chiddush logo

פרשת השבוע - חוקת

נכתב על ידי אלון, 28/6/2022

 

"וַתְּהִי עַל יִפְתָּח רוּחַ ה'... וַיַּעֲבֹר יִפְתָּח אֶל בְּנֵי עַמּוֹן לְהִלָּחֶם בָּם וַיִּתְּנֵם ה' בְּיָדוֹ"

(שופטים יא, כט-לב)

 

ההפטרה שבחרו חז"ל לפרשת חוקת לקוחה מספר שופטים, ובה מתוארת בחירתו של מנהיג לא צפוי להנהגת עם ישראל בתקופה קשה מאוד שבה הוא סובל קשות מהעמונים השוכנים במזרחה של ארץ ישראל. זקני העדה מבינים כי העם חייב מנהיג שיושיע אותו וינהיג את הצבא, והם פונים ליפתח הגלעדי שיקבל עליו את התפקיד.

הקשר בין ההפטרה לפרשת השבוע, מתבטא בכך שבפרשה מספרת לנו התורה כיצד כבשנו את ארץ סיחון מלך האמורי, והתיישבנו בכל הערים שלו שכללו גם ערים שסיחון כבש מעמים אחרים, כולל מהעמונים (במדבר כא, כד-כה): "וַיַּכֵּהוּ יִשְׂרָאֵל לְפִי חָרֶב וַיִּירַשׁ אֶת אַרְצוֹ מֵאַרְנֹן עַד יַבֹּק עַד בְּנֵי עַמּוֹן... וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּכָל עָרֵי הָאֱמֹרִי".

בהפטרה באים העמונים וטוענים כי עם ישראל התיישב בערים השייכות לעמונים, ערים שנכבשו בימי משה רבנו מידי סיחון מלך האמורי, ולכן הם מציבים אולטימטום לבני ישראל לפנות את הערים.

אם כן, הקשר בין ההפטרה לפרשה פשוט וטבעי. ההפטרה ממשיכה את הסיפור ההיסטורי ואת המאורעות שעליהם מסופר בפרשה. אולם, האם התורה וחז"ל מבקשים ללמד אותנו היסטוריה ולפרט את מאורעות הזמן? מוסכמה ידועה היא שהתורה והנביאים אינם ספרי היסטוריה במובן הרגיל של המילה, ושרק נבואה שנצרכה לדורות נכנסה אל התנ"ך (מגילה יד, א): "נבואה שהוצרכה לדורות נכתבה, ושלא הוצרכה לא נכתבה". אם כך, מה מבקשים חז"ל ללמדנו הפעם?

דומה כי הפעם מבקשים חז"ל לתת תשובה לשאלה המעיקה העולה מפרשיות ספר במדבר ובמיוחד מפרשת קורח הסמוכה לפרשתנו. בפרשיות אלו אנו רואים מאבק מתמשך בין חלקים שונים של העם למשה רבנו. מאבק שעיקר עניינו נוגע לשאלה - מי ראוי להיות מנהיג בעם ישראל וכיצד נבחרת ההנהגה של עם ישראל.

מאבק זה הוכרע בפרשת קורח, הכרעה ניסית, דרמטית ומוחצת, שהביאה להכרעה חד-משמעית בשאלת המחלוקת שפרצה בדבר ההנהגה של עם ישראל, אך מאידך הביאה גם לחשש גדול (במדבר יז, כז-כח): "וַיֹּאמְרוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מֹשֶׁה לֵאמֹר הֵן גָּוַעְנוּ אָבַדְנוּ כֻּולָּנוּ אָבָדְנוּ. כֹּל הַקָּרֵב הַקָּרֵב אֶל מִשְׁכַּן ה' יָמוּת הַאִם תַּמְנוּ לִגְו‍ֹעַ".

חשש זה אינו רק קיומי, אלא גם מבטא שאלה עמוקה יותר - האם רק הנסיכים, בני משפחת האצולה של משה ואהרון, יכולים להיות מנהיגים בעם ישראל? האם אדם מן השורה איננו יכול לטפס במעלות החברה וההנהגה ולהיות מנהיג?

באים חז"ל ונותנים לנו תשובה לשאלה זו באמצעות הבחירה בהפטרה המסוימת הזאת לפרשת חוקת.

לא זו בלבד שתפקידי שררה, הנהגה ושלטון אינם עוברים כדבר המובן מאליו כירושה מאב לבן, אלא - כל אדם מעם ישראל, ויהיה זה אדם מן המעמד הנמוך ביותר (שופטים יא, א): "וְיִפְתָּח הַגִּלְעָדִי הָיָה גִּבּוֹר חַיִל וְהוּא בֶּן אִשָּׁה זוֹנָה", יכול להנהיג את עם ישראל אם התברך בתכונות הנדרשות למנהיג בעם ישראל. גם אם הוא נמצא כביכול בשולי החברה של עם ישראל כפי שהיה יפתח הגלעדי בשעה שפנו אליו זקני העדה (שופטים יא, ג): "וַיִּבְרַח יִפְתָּח מִפְּנֵי אֶחָיו וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב וַיִּתְלַקְּטוּ אֶל יִפְתָּח אֲנָשִׁים רֵיקִים", יכול הוא להנהיג ולהוביל את עם ישראל, ובלבד שיהיה: "גִּבּוֹר חַיִל", ושיידע שה' הוא הנלחם לעם ישראל: "וְנָתַן ה' אוֹתָם לְפָנָי", ושעם ישראל יעמוד לימינו: "וַיָּשִׂימוּ הָעָם אוֹתוֹ עֲלֵיהֶם לְרֹאשׁ וּלְקָצִין".

כאשר תנאים אלו מתקיימים, לא זו בלבד שגם יפתח יכול להנהיג ולהוביל את עם ישראל, אלא שהוא אף זוכה לרוח הקודש וזוכה שעל ידו תבוא תשועת ישראל (שופטים יא, כט-לב): "וַתְּהִי עַל יִפְתָּח רוּחַ ה'... וַיַּעֲבֹר יִפְתָּח אֶל בְּנֵי עַמּוֹן לְהִלָּחֶם בָּם וַיִּתְּנֵם ה' בְּיָדוֹ".

 

הרב שמעון ביטון, מהספר: "סוד ההפטרה"

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה