הדייג כלאפו הבחין בלהקה גדולה של דגים, ומיד צלל למים כשהוא אוחז רשת מיוחדת בידו. בהיותו במצולות הבחין בדג ענקי המתרחק מהמקום במהירות, והחל לרדוף אחריו מבלי לשים לב לכך שהספינה הולכת ומתרחקת ממנו

לאורך חופה של מסרת'ה, עיר נמל לובית השוכנת לחוף הים התיכון, השתרעו מרבצי דגים לרוב, ורבים מתושבי העיר עסקו בדיג.

דייגי מסרת'ה הערבים הרבו להשתמש בחומרי נפץ כדי לקטול דגים ולצודם, למרות ששיטה זו היתה מנוגדת למקובל בעולם ואף לחוקי לוב עצמה. הדייגים היהודים לא הסכימו לנהוג בשיטה אכזרית זו, וסירוב זה עורר עליהם את חמתם של עמיתיהם המוסלמים למקצוע.

בין הדייגים היהודים הבולטים היה כלאפו דאבוש, שידע יותר מכולם את רזי תורת הדיג והכיר את המועדים המיוחדים שבהם שורצות להקות דגים במקומות השונים. בגלל שכלאפו סירב בתוקף להשתמש בחומרי נפץ, רצו הדייגים הערבים להיפטר ממנו בכל מחיר, ותיחבלו לשם כך תחבולות שונות.

יום אחד הזמינה חבורת דייגים ערבים את עמיתם היהודי לצאת עמם ללב ים, כאשר הם מבקשים ממנו לגלות להם שדות דיג שטרם נודעו. כלאפו, שלא היתה לו ספינה משל עצמו, הסכים להפליג עמם בתנאי שיתחלקו עמו בשלל הדגה שווה בשווה, והדייגים הערבים נתנו את הסכמתם לכך.

כאשר התרחקה הספינה למרחק של כארבעה קילומטרים מן החוף, הבחין כלאפו בלהקה גדולה של דגי פרושי - סוג משובח של דגי אמנון. מיד פרשו הדייגים את רשתם הגדולה, וכלאפו עצמו צלל למים כשהוא אוחז רשת מיוחדת בידו. בהיותו במצולות הבחין בדג ענקי המתרחק מהמקום במהירות, והחל לרדוף אחריו מבלי לשים לב לכך שהספינה הולכת ומתרחקת ממנו.

הודות לכושרו הרב ולזריזות ידיו הצליח ללכוד את הדג ברשתו ועלה עמו על פני המים. אך כאשר הוציא את ראשו ובידו הרשת שבתוכה דג הנסחב במרחק מה ממנו, הבחין לחרדתו כי הספינה והשטים בה נעלמו מהאופק כלא היו. הוא הביט ימינה ושמאלה וליתר הצדדים ולא הצליח לראות דבר צף על פני גלי הים הכחולים.

כלאפו שחרר את הדג מידו והחל לשחות על גבי הגלים הסוערים. הוא היה מותש מהמרדף אחרי הדג וכוחו הלך ואזל. לאחר כשעה וחצי חש כי המאמץ האדיר מכריע אותו, והחל לאבד תקווה שיישאר בחיים.

כלאפו היה יהודי פשוט שאת המצוות שהכיר קיים כפי יכולתו. באותם רגעים נזכר בשירת הים, שאותה מזמרים בבית הכנסת בשבת שבה קוראים את פרשת 'בשלח'. מאז היותו נער המקשיב לשירת הים שבפי החזן, זכר כלאפו כי שירה זו, שאת משמעותה לא הבין, משמשת כסגולה נגד טביעה, וכי היא טובה להכנעת שרו של ים.

עתה, כשנחשולי הים איימו להטביע אותו ואין סביבו נפש חיה שתבוא להצילו, נזכר לפתע במילים הקדושות של השירה כפי שנרשמו במוחו בתקופת נעוריו, והוא החל לחזור עליהן בפיו:

"אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה', ויאמרו לאמור אשירה לה' כי גאה גאה".

הוא המשיך לחרוז את הפסוקים הללו עד שהגיע למילים: "ברוח אפיך נערמו מים, ניצבו כמו נד נוזלים, קפאו תהומות בלב ים..."

בשנייה שבה סיים את הפסוק האחרון חש שגופו המפרפר נוגע לפתע בגוף מוצק. הוא ראה כי הגיע לצוק בולט ושטוח באמצע המים הסוערים. כלאפו טיפס בשארית כוחותיו על השטח המוצק ומיד איבד את הכרתו. הוא לא זכר כמה זמן שכב מעולף תחת קרניה הלוהטות של השמש.

לא הרחק משם עבר על החוף סגן בצבא הבריטי, שהשקיף במשקפתו לעבר הים כדי לאתר איזו ספינה. לפתע הבחין באיש שוכב על סלע בלב ים. הוא הזעיק את אנשי משמר החופים ואלה הפליגו במהירות לעבר הצוק, חילצו את הדייג המעולף והביאו אותו לחוף מבטחים.

באותה שבת הגיע כלאפו לבית הכנסת, עלה לתורה וברך ברכת "הגומל לחייבים טובות" בהודיה לאלוקים על הצלתו ממצולות ים. לאחר מכן סיפר לקהל המתפללים את סיפורו המופלא.  

הדייגים היהודים ששמעו את סיפורו החליטו לתבוע את דייגי הספינה הערבים לדין, על כי נטשו את עמיתם בודד בלב ים ובכך רצו לגזור עליו מיתה. היה ברור להם כי הנתבעים הפקירו את עמיתם היהודי בכוונה תחילה ולא הושיטו לו עזרה בעת צרה משום שרצו להיפטר ממנו. בפסק הדין הטילו השופטים עונש מאסר על הדייגים הערבים וקנסו אותם בקנסות כבדים.

כלאפו התרחק מעמיתיו הערבים, רכש בעזרת בני קהילתו סירת דייג לעצמו, ומאותו יום הקדוש ברוך הוא שלח ברכה מופלגת בכל מעשי ידיו.

http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/8980

סיפורים נוספים, ידע הנותן חיות, הרצאות מרתקות, סופי שבוע מעולים לכל אחד ואחת מישראל – מומלץ בחום:

http://www.arachim.org/Events.asp

http://www.arachim.org/Video-Lectures.asp#3

http://www.arachim.org/Articles.asp

יהי רצון מלפני אבינו שבשמים, אלהי השמים והארץ, בוחן כליות ולב, שזכות הכנסת תוכן זה תעמוד לזכות ולרפואת אבי מורי שמעון בן מרים ואימי מורתי יפה ברכה בת רבקה למשפחת חדד ויתברכו בבריאות איתנה וחיים טובים וארוכים ולנחת רוח מכל יוצאי חלציהם ויזכו לנחול את חיי העולם הזה וחיי העולם הבא אמן ואמן כן יהי רצון נצח סלה ועד וימלא ה' יתברך את כל משאלות ליבם לטובה ולברכה אמן כן יהי רצון.