייתי חום גבוה של 40 מעלות ובמשך יותר משבוע, החום נמשך, כשהרופא לא מוצא לכך כל סיבה הנראית לעין. כאילו לא די בכל אלו, היו לנו באותה תקופה בעיות פרנסה. יום אחד החלטנו לתרום לצדקה. תרמנו ליד לאחים וממש כמו בסיפורים, תוך ימים אחדים, זכינו לישועה בכל התחומים. בעיית הפרנסה נפתרה, החום של זוגתי ירד ונעלם, הבת הפסיקה לצלוע ולתינוק נעלמו כל הפריחות. אין לנו שום הסבר הגיוני לכך שכל הדברים הללו נפתרו. הסיבה היחידה הנראית לעין היא התרומה לפדיון שבויים של יד לאחים.

ציור חדש ומרגש

בתנו בת הארבע התקשתה מאוד במוטוריקה עדינה ולא הדביקה את הקצב בגן. מידי כמה ימים הייתה הגננת מתקשרת אלינו ואומרת שהילדה במצב מאוד לא נוח בגן. כשהילדים יושבים ומציירים, היא לא מצליחה להוציא תחת ידה ציורים רגילים. לא ידענו מה לעשות, כאב לנו מאוד והחלטנו לתרום עבורה. ביום שישי סיכמנו שנתרום הוראת קבע לפדיון שבויים ליד לאחים ובמוצאי שבת, הפלא ופלא! הילדה ישבה וציירה את כל מה שלא הצליחה קודם. למחרת התקשרה אלינו הגננת הביתה ואמרה שהיא לא מאמינה למראה עיניה. הילדה יושבת ומציירת כמו כולם. הגננת הנרגשת אמרה שהיא רוצה לדעת איך זה קרה...
 

אשתי עבדה בעירייה משך תקופה מסוימת. ביום בהיר קיבלה מכתב פיטורין ומצאה את עצמה מצטרפת למעגל האבטלה. היא ניסתה לברר את סיבת הפיטורין ולא קיבלה תשובות ברורות. בלית ברירה יצאה לחפש עבודה. היא שלחה קורות חיים ולא חזרו אליה. בפעמים הבודדות שבהן נקראה לראיון, לא התקבלה. כך נמשך מצבה במשך ארבעה חודשים.
המצב עלול היה להימשך כך אבל יום אחד החלטנו שנתרום הוראת קבע ליד לאחים כשאנו מבקשים מה' שניוושע בזכות זאת.
בעוד אשתי משוחחת עם המזכירה של יד לאחים – היא מבחינה שיש בקו שיחה ממתינה. להפתעתה העצומה, על הקו הייתה הפקידה מהעירייה שהתקשרה לומר שהיא מוזמנת לחזור לעבודה. סיבת הפיטורין כמו סיבת החזרה לעבודה נותרו עד עתה בגדר חידה. דבר אחד ברור: כיום היא מבוססת לחלוטין במקום העבודה שלה ואין לנו כל ספק שזה אך ורק בזכות התרומה שלנו לפדיון שבויים.

יהודה הוא אברך כולל תושב מודיעין עילית שבנוסף ללימוד בכולל הוא מתנדב בארגון תורני בשעותיו הפנויות. מפעם לפעם מעניק לו הארגון מלגה, ללא סכום או מועד קבוע. כמו אברכים רבים שמסיימים אך בקושי את החודש, ביום שבו המלגה מתקבלת היא אוזלת.
לפני כמה חודשים קרא יהודה את הפרסום של יד לאחים על מצוות פדיון שבויים. הדברים המרגשים שהופיעו בעלון נגעו ללבו של יהודה והדבר לא נתן לו מנוח. חרף מצבו הכלכלי הקשה, גמר יהודה אומר בלבו שלא לעמוד מנגד לנוכח פעילות ההצלה המרגשת של הוצאת יקר מזולל והצלת נפשות של ממש. אומר ועושה, התקשר יהודה למוקד התרומות של יד לאחים והודיע על נכונותו לתרום סך 380 ש"ח כשהוא פורש אותו לכמה חודשים, בשל הקושי הכרוך בכך.
יומיים לאחר התרומה, קיבל יהודה את המלגה מהארגון התורני שבשירותו הוא מתנדב. כשפתח יהודה את המעטפה, נדהם לגלות כי סך המלגה היא 380 ש"ח, סכום הזהה לחלוטין לסכום שאותו תרם יומיים קודם לכן ליד לאחים.
לשמחתו, הפעם נותר הכסף בביתו כיתרת זכות, מבלי שיהיה זקוק לו כלל להוצאות השוטפות, בניגוד מוחלט למלגות הקודמות ש'נבלעו' זמן קצר לאחר קבלתן.

אחרי שנה של אבטלה

שלוש וחצי שנים אשתי הייתה מוכרת בחנות ובשל תנאים מסוימים שנוצרו עם הזמן נאלצה לעזוב את מקום העבודה. במשך חצי שנה היא קיבלה 'דמי אבטלה' וחצי שנה חיפשה עבודה כשהמצב הכלכלי בבית הולך ונעשה קשה.
היא התקבלה במקום עבודה מסוים וכעבור חודש פוטרה בעקבות קיצוצים. במקום נוסף היא עבדה עשרה ימים במסגרת מילוי מקום. כך שאיכשהו עברנו את החגים.
ביום מן הימים, היא ראתה בעיתון את המודעה של יד לאחים וקיבלנו על עצמנו שאם אשתי תמצא עבודה נתרום לפדיון שבויים. החלטתנו הייתה איתנה למרות שבבנק היה לנו רק מינוס ולא הייתה לנו אפשרות לתרום.
ביום שישי קיבלנו זאת על עצמנו וביום ראשון התקשרו אל אשתי הביתה משני מקומות. עלי לציין כי מעולם לא התקשרו אליה הביתה להציע לה עבודה. תמיד הייתה זו היא שפונה ולרוב נענית בשלילה. והנה בן יום התהפכו היוצרות וכבר הגענו למצב שבו היה עלינו לבחור אחת משתי הצעות העבודה.
ב"ה העבודה עונה על כל הדרישות וכבר חצי שנה היא בעבודה ומאוד מרוצה. ואנו כמובן לא שכחנו את הבטחתנו ותרמנו הוראת קבע ליד לאחים.