ר' דב בער היה מלמד תינוקות של בית רבן בכפר הסמוך לעיירתו טורשין, ועשה את מלאכתו בנאמנות רבה. באותה עת התעלה בלימוד תורת הנגלה והנסתר, צעד בדרך הפרישות והטהרה, קיבל על עצמו תעניות וסיגופים והתבודד עם קונו בכל שעה פנויה. כל עבודתו היתה בהצנע לכת גדול.

אשתו נהגה לשבת בביתם ולטפל בילדיהם במסירות. היא ידעה עם מי זכתה להקים בית, ולא באה בטרוניה על הדלות שהיתה מנת חלקם. בכיליון עיניים ציפתה עם ילדיה ליום שישי, בו ישוב בעלה מהכפר כדי לשהות עמם בשבת קודש. ביום זה נהג למסור לאשתו את המשכורת שקיבל עבור הלימוד במשך השבוע, וממעות אלה הפרישה סכום נכבד לכבוד שבת קודש.

פעם בערב שבת, חזר ר' דב בער לביתו, כאשר משכורתו פחותה מתמיד. הכפרי המשלם את שכרו, התנצל בפניו כי עקב פרנסתו הדחוקה, לא היה יכול לתת לו את מלוא השכר השבועי. אשתו של ר' דב בער חיכתה כתמיד למעות שהביא בעלה כדי למהר ולקנות עמן בשוק את מצרכי השבת. כאשר ראתה את הפרוטות המעטות לא ידעה מה לעשות. למה יספיקו פרוטות מעטות כל כך?! אף על פי כן שתקה ולא ציערה את בעלה. היא יצאה עם הפרוטות הללו לשוק כהרגלה מדי שבוע.

בכניסה לשוק עמד גוי עני והכריז בקול:

"מי רוצה לקנות קערות יפות בזיל הזול?"

האשה עברה לידו, נתנה את עינה באחת הקערות מתוך המבחר, ושאלה למחירה. הגוי ענה לה כי המחיר הוא כך וכך פרוטות.

האשה הביטה לתוך כף ידה וראתה כי זה בדיוק הסכום שבו היא מחזיקה. היא הרהרה לרגע, נשאה את עיניה לשמים, ומלמלה דבר מה. לאחר מכן מסרה לגוי את הכסף שהיה בידיה, נטלה את הקערה וחזרה לביתה.

כאשר חזרה האשה הקיפו אותה ילדיה ושאלו מה קנתה לכבוד שבת קודש. היא לקחה את הקערה הנאה והציגה אותה על השולחן. כאשר ראה בעלה את הקערה, הביט באשתו בתמיהה ושאל:

"האם קנית את הקערה במקום מצרכי מזון לשבת?"

אשתו ענתה, כשהיא משתדלת לא לפרוץ בבכי:

"אמרתי לעצמי שאין לי כסף לקנות מצרכים לכבוד שבת, וכאשר הזדמנה לי הקערה היפה והזולה, אמרתי לשם יתברך: 'אני אביא את הכלי ואתה תיתן בתוכו את השפע!'"

ר' דב בער חייך לשמע דברי אשתו ולא הוסיף לדבר על כך. לפנות ערב יצא למקווה להכין את עצמו לכבוד שבת, ומשם הלך לבית הכנסת לתפילת מנחה ולקבלת שבת.

לאחר תפילת ערבית, חזר ר' דב בער לביתו. אווירה של קדושה וטהרה אפפה אותו, כאשר נכנס לביתו וברך את כל הנמצאים במאור פנים. כאשר קרב אל השולחן, ראה להפתעתו כי הוא ערוך כמדי שבת בחלות מהודרות ויין משובח, ויתירה מכך: כל מיני מטעמים מיוחדים הונחו על השולחן, מעל ומעבר לכל שבת רגילה. הוא הביט באשתו בפליאה, והחליט להמתין עם קושייתו. מיד פנה לזמר את זמירות השבת בהתלהבות, קידש על היין, נטל ידיו לסעודה וטעם ממעדני המלכים שהוגשו לפניו. לאחר שזימר זמירות שבת נוספות, שאל את בת זוגו:

"מנין השגת את כל המטעמים הללו?"

"כשעה לפני שבת", החלה אשתו לספר, "הגיע לכאן שליח בהול מביתו של ר' חיים הגביר, שהיה אמור להשיא את בתו בשבת זו. אבל מכיוון שהכלה חלתה, נדחו הנישואין למועד אחר. הגביר נמלך בדעתו והחליט לחלק את מצרכי הסעודה לכמה משפחות בטורשין, וכך זכינו גם אנחנו בסעודה זו...".

"בזכות מצווה זו" סיימה את דבריה, "בטוחה אני כי בתו של ר' חיים תבריא במהרה ותזכה להיכנס לחופה בשעה טובה ומוצלחת!"

לימים הפך ר' דב בער למגיד, שעבר בכל המקומות שבהם התגוררו יהודים, והלהיב את לבותיהם של בני ישראל לאביהם שבשמיים. לאחר מכן התקרב לבעל שם טוב, מייסד החסידות, הפך לתלמידו הגדול ולממשיך דרכו, ונודע בשם המגיד ממזריטש.

יצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם  [email protected]

http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/8158

http://www.inn.co.il/Search.aspx?string=%f2%e5%e3%e3+%ee%e6%f8%e7%e9&type=7&cat=0&page=13

סיפורים נוספים, ידע הנותן חיות, הרצאות מרתקות, סופי שבוע מעולים לכל אחד ואחת מישראל – מומלץ בחום:

http://www.arachim.org/Events.asp

http://www.arachim.org/Video-Lectures.asp#3

http://www.arachim.org/Articles.asp

יהי רצון מלפני אבינו שבשמים, אלהי השמים והארץ, בוחן כליות ולב, שזכות התורה הקדושה וזכות הכנסת תוכן זה תעמוד לזכות ולרפואת אבי מורי שמעון בן מרים ואימי מורתי יפה ברכה בת רבקה למשפחת חדד ויתברכו בבריאות איתנה וחיים טובים וארוכים ולנחת רוח מכל יוצאי חלציהם ויזכו לנחול את חיי העולם הזה וחיי העולם הבא אמן ואמן כן יהי רצון נצח סלה ועד וימלא ה' יתברך את כל משאלות ליבם לטובה ולברכה אמן כן יהי רצון.