כבוד הבריות והחולה בשבת

"וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ" [ויקרא, כה,יז]

רש"י: "כאן הזהיר על אונאת דברים... לכך נאמר ויראת מאלקיך"

ספר החינוך מצוה שלח: "מדיני המצווה... שלא להכאיב הבריות בשום דבר ולא לביישם"

-בכלל הונאת דברים האיסור לצער או לבייש. "כבוד הבריות" הוא ערך מרכזי בתורה: "גדול כבוד הבריות שדוחה לא תעשה שבתורה" [ברכות,יט,ב, וע"ע: תלמידי ר"ע וימי העומר] ומבואר בגמרא שהכוונה לאיסורי דרבנן הנלמדים מ"לא תסור" שבתורה, והם אלה הנדחים מפני כבוד הבריות. לכן מותר לטלטל אביזרי הגיינה דוגמת נייר טואלט לכרמלית [שבת,פ"א: אבנים מקורזלות] כי כאשר יזדקקו לכך, העדרם יביא לפגיעה בכבוד הבריות. עם זאת יש לדעת שלא כל דבר "קטן" הוא בהכרח פגיעה בכבוד האדם, ויש להתייחס לכל מקרה לגופו, ע"פ המקורות בש"ס וכשיקול הפוסקים.

יש דברים הנעשים לסיעוד החולה ואינם בכלל הטיפול הרפואי. ככלל אין לעבור על איסורי שבת כאשר אין בזה פיקוח נפש, אולם יש פעולות המותרות משום כבוד הבריות וכגון: א.חולה מאושפז הרתוק למיטתו וצריך להתפנות, יוכל ללחוץ על כפתור חשמלי בכדי להזעיק אחות בתנאי שאין בכך איסור דאורייתא, כגון שאינו מדליק נורה כלשהי, אלא רק סוגר מעגל חשמלי [שלרוב הפוסקים אסור מדרבנן]. ואם נדלקת נורה (שיש בה הבערה) ואין גוי שיוכל לעשות זאת עבורו –יעשה זאת החולה בשינוי [שש"כ,מ,י"ט] ויש מקומות שמותקנים בהם מפסקי גרמא של מכון צומת.  ב. הגבהה או הנמכת המיטה באמצעות לחיצה בשינוי על מתג חשמלי בהעדר נורה כנ"ל [צער החולה]  ג. טלטול פנס דולק כדי להאיר או לסלק את האור באופן שיש לחולה צער אם הטלטול לא יֵעשה. שהרי ללא כבוי או הדלקת הפנס, הטלטול אסור רק מדרבנן.