לאחר שנת נישואין בה לא נפקדו, פנו מיכאל וגילה לבדיקות פוריות. הרופא רשם תרופה והחתימם על טופס שיש סיכוי של חמישה אחוזים לריבוי עוברים. בני הזוג לא התרגשו מהסיכוי הנמוך ולא חששו מלהתברך בתאומים. לאושרם גילה נפקדה.

לאחר בדיקה אולטרא-סאונד נאמר לה: "יש לך יותר מעובר אחד". "תאומים?!" קראה בשמחה. "לא. שלישייה". גילה צחקה ובכתה גם יחד.

כאשר חזרה לרופא עם התוצאות, הוא שאל בבהלה אם לקחה את התרופה במינון הנכון, והיא חשה שהוא רואה בכך כישלון רפואי. גילה יצאה ממנו ברגשות מעורבים, התקשרה למיכאל וביקשה בבכי שילכו להתפלל בכותל. הם לא ידעו על מה להתפלל בדיוק. לבסוף התפללו בדמעות שהקב"ה יסדר את הטוב ביותר עבורם.

בביקור הבא הרופא אמר: "אני מקווה שלא כל העוברים ייקלטו, אחרת יהיה צורך בדילול עוברים". למרות שאמר זאת בקלות, נחרדו בני הזוג.

בבדיקה התברר שכולם נקלטו, והרופא פסק: "יש לבצע דילול בהקדם!"

"אנחנו דתיים ומקבלים החלטות כאלה רק בהתייעצות עם רבנים", אמר מיכאל.
הבדיקה בוצעה והפרופסור הודיע שאמנם הכל תקין, אבל בכל זאת כדאי לבצע דילול עוברים. 'מכון פועה' פסק כי אין היתר הלכתי לכך. כאשר הרופא שמע זאת, הוא טען בכעס רב שהם עושים טעות שיצטערו עליה זמן רב

"עליך להבין", אמר הרופא, "שיש סיכון גבוה בהריון כזה ואישה רזה כאשתך לא תסיימו בשלום. במקרה הטוב הלידה תתבצע בתחילת החודש השישי".

לאחר שהסביר את הבעיות שעלולות להיגרם בלידה מוקדמת, סיים: "מה אתם צריכים צרות כאלה בתחילת חייכם המשותפים?! בצעו את הדילול לפני שיהיה מאוחר!"

בני הזוג חזרו המומים לביתם ופנו ל'מכון פועה'. הם הוזמנו לשיחה עם רב מאיר פנים שהסביר על הריונות של שלישייה, ציין כי לידה כזו מתרחשת בממוצע בסוף החודש שביעי, וסיכם שאין לדעתו היתר הלכתי לדילול.

כאשר סיפרו לרופא על עמדת הרב שמקובלת עליהם, הוא כעס מאוד וכתב מכתב ל'מכון פועה', בו הביע את דעתו הנחרצת בעד הדילול. במכון התייחסו למכתבו בכובד ראש, ולאחר דיון עם ראש המכון ורבנים נוספים, הוחלט לבצע אולטרא-סאונד אצל פרופסור דתי כדי לבדוק את התפתחות העוברים, ואם ישנה בעיה אצל אחד מהם ייתכן שיהיה מותר להפילו.

הבדיקה בוצעה והפרופסור הודיע שאמנם הכל תקין, אבל בכל זאת כדאי לבצע דילול. 'מכון פועה' פסק כי אין היתר הלכתי לכך. כאשר הרופא שמע זאת, הוא טען בכעס רב שהם עושים טעות שיצטערו עליה זמן רב, והעבירם להמשך טיפול אצל רופא המתמחה בהריון בסיכון.

בני הזוג הודו לה' על כל יום שעבר בשלום והרבו בתפילות, באמונה שאין להם על מי לסמוך חוץ מהקב"ה. מיכאל ניגש לרב מרדכי אליהו וקיבל ממנו ברכה להריון מוצלח. ככל שחלף הזמן הרגישו קירבה גוברת לה' והתרוממות נפש עצומה.

באופן שרירותי נקבע תאריך לניתוח קיסרי בתחילת החודש התשיעי. בני הזוג גיחכו בליבם: איך נצליח להגיע לתאריך הזה?!

בתחילת החודש השביעי ובמהלך השמיני הופיעו צירים, ולאחר שגילה הובהלה לבית החולים הם שככו והיא שבה לביתה. בביתה שכבה זמן ממושך מפאת כובד הריונה, אך לא הופיע שום סימן שיעיד על לידה.

יום לפני התאריך לניתוח הגיעו לבדיקות הכנה. הרופאים נדהמו לראות אישה בחודש התשיעי שעומדת ללדת שלישייה מגיעה מביתה ומסתובבת בחופשיות.

בני הזוג התלבטו בתום הבדיקות אם לבצע מחר את הניתוח או להמתין להתפתחות טבעית. הם רצו להתייעץ עם ראש המחלקה, אך לא מצאו אותו. הם ירדו ללובי, ישבו מעט על ספסל ולפתע הופיע ראש המחלקה. מיכאל קפץ לעברו ושאל: "האם כדאי לנתח מחר את אשתי שנמצאת בתחילת התשיעי עם שלישייה למרות שאינה מרגישה התקדמות?"

"זה לא הגיוני!", קרא הרופא, "כנראה לא חישבתם נכון את הימים. עלי לבדוק זאת". איך אפשר לומר שלא ספרנו היטב, אמר מיכאל בלבו, הרי אנחנו סופרים כל דקה...

"אם דבריכם נכונים", המשיך הרופא, "יש לבצע את הניתוח מיד כדי לא לסכן את העוברים".

כל הערב התלבטו אם לגשת לניתוח. הם יצרו קשר עם הרב ב'מכון פועה' שהפנה אותם לרב אליהו. לאחר שלא הצליחו להשיגו, התייעצו עם ראש מחלקת פגים שהסביר להם כי כדאי להם להגיע לניתוח מתוכנן ולא בשעת חירום.

למחרת בבוקר יצאו בני הזוג במונית לבית החולים בתפילה שהכל יצליח. כשהגיעו הוכנה גילה לניתוח לקראת הצהריים. אחר כך הודיעו להם שעקב ניתוחים לא צפויים הניתוח יידחה לערב. מיכאל יצא להתפלל מנחה בידיעה שיש הזדמנות נוספת לתפילה מכל הלב.

גילה התאכזבה מהדחייה ואמרה בליבה שאם ה' ירצה, הניתוח יהיה אפילו עכשיו. בעודה מהרהרת נשמעו מכיוון המסדרון קריאות "עכשיו השלישייה". אחות ומספר רופאים באו לקחתה לניתוח. מיכאל חזר למחלקה ונוכח לתדהמתו שאשתו אינה בחדרה. האחיות עדכנו אותו על ההתפתחות והוא רץ לעבר חדרי הניתוח.

הוא המתין סמוך לחדר הניתוח כששפתותיו דובבות פרקי תהילים שהכל יעבור בשלום. לאחר כמה דקות יצאה אחות ובידיה בן. לאחר מכן יצאה אחות נוספת עם שני בנים נוספים. כאשר ראה אותם חש שמחה עצומה, וכאשר שמע שאינם זקוקים לפגייה גברה שמחתו.

כעבור שבוע יצאה גילה עם שלושת בניה מבית החולים כשהם בריאים ושלמים. בשנים הבאות נולדו להם בן ואחריו בת. השנה עלתה השלישייה לכיתה ג', כולם חמודים ומלאי מרץ, בלי יוצא מהכלל. החוט המשולש לא נותק.

http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/11322

סיפורים נוספים, ידע הנותן חיות, הרצאות מרתקות, סופי שבוע מעולים לכל אחד ואחת מישראל – מומלץ בחום:

http://www.arachim.org/VideoDetail.asp?MediaID=2102

http://www.arachim.org/Events.asp

http://www.arachim.org/Articles.asp

יהי רצון מלפני אבינו שבשמים שזכות הכנסת תוכן זה תעמוד לזכות ולרפואת אבי מורי שמעון בן מרים למשפחת חדד ויתברך בבריאות איתנה וחיים טובים וארוכים ולנחת רוח מכל יוצאי חלציו אמן כן יהי רצון נצח סלה ועד