לקט מביאור אברבנאל לתורה – פרשת ואתחנן

דברים ג,כג-כה: וָאֶתְחַנַּן, אֶל-יְהוָה ... אֶעְבְּרָה-נָּא, וְאֶרְאֶה אֶת-הָאָרֶץ הַטּוֹבָה, אֲשֶׁר, בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן:  הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה, וְהַלְּבָנֹן: אברבנאל: "למה השתדל משה כל כך על הכנסתו לארץ? ... ארבע סיבות: אחת ... לקיים המצוות התלויות בה ולהוסיף שלימות על שלמותו ... שנית ... שיהיה הוא המסיים והמשלים אותו הייעוד הטוב (הכנסת העם לארץ) והמוציאו לפועל השלישי ... לאמת את דבריו ודעתו שאמר להם (למרגלים, שהארץ טובה) ... רביעית ... להשתטח בהר המוריה ... לרשום (לסמן) מקום בית המקדש ולומר לישראל כי זה יהיה בית אלוהים". משה לא מתחנן על טובתו האישית, אלא על השלמת משימותיו.

ג,כו: וַיִּתְעַבֵּר יְהוָה בִּי לְמַעַנְכֶם: אם הייתה גזירת ה' ... על אשר מרה פיו במי מריבה ... איך אמר וַיִּתְעַבֵּר יְהוָה בִּי לְמַעַנְכֶם? ... בעבור שמתו במדבר (בגלל מיעוט אמונתם) רצה ה' שימות גם כן שמה ... ובעבורם נענש משה". חטא משה אינו מצדיק עונש כזה אם היה עומד בפני עצמו, אלא ברקע חטאי העם.

ד,כח: וַעֲבַדְתֶּם-שָׁם אֱלֹהִים, מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם: אברבנאל: "איך יביא בכלל העונש ובתוכו ... שהוא סיפור החטא? ... היום מבואר ונגלה בכל ארץ ספרד וגם באיטליה, שמפני אימת מוות ורוב הצרות והשמדות, יצאו רוב העם בעוונות הרבים מכלל הדת, וישמרו תורת ה' בקרבם, ואת אלוהי העמים יעבדו מפני היראה ... ולא נזכר זה כאן בדרך חטא, כי אם בדרך עונש, שזה היה להם הגדולה שברעות". יש עונש שהוא לעשות חטא.