עם לבדד ישכון - ובדד ישב מחוץ למחנה מושבו.

----------------------------------------------------------------.

 הכל אפשר לומר על בלעם. טיפש הוא לא.

 ובכל זאת מתעצמת השאלה : 

כיצד הלך הוא ביומרה לקלל כשידע שאין זה רצון האלוהים.

 ותוחלתו לא רק תכזב אלא אףיצא הוא בבושת פנים.

 אלא שבלעם המולטי טאלנט, שגם היה קוסם .

הייתה לו מיומנות  גם  לקלל בסמוי ואגבית 

 בתודעה דו משמעית.

 ברך ברכות שבמאמץ ושיכנוע  שבדיעבד

יכל לשכנע את בלק שבכל זאת גם קילל.

 וכך במסגרת  מיומנות זו ברך כאמור ברכות 

עם קווים סמויים דו משמיים.

ועם  כוונה של קללה.

 וכך דרך משל  כשברך :

 "עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב" .

כיוון גם במימד השלילי - כיוון לקללה.

 שאולי גם במידה מסויימת התקיימה.

לאמור : המילה "בדד", מזכירה

 את המילה "בדד" 

של המצורע. שנאמר :