לקט מביאור אברבנאל לתורה – פרשת מסעי

במדבר לג,א-ב: אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם--לְצִבְאֹתָם: בְּיַד-מֹשֶׁה, וְאַהֲרֹן. וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת-מוֹצָאֵיהֶם, לְמַסְעֵיהֶם--עַל-פִּי יְהוָה: אברבנאל: "מה צורך היה בסיפור המסעות ... ומה התועלת בזיכרונם כולם יחד? ... העיד הכתוב שכתב משה המסעות האלה 'על פי ה'' (ולכך ארבע תועלות): האחת, להודיע חסדיו של ה' ... השנית שלא יחשבו האנשים שהיה המדבר ההוא .. כשאר המדברות הקרובים מן היישוב ... (אלא) היה גדול ונורא מאוד, נחש שרף עקרב וצמאון ... השלישית להודיע שהייתה הארץ ההיא בלתי מקבלת היישוב ... ארץ מלחה ולא תשב ...הרביעית שאלה המסעות לישראל במדבר היו רמז לעתיד ... 'כימי צאתך מארץ מצרים – אראנו נפלאות' (מיכה ז,טו)". ה' מצווה את משה לכתוב המסעות לדעת את גדולת ה' בעבר ובעתיד.

לג,יד: וַיַּחֲנוּ, בִּרְפִידִם, וְלֹא-הָיָה שָׁם מַיִם לָעָם, לִשְׁתּוֹת: אברבנאל: "למה לא זכר גם כן איך ואנה ירד להם המן והשלו? ... ברפידים ניסו את ה' לומר 'היש ה' בקרבנו אם אין', ונקרא המקום מפני זה 'מסה ומריבה'". בקשתם למים גרמה למהפך ביחסי ה' והעם, ואינם בגדר של 'עוד נס'.

לה,כח: כִּי בְעִיר מִקְלָטוֹ יֵשֵׁב, עַד-מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדֹל: אברבנאל: "למה תלה ישיבת הרוצח בעיר המקלט עד מות הכהן גדול? ... לפי שהכהן גדול היה שר וגדול בישראל וקדוש לאלוהיו, ובמותו כל העם יחרד, והחי ייתן אל לבו כי ימי האדם כצל כולם, ולמה לא יסיר מרעיוניו נקמת דם קרובו ולהכרית ברציחות ובהריגות, ומחר גם גואל הדם לקבר יובל ... ומי יחוש למות קרובו בזמן כך?". אירוע מות הכהן גדול מאפיל על צער פרטי.

שבת שלום, שבת של הכרה בגדלות ה', דבקות בו לנצח, ואהבת גדולי התורה יותר מבני משפחה, ומזל טוב לחלאקה של נועם זיו מחלב, אורן